לפני תריסר שנים, בשנת 2000, התברר באחד הקיבוצים ממרכז הארץ, כי מי שהיה אז חבר הקיבוץ (שלימים עזב אותו), עובד חוץ בתפקיד בכיר במסגרת חברה ממשלתית, נטל לעצמו כספים ממשכורותיו.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
עינת: הקיבוץ יבנה מגורים ללא היטל השבחה
חדר כושר בקיבוץ - מה מותר ומה אסור?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

לאחרונה, אחרי סאגה משפטית ממושכת, הצליחו הצדדים להגיע להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. על פי אותו הסכם, בתמורה לסילוק הטענות נגדם ישלמו החבר-לשעבר ואשתו לקיבוץ 500 אלף ש"ח. אם יקדימו להעביר לידי הקיבוץ 350 אלף ש"ח עד 14 במאי השנה - הוא יסתפק בסכום המוקטן.

הסכם הפשרה בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין ב-15.3, על ידי שופטת בית משפט השלום בראשון לציון יעל בלכר, מביא לידי סיום - כך מקווים שני הצדדים - הליך משפטי ארוך ומורכב. הפרשה מתחילה, כאמור, עוד בשנת 2000, כאשר התברר בקיבוץ כי מי שהיה אז חבר מהשורה בקיבוץ שיתופי החל לקחת לעצמו, תחת טענות מטענות שונות, כמובן ללא כל היתר, כספים מתוך משכורתו כעובד חוץ בכיר. תחילה עשה זאת באופן חלקי, ובהמשך נטל את מלוא משכורתו - סכומים שהיו, כמובן, אמורים לעבור לקופת הקיבוץ.

מגישים תביעות הדדיות
לאחר שניסיונות חוזרים ונשנים מצד הקיבוץ לשכנע את החבר לחזור בו ממעשיו עלו בתוהו, הובאו חילוקי הדעות - במסגרת תביעות הדדיות שהגישו החבר והקיבוץ - לבית המשפט. תחילה הוצגה תביעת המשפחה (שהתקבלה לחברות בראשית שנות התשעים של המאה שעברה) נגד הקיבוץ, ואישית נגד שלושה מחבריו, שעיקרה דרישה לקבל דירה מסוימת "חדשה" בקיבוץ וכן תביעת פיצויים כספיים נגד הקיבוץ בעילות שונות, בין השאר בטענות של הוצאת לשון הרע על ידי אותם חברים נתבעים.

בהמשך תוקנה תביעתם לבית המשפט, לקבלת שווי ההפרש שבין ערך הדירה בה התגוררה המשפחה באותה העת לבין ערכה של הדירה "החדשה" שתבעו לעצמם. מנגד, בשלב הראשוני, תבע הקיבוץ את החבר בלבד במסגרת של "דרישה לקבלת חשבונות".

בין הצדדים התקיים הליך מוקדם של בוררות, במסגרתו נקבע מועד הפסקת חברותו של החבר התובע, תוך דחיית טענתו שחברותו פסקה עוד קודם לכן. בקשתו מבית המשפט בראשון לציון לביטול פסק הבורר - נדחתה אף היא.

בעקבות קביעת מועד הפסקת החברות, ולאחר שנמסרו על ידו ומטעמו מסמכים לבא כוח הקיבוץ, מסמכים שאת חלקם הגדול לא מסר לקיבוץ בתקופת חברותו; כמו גם בחינה של אירועים נוספים - עלה החשד שעוד כשהיה חבר קיבוץ נטל לכיסו הפרשות כספיות שונות ממקום עבודתו (בחוץ), לא באופן מורשה וללא הסכמת הגורמים המוסמכים בקיבוץ.

לכך אפשר היה להוסיף כספים, שלטענת הקיבוץ היה על אותו חבר-לשעבר להשיב לקיבוץ לנוכח המשך מגוריו והחזקת ילדיו בקיבוץ ביחס לתקופה שלאחר הפסקת חברותו ועד כניסת הקיבוץ להליכי ההפרטה. משכך, לטענת הקיבוץ, התברר כי סך החוב של אותו חבר-לשעבר לקיבוץ מגיע לסכום של מעל ל-1.5 מיליון ש"ח (נכון לסוף דצמבר 2009), ובהתאם תיקן הקיבוץ את תביעתו הכספית בבית המשפט.

הסכמה לתשלום מוקטן
עוד לפני שנכנסו לשלב המכריע, כשהיו בתחילת הליך ההוכחות בבית המשפט, עוד בטרם נשמעו בו הטיעונים והעדויות - נפגשו הצדדים, ביחד עם באי כוחם, והגיעו להסכם פשרה שקיבל מאוחר יותר תוקף של פסק דין.
על פי אותה פשרה מוסכמת וחתומה נדחתה תביעת המשפחה על כל מרכיביה וטיעוניה נגד הקיבוץ ונגד החברים הנתבעים באופן אישי.

מצד שני הוסכם כי גם הקיבוץ יסלק את כל תביעותיו וטענותיו נגד החבר-לשעבר (אליו צורפה גם רעייתו כחלק מהסכם הפשרה), ובתמורה ישלמו בני הזוג לקיבוץ, ביחד ולחוד, סכום של חצי מיליון ש"ח. הקיבוץ - מתוך רצון לבוא לקראת המשפחה - הסכים כי אם תשלם המשפחה עד אמצע חודש מאי השנה סכום מוקטן של 350 אלף ש"ח - יסתפק בכך ולא יחזור וידרוש את קיום מלוא הסכום שנפסק בהסכם וקיבל תוקף של פסק דין.

את הקיבוץ ואת החברים שנתבעו באופן אישי בתיק המורכב ייצג עו"ד רזי אברון (לשעבר חבר קיבוץ אפיקים, ומי שהקים וריכז את המחלקה המשפטית בתק"ם). עו"ד אברון היה מוכן לאשר כי אכן הסתיימו ההליכים המשפטיים, אם כי נמנע מלהיכנס לפרטי הפשרה.