חמש שנים חלפו מאז איבדה חברת קיבוץ מעמק יזרעאל את בעלה, בן וחבר הקיבוץ. הטרגדיה פקדה את המשפחה עת נפטר האב באורח פתאומי במהלך עבודתו, והותיר אחריו אישה וילדים קטנים. משעסקינן בקיבוץ מתחדש, היא מבקשת לברר את זכויותיה אל מול הקיבוץ, במיוחד כאשר האב היה מקור הפרנסה העיקרי למשפחה, ומה נכון וטבעי יותר מפנייה אל פרקליט המציג עצמו מומחה בתחום דיני הקיבוצים וההפרטה.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
עין גב: תביעת דיבה בחדר האוכל
עבודות שירות לחבר קיבוץ שדחף חבר אחר
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

בשיחה עם הפרקליט, טוענת החברה, אמר לה שהוא בוחן תחילה את המצב המשפטי ואת הסיכויים שבהליך משפטי באשר לזכויותיה. ומה באשר לשכר הטרחה, תהתה החברה. אין צורך בשלב זה לסכם על גובה שכר הטרחה, הבינה החברה מהדברים שהוצגו לה, מה עוד שאם יתקיים הליך משפטי, הודיע לה הפרקליט, הרי ממילא הקיבוץ הוא זה שיישא בעלויות שכר הטרחה.

החברה נרגעה, שכן כמי שהשתכרה שכר נמוך, ובנסיבות הטרגיות והאישיות אליהן נקלעה, לא עלה בדעתה ליטול על עצמה מחויבויות כספיות ניכרות. היא חתמה על ייפוי כוח, וחזרה לקיבוץ. עורך הדין ביצע בירורים, למד וחקר, ואף שלח מכתבים לקיבוץ, בהם פירט את זכויותיה הכספיות והאחרות של החברה אותן ביקש כי הקיבוץ יקיים כלפיה, וגם דרש מהקיבוץ לשאת בהוצאותיה המשפטיות.

בהמשך, כך מספרת החברה, הודיע לה עורך הדין: אין עילת תביעה נגד הקיבוץ, ואף כדאי לך לוותר על פנייה לערכאות משפטיות. הסיכוי נמוך, ודי לך בזכויות ובהישגים שהשגנו עד כה. לדבריה, הוסיף שאף קיימת אפשרות ש"אם תפני לערכאות, כל זכויות הביניים שהוענקו על ידי הקיבוץ, יילקחו ממך". הכיצד, תמהה החברה, הרי אותן זכויות שקיבלתי מהקיבוץ, לפנים משורת הדין, ניתנו עוד טרם הטיפול המשפטי של עורך הדין.

החברה בוחרת להפסיק את ההתקשרות עם עורך הדין ולפנות לפרקליט אחר "המאמין בסיכוייה" ומציע לייצגה גם מול גורמים נוספים, מלבד הקיבוץ: תביעה לביטוח הלאומי לגבי הקשר שבין העבודה ומות הבעל, תביעה לקיבוץ ול"ביטוח חקלאי" לפי פוליסת חבות מעבידים, ותביעה לחברת ביטוח נוספת. התקשרות זו הניבה פירות, ובהמשך קיבלה החברה כספים כתוצאה מכך.

במענה להודעתה על הפסקת הייצוג של עורך הדין הראשון, אומרת החברה, דרש הפרקליט ממנה 2,000 ש"ח בעד הייצוג המשפטי שנתן לה עד לאותו מועד. החברה סירבה. "הרי אמרת", השיבה לפרקליט, "שכל שאתה עושה מסתכם בבדיקת העילות המשפטיות, וכי שכר טרחתך ישולם בידי הקיבוץ", הוסיפה ותמהה.

שנתיים חלפו ואף יותר, ואל תיבת הדואר של חברת הקיבוץ הגיעה הזמנה לבית המשפט. בתביעה שהגיש עורך הדין לבית משפט השלום בנתניה נגד החברה, הוא טוען כי ייצג אותה בהצלחה במשא ומתן אל מול הקיבוץ וכי הפסקת ההתקשרות עמו, מצדה, נעשתה תוך הפרת הסכם ובחוסר תום לב. 32,376 ש"ח תובע עורך הדין, לפי חישוב של 45 שעות עבודה, בתעריף של 150 דולר לשעת עבודה ומע"מ, וכן 2,003 ש"ח נוספים בעד הוצאותיו.

החברה, שהפכה מ"לקוחה" ל"נתבעת", החליטה, בהיעדר מקורות כספיים, לייצג עצמה בבית המשפט. שם, כתוצאה מתקלה או מטעות, לא התייצב עורך הדין לדיון שנקבע. משכך, דחה בית המשפט את התביעה שהגיש עורך הדין. משהובררה התקלה הוחזרה התביעה על כנה, ועורך הדין חויב לשלם לחברה-הנתבעת 1,500 ש"ח בעד הוצאותיה.

בהמשך, ביקשו הצדדים מהשופטת סמדר קולדנר-אברמוביץ לפסוק במחלוקת "על דרך הפשרה", לפי המסמכים והעדויות שלפניה.

אין מחלוקת, אומרת השופטת, שאכן התובע (עורך הדין) כתב ושלח שני מכתבים לקיבוץ והשתתף בשלוש פגישות בקיבוץ, עד שעבר הטיפול לעורך דין אחר. השופטת מוצאת כי לא נסתרה עדותה של החברה, לפיה הוסכם "ששכר הטרחה ישולם בסופו של יום בידי הקיבוץ". בהיעדר הסכם שכר טרחה בין הצדדים, סבורה השופטת ש"יש מקום לפסוק שכר טרחה לעו"ד על דרך האומדנה, בעד שני המכתבים ושלוש פגישות בהן השתתף",
ופוסקת לזכותו את הסכום שזה ביקש מלכתחילה, לפי עדות החברה, בסך 2,000 ש"ח, ומוסיפה כי יש מקום שהחברה תשיב לו את סך 1,500 ש"ח שקיבלה ממנו בהליך הקודם.

עורך הדין לא משלים עם התוצאה ומגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. החברה, הפעם בייצוגם של עורכי הדין עומר כהן ויניב מור ("שלמה כהן ושות'"), מבקשת לדחות את הערעור. "הלכה פסוקה היא", טוענים הפרקליטים, ש"מי שנתן את הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך פשרה, אינו יכול להתנער מבחירתו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו".

שופט בית המשפט של הערעור, יחזקאל קינר, מציע הצעה לצדדים. פרקליטו של עורך הדין המערער סבור שהצדק עמו ותחושתו קשה, אך הוא מקבל את הצעת בית המשפט כי הערעור יידחה וייפסקו הוצאות, לפי שיקול ד