חברת קיבוץ שער העמקים הועסקה כעובדת הוראה ב"אורנים, המכללה האקדמית לחינוך" במשך 27 שנים עד שהגיעה לגיל פרישה, ופרשה לגמלאות בשנת 2008, בהיותה בת 65 שנים.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
גברעם נגד חברת הקיבוץ: "העלימה הכנסות"
עברון זכה בתביעה מול חברת קיבוץ ובן זוגה
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

עד ליום פרישתה צברה 740 ימי מחלה בלתי-מנוצלים. לפי הוראות משרד החינוך, יש לשלם לעובד הוראה, הפורש לגמלאות, פדיון ימי מחלה לא מנוצלים, בעת פרישה בפועל לגמלאות וקבלת גמלה. משרד החינוך, בהתאם לכך, משפה את המעסיק בגין פדיון ימי המחלה ששילם לעובד.

שיפוי (החזר הוצאות) זה הוא תולדה של הסכם קיים בין משרד החינוך לבין ארגוני המורים, השלטון המקומי והאוניברסיטאות, לפיו כאשר מורה פורש לגמלאות אחרי גיל 55, הוא זכאי לקבל מהמעסיק שלו, במזומן, פדיון בעד ימי מחלה שלא נוצלו, לפי מפתח מסוים (לכל היותר שמונה ימים עבור כל שלושים ימי מחלה צבורים).

מורה יכול לצבור שלושים ימי מחלה בשנה. לפי הסכם זה, כאשר המורה מסיים עבודתו בנסיבות אלה, משלם המעסיק למורה את פדיון ימי המחלה הצבורים, ומשרד החינוך מחזיר למעסיק את מלוא הסכום ששולם למורה.

בהתאם, מסרו הקיבוץ והחברה לאורנים אישור בדבר ימי מחלה בלתי-מנוצלים וכן אישור הקיבוץ לפיו מקבלת החברה תקציב פנסיוני החל מחודש ספטמבר 2008. אורנים העבירה לחברה 89,459 ש"ח, בעד פדיון ימי מחלה לא מנוצלים.

ואולם עת פנתה אורנים למשרד החינוך בבקשה לקבל שיפוי על התשלום, הודיע לה משרד החינוך כי הוא דורש אישור מקרן הפנסיה על היותה של החברה גמלאית של קרן הפנסיה, ולא שיפה את אורנים. עמדת משרד החינוך היתה שיציאה לפנסיה בקיבוץ, כאשר מי שמשלם לחבר את סכום הפנסיה הוא הקיבוץ ולא קרן הפנסיה - אינה "יציאה לגמלאות".

משכך תבעה אורנים, באמצעות עורכי הדין דן שפר ואורי חכמוב, בבית הדין האזורי לעבודה, את חברת הקיבוץ ואת קיבוצה כי ישיבו לה את סכום פדיון ימי המחלה ששולם בטעות, לטענת אורנים.

בבית הדין לעבודה טען עו"ד גיורא מיכאלי ("בלטר, גוט, אלוני ושות'"), פרקליטם של החברה ושער-העמקים, כי הקיבוץ משלם לחבריו, שהגיעו לגיל פרישה, פנסיה תקציבית לפי החלטות הקיבוץ, וללא קשר להיות החבר עמית בקרן פנסיה כלשהי.

עו"ד מיכאלי הוסיף כי יציאה לגמלאות אינה מחייבת קבלת פנסיה מקרן פנסיה, ודי בכך אם חברת הקיבוץ הפסיקה לעבוד בגיל 55 ומעלה, לאחר שהתגבשה זכותה לפרוש לגמלאות, והיא אינה חייבת לקבל גמלה בפועל,
בין אם בשל בחירה שלה ובין אם היא מקבלת גמלה או קצבה ממקור אחר שאינו קרן פנסיה.

די בכך שהחברה מקבלת "תקציב פנסיונרית", הסביר עו"ד מיכאלי, כדי שהחברה תיחשב כמי שיצאה לגמלאות. לנוכח טענות אלה החליט בית הדין, ביוזמתו, לצרף את משרד החינוך כנתבע נוסף, כדי שיסביר מדוע אין עמדה זו מקובלת עליו.

לאחרונה החליט משרד החינוך לשנות את עמדתו והודיע לבית הדין, באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, כי הוא מעביר לאורנים את השיפוי המלא בעד ימי המחלה הלא-מנוצלים שנפדו ושולמו לחברת הקיבוץ, ובכך, אמר, "הסתיימו כל המחלוקות בתיק זה".

עו"ד גיורא מיכאלי אומר כי הגם שבסופו של דבר לא ניתן פסק דין בעניין זה, בהחלט ייתכן שישנם מורים רבים מבין חברי הקיבוצים, שעתידים להימצא במצב דומה, וכדאי לשים לב לעמדה זו של משרד החינוך, כפי שבאה לידי ביטוי בתיק זה.