אין חולק שעורכת הדין קיבלה את כספי חברת הקיבוץ, כנאמנה וכעורכת דין אשר טיפלה בענייני החברה. הנטל על כתפיו של נאמן שהוא עו"ד - כפול: עליו לעמוד בדרישות חוק הנאמנות וכן למלא אחר ההוראות החוקיות הספציפיות המוטלות על עו"ד. חובת הנאמנות מחייבת לא רק התנהגות ופעילות כבעל מקצוע מיומן, נאמן וזהיר, אלא מעצם הגדרת תפקידו, נדרשת ממנו התנהגות ברמה גבוהה.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
עורך דין תבע חברת קיבוץ שפיטרה אותו, והפסיד
עין גב: תביעת דיבה בחדר האוכל
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

כך מגדיר, כמעט את המובן מאליו, השופט דורון חסדאי מבית משפט השלום בכפר סבא, עת הוא נותן פסק דין חלקי לטובת חברת קיבוץ בארות יצחק, המחייב את עורכת הדין - ששימשה נאמנה עבור החברה בכספים, שזו ירשה בעזבון הוריה המנוחים - להשיב 65,620 דולר לחברת הקיבוץ.

בכך מסתיים רק פרק אחד בתביעה בת מיליון ש"ח, שהגישה בשנת 2009 חברת בארות-יצחק נגד עורכת הדין שלה. באמצעות עו"ד ליאור הר-צבי ("דורית לוי - טילר ושות', עורכי דין"), טוענת החברה-התובעת כי עורכת הדין שלה, הנתבעת, "ניצלה את האמון המוחלט שהיא נתנה בה, בתמימותה, והפרה את חובותיה כעורכת דין וכנאמנה כלפיה.

"הנתבעת, שבידיה הנאמנות הופקדו כספי עיזבונם של הורי התובעת המנוחים, מעלה בכספי הנאמנות אשר היו כל הונה עלי אדמות של התובעת. הנתבעת גזלה כספים אלה לצרכיה שלה, והותירה את התובעת חסרת רכוש, המומה ושבורת לב", כך נטען.

לפי סיפור התביעה - התובעת, שאינה ילידת הארץ, נעדרת שליטה מלאה בקריאה וכתיבה בשפה העברית, ואינה בקיאה בניהול כספים. ההיכרות בין השתיים החלה כתוצאה מקורס בישול בו למדה התובעת עם בעלה של הנתבעת. התובעת סיפרה לנתבעת על "זכאותה לקבלת כספים השייכים לעיזבון הוריה". הפרקליטה, לבקשת התובעת, הוציאה צווי ירושה בעזבון ההורים המנוחים, והתובעת העבירה לטיפולה ולנאמנותה של עורכת הדין כספי ירושה בסך 457,359 דולר, כדי שתשמור ותחזיק בנאמנות עבורה כספים אלה.

במהלך השנים, פעמים מספר ביקשה התובעת מעורכת הדין לקבל לזכותה, באמצעות ודרך חשבון הקיבוץ, כספים מתוך סכומי הנאמנות לצורך סיוע לילדיה, וכך אף היה בפועל. בשלב מסוים, לנוכח "סימנים מדאיגים" שעלו לגבי יתרות הכספים בחשבון, ביקשה התובעת, בתחילת חודש יוני 2009, לקבל את מלוא כספי הנאמנות על פירותיהם לידיה, אך לא כך קרה, ומכאן התביעה.

בכתב הגנתה טענה הפרקליטה, באמצעות עו"ד שלוה פוטשניק ("מנחם רובינשטיין משרד עורכי דין"), שמטרת התביעה להכפישה, "ואם חטאה, הרי היה זה באמון יתר שנתנה בתובעת ובאי־הקפדה על רישום וגיבוי של כל פעולה או העברה של כספים שנתקבלו או הוצאו מהחשבון במהלך תקופת ניהולו". לדבריה, היא "פעלה בכספים בנאמנות ולפי הוראות התובעת".

לאורך התקופה בחשבון הנאמנות, מוסיפה הפרקליטה, "משכה התובעת את מלוא כספי החשבון לידיה והחשבון נסגר. רק לאחרונה, נודע לה באקראי ובמפתיע כי ייתכן וכספים מסוימים הועברו לחשבונה הפרטי ללא ידיעתה וללא אישורה, ונותרו בחשבון מבלי שהיא עשתה בהם שימוש ומבלי שהבנק טרח ליידע אותה בכך.
הנתבעת מכחישה כי שלחה ידה בכספי התובעת וככל שעשתה כן, נעשה הדבר בטעות ובתום לב". בבית המשפט העיד גם נציג הבנק לגבי העברות כספים שנעשו בין החשבונות.

בתום שלב זה של הדיון, טוען עורך דינה של התובעת שהוכח כי בשלושה מקרים בוצעו העברות "כספי נאמנות" אל חשבונה הפרטי של הנתבעת ולא הופקדו בחשבון הנאמנות, ולכן הוא מבקש כי בית המשפט יוציא "פסק דין חלקי", שיחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכומים אלה.

השופט מוצא כי כי שלוש העברות של סכומים דולריים אכן הופקדו בחשבון הנתבעת ואומר כי לא עלה בידי הנתבעת "לקעקע את אמינותו של התיעוד הבנקאי", והיא לא הוכיחה שסכומים אלה הועברו לחשבון הנאמנות או לתובעת. משנותרו אלה בחשבונות הנתבעת או שהועברו לחשבונות אחרים שלה או של בן זוגה, חובה עליה להשיבם לתובעת.

השופט נותן, אם כן, פסק דין חלקי, המורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 65,620 דולר, וכן לשלם לה סך 15 אלף ש"ח בעד שכר טרחת עו"ד. הדיון באשר ליתרת סכום התביעה - יימשך.