אחד האישומים הנפוצים בתחום העסקת עובדים זרים נוגע ל"ניכויים מהשכר ללא היתר". חוק העסקת עובדים זרים מייחס למעסיק עבירה אם זה ניכה משכרו של העובד ניכויים שאינם מותרים לפי "חוק הגנת השכר".

עוד על העובדים הזרים בקיבוצים:
העובדים הזרים הפכו לחלוצים
כפר הנשיא: הקיבוץ לא ישיב לאשמה בדבר העסקת עובד זר
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

בין הניכויים המותרים ניתן למנות, לצד תשלומי חובה לפי חוק, גם תשלומים לפי הסכמים קיבוציים או חוזי עבודה, חוב למעביד לפי התחייבות בכתב, מקדמות על חשבון שכר עבודה ועוד, אך אין בהם, ניתן להניח, סכומים שחייב העובד למרכולית הקיבוץ בה רכש מוצרים שונים. מטרתו של החוק ברורה - הגנה על העובד הזר מפני המעסיק שעלול לפגוע בשכרו בדרך של "ניכוי אסור", ובתי המשפט מחמירים בענישה.

מדינת ישראל האשימה את קיבוץ רביבים ואת חבר הקיבוץ האחראי על תחום העובדים הזרים בקיבוץ, בעבירה מסוג "ניכוי ללא היתר", שלגביה טוענת המדינה שהקנס המרבי הוא 584 אלף ש"ח. הקיבוץ והחבר הורשעו שניהם בעבירה. בשלב "הטיעונים לעונש", ובמסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, טוענת עו"ד אורלי אחאי אבידור ("אסנת נווה ושות'"), כי כל שביקש הקיבוץ היה לסייע לעובדים.

מאחר שהקיבוץ מרוחק כדי 40 ק"מ מהעיר הקרובה, ניתנה לעובדים הזרים אפשרות לרכוש מוצרים בחנויות הקיבוץ, בדרך של רישום ולא במזומן, כאשר הקיבוץ מנכה משכר העבודה את תמורת המוצרים הללו, לפי חשבוניות הרכישה. דא עקא, שלשון החוק אינה מתירה ניכויים שכאלה.

הסנגורית הבהירה לבית המשפט שאין מדובר "בניסיון לעשוק את העובדים, אלא להקל עליהם ולהוזיל את הוצאותיהם", וכך יכול הקיבוץ לאפשר גם לעובדים הזרים ליהנות מאותם שירותים כשאר חברי הקיבוץ.

השופטת אורלי סלע, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, מדגישה את החובה "להקפיד על קיום הוראות חוק עובדים זרים, שמטרתן שמירה על זכויותיהם הבסיסיות של העובדים הזרים, שהם עובדים חלשים בחברה".

היא מוצאת ש"הניכוי משכרם של העובדים נעשה על רקע הסדר אמיתי של רכישות שביצעו העובדים בחנויות הקיבוץ, ועל-אף שניכויים אלה נעשו שלא כדין, ולא הוכח כי ניתנה הסכמת העובדים להם, גם לא הוכח כי ניכויים אלה נעשו מתוך מטרה לעשוק את העובדים או לפגוע בשכרם".

על-אף שלא הוצגה הסכמה בכתב של העובדים לניכוי משכרם, היא שוכנעה שניתנה הסכמת העובדים להסדר,
שהיה נפוץ גם בקיבוצים אחרים. משכך, היא גוזרת על הקיבוץ קנס בסך 50 אלף ש"ח בלבד.

באשר לחבר הקיבוץ, מבקשת הסנגורית, עו"ד אורלי אחאי אבידור, בצעד לא שגרתי, לבטל את הרשעתו של הנאשם, ומנמקת: "מדובר בעבירה טכנית, שאין מאחוריה פגיעה בזכויות העובדים". "קיבוץ הוא אישיות משפטית מיוחדת שאינה דומה לשום תאגיד אחר, שכן יש לו הרבה ראשים והרבה ידיים", מדגימה הסנגורית, "באופן שמרחיק את הנאשם מהביצוע ומהאחריות המיוחסת לו לעניין העבירות".

השופטת משתכנעת. מדובר בנאשם "המנהל אורח חיים נורמטיבי במשך שנים ארוכות ומכהן בתפקיד מנהלתי בכיר בקיבוץ, אדם שומר חוק ובעל ערכים, שעלול להיפגע אם יורשע, הן בשים לב לאופי עבודתו והן לקשר עם גורמי חוץ, המצריכים עבר נקי". זו עבירה, אומרת השופטת, ממנה לא הפיקו הקיבוץ והנאשם תועלת כלכלית אישית. הנאשם פעל בתום לב מתוך מגמה להיטיב עם העובדים, ולא היתה לו מודעות לכך שהסדר זה אינו חוקי.

השופטת נענית לבקשת הסנגורית ומורה, בנסיבות המיוחדות הללו, לבטל את הרשעת חבר הקיבוץ.