"לא נוכל לחלוק על כך שמדובר במצב קשה ואפילו בלתי-אנושי, לקרוע אם מילדה בן השלוש", אומרת עו"ד ראניה סרוג'י, מפרקליטות מחוז חיפה, התובעת בתיקה של "הנוכלת מנחשולים", אך במקרה זה - "הגיעו מים עד נפש. הנאשמת הגדישה את הסאה וניצלה יחסי אמון וקרבה כדי לפגוע במי שהיה קרוב אליה. מדובר באנשים תמי דרך שנתנו בה אמון בשל הקִרבה אליה וחלקלקות לשונה, בשכנעה אותם להשקיע בעסקת מרמה", אומרת עו"ד סרוג'י ומוסיפה: "מתי נגמרת הסבלנות שלנו כמערכת משפטית וכחברה, והיכן הנקודה ממנה צריך להתחיל להעדיף את האינטרס של הקורבנות?" מדוע, ממשיכה ושואלת התובעת, "לא ישלח אותה בית המשפט לעשר שנות מאסר ויותר?"

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
זוג ישלם לקיבוץ 500 אלף ש"ח
הפעילו בקיבוץ בית קפה ללא היתר, והורשעו
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הנאשמת, ומי שהיה בן זוגה, הודו והורשעו בבית המשפט המחוזי בחיפה בשורה של עבירות זיוף ומרמה. השניים, מתאר השופט משה גלעד, היו חברי קיבוץ נחשולים וגרו בבית אשר בבעלותם, ב"שכונת הבנים" בקיבוץ. יחדיו הם סיכמו להונות אנשים, כך שירכשו מהם בתים ומגרשים בשכונת הבנים, אף שלא היו להם זכויות בקרקעות אלה. הם עשו זאת "תוך הצגת מצג שווא, לפיו הם מוסמכים לעשות כן ובתמורה קיבלו במרמה סכומי כסף גדולים".

הנאשמת ערכה מסמכים מזויפים, חוזים, קבלות, מכתבי התחייבות, שרטוטים, תוכניות, מפות וכדומה, שבאמצעותם, ובאמצעות דבריה, ממשיך השופט, שכנעה את ה"נעקצים" שהיא בעלת זכויות בקרקעות או בתים, ומבקשת למכור אותם.

השופט משרטט שורת "עוקצים" שהופעלו, דווקא נגד מכרים וידידים קרובים ואחרים של הנאשמת. כך שכנעה מכר מעבודתה לקנות ממנה שני בתים בשכונת הבנים, שלא היו בבעלותה, תמורת 1.7 מיליון ש"ח. זה העביר לחשבונה כ-610 אלף ש"ח. במקרה אחר "מכרה" מגרש בשכונה תמורת 946 אלף ש"ח, וקיבלה בפועל 193 אלף ש"ח. מאחד ה"נעקצים" קיבלה 93 אלף ש"ח, על חשבון עסקה של מיליון ש"ח. אדם אחר, אותו הכיר הנאשם במסגרת עבודתו, שילם 175 אלף ש"ח תמורת "קנייה" של בית בסך 775 אלף ש"ח, אך הצליח לקבל את כספו בחזרה.

"הרמאי אורב לטרפו"
מ"חברה הטוב", שהתגורר בשכירות בקיבוץ עם שני ילדיו הקטינים, לאחר מות אשתו - קיבלה הנאשמת תמורת "מכירת בית" בשכונת הבנים 306 אלף ש"ח. האיש תיאר בכאב כיצד הנאשמת, שהיתה חברה טובה של אשתו המנוחה שנהרגה בתאונת דרכים, עזרה לו להשתקם, "גרמה שיאהב אותה אהבת נפש, הביאה אותו לקיבוץ ואז רימתה אותו".

"אהבנו אותה, כמו אשתי שנפטרה", העיד בבית המשפט, "והילדים היו קשורים אליה. ראינו בית, רצינו, ואז היא באה ומכרה לנו את החלום". גם שכנתה לקיבוץ לא נמלטה מעקיצה של 370 אלף ש"ח, אך הצליחה לקבל את כספה בחזרה משגילתה את המרמה. כתב האישום מייחס לנאשמת מעשי מרמה בהיקף כספי ניכר של כ-1.5 מיליון ש"ח. במסגרת הסדר טיעון היא הודתה והורשעה בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בן זוגה הודה והורשע בעבירות "קלות יותר", של קבלת דבר בתחבולה.

השופט מוצא, לפי תסקיר קצין המבחן שהוגש לו, כי הנאשמת גדלה במשפחה מכובדת ונורמטיבית. היא החלה ללמוד משפטים לאחר שחרורה מהשירות הצבאי, אך התנהגותה לוותה בשקרים ובמרמה כדי לזכות בהערכה ובתשומת לב.
בעקבות ההליך הפלילי נפרדו בני הזוג, כשהאב מגדל את הבן המשותף, שכיום הוא כבן ארבע. חברותם בקיבוץ בוטלה, אך הם עדיין מתנגדים ומתדיינים עם הקיבוץ על הדרך בה יימכר ביתם.

סנגורה של הנאשמת, עו"ד אדוארד ג'אנם, ביקש שנסיבותיה האישיות, ובמיוחד ההפרעה הנפשית ממנה היא סובלת, ישמשו "כשיקול לקולא", כשהוא מדגיש: "גם חייה נהרסו, היא איבדה משפחה, נותקה מבנה, עומדת לאבד את ביתה, איבדה את מקום עבודתה וסולקה מהקיבוץ".

"לא ניתן לבצע מרמה בלי שהרמאי יצטיין בחלקת לשונו ויצטייר בעיני הקורבנות כמהימן, אמין וישר דרך", משיב השופט לסנגור. "הרמאי אורב לטרפו במשך זמן רב, מציף אותו במלל, במסמכים מזויפים, ויוצר בפניו תמונת תקווה ורודה להתגשמות חלומו של הקורבן". הנאשמת "ניצלה את מראיתה התמימה, לשונה החלקה והמתגלגלת ושכלה החריף, עד שהצליחה בתחכום רב לטוות רשת של מסמכים מזויפים ודיבורים שגרמו לקורבנות לחוש כי עומדים הם לרכוש במיטב כספם את בית חלומותיהם ולזכות במציאה".

"הנאשמת אחראית למעשיה באופן מלא, גם אם היא סובלת מהפרעת אישיות כלשהי", פוסק השופט וגוזר עליה ארבע שנות מאסר בפועל ועוד מאסר על-תנאי של שנתיים (לבל תבצע עבירה דומה במשך שלוש שנים). עוד הוא גוזר עליה לשלם לקופת בית המשפט 5,000 ש"ח, וכן לפצות את שבעת המתלוננים נגדה, בסך 5,000 ש"ח כל אחד מהם.

הנאשם "עצם עיניים"
באשר לנאשם, השופט מקבל את טענו