הבנייה המואצת בקיבוצים, והצורך באישור תוכניות בנייה חדשות - מביאים את הקיבוץ, לאחרונה, יותר ויותר, לדיונים בשאלת גובה היטל ההשבחה שיש לשלם.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
חדר כושר בקיבוץ - מה מותר ומה אסור?
עלומים: זוג תובע מהקיבוץ 5 מיליון ש"ח
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הכלל הבסיסי הוא פשוט: במקרה בו חלה "השבחה במקרקעין", כלומר שווי המקרקעין עלה כתוצאה מכך שאושרו, למשל, זכויות בנייה או זכויות אחרות שלא היו קיימות קודם לכן (כתוצאה מאישור תוכניות חדשות, מתן הקלה, שימוש חורג ועוד) - יש לשלם "היטל השבחה".

הדרך לקבלת היתר בנייה ארוכה ומפותלת. חוק התכנון והבנייה סוקר רשימה של תוכניות (שבעבר, אגב, היו מכנים אותן בשם תב"ע), ובהן תוכנית מתאר ארצית, מחוזית, מקומית ומפורטת. לעיתים, בדרך לקבלת היתר בנייה, מגישים גם תוכנית בינוי, שהיא במהותה תוכנית עיצוב ארכיטקטוני, שמסדירה את ייעודיהם של המבנים ואת מיקומן של החניות, והיא נערכת לפי התוכניות המפורטות הקיימות, ללא שינוי בקווי הבנייה, הגובה ועוד.

ומכאן, נעבור למגרשים בקיבוץ עינת. שם מקדמים, זה זמן, בנייה של מבני מגורים לחברי הקיבוץ בשטח המיועד למגורים, לפי תוכניות תקפות שחלות על שטחי הקיבוץ, ובהן תוכנית מתאר מקומית (משנת 1981), תוכנית מפורטת לקיבוץ (משנת 1984) ועוד תוכניות בינוי שאושרו בשנים האחרונות, שהאחרונה שבהן היתה בשנת 2009.

לאחר שאושרה תוכנית הבינוי האחרונה, הגיש הקיבוץ לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ("דרום השרון"), שלוש בקשות לקבלת היתר בנייה, לבניית בתי מגורים עבור חברי הקיבוץ (בכל בית כ-150 מ"ר למגורים וכ-12 מ"ר ממ"ד). הוועדה קבעה כי על הקיבוץ לשלם היטל השבחה בסך של 36,500 ש"ח לכל אחד משלושת המגרשים.

משנדחו העררים שהגיש הקיבוץ על החיוב בהיטל, הגישו הקיבוץ והחברים ערעור מנהלי, לבית המשפט המחוזי מרכז. באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר, חגית בן משה ויניב בירנבאום (ממשרד עורכי הדין "ZKGS"), טוען הקיבוץ כי תוכנית בינוי אינה בגדר תוכנית אשר ניתן לחייב, כתוצאה מאישורה, בהיטל השבחה, כפי שניתן לעשות בתוכנית מתאר מפורטת או אחרת שמוסדרת בחוק.

מנגד, טוענת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, באמצעות עו"ד רון צין, כי תוכנית הבינוי שהגיש הקיבוץ היא באופן מהותי "תוכנית מפורטת", שכן היא מפרטת לא רק את תהליכי הביצוע של הבנייה,
אלא קובעת גם הוראות מהותיות לגבי ייעוד שטחים, אחוזי בנייה, תמהיל השימושים, קווי בניין, צפיפות, מרחקים, ועוד. לפיכך טוענת הוועדה כי יש לחייב, כתוצאה מאישורה, בהיטל השבחה.

השופט מנחם פינקלשטיין מקבל את טענת פרקליטי הקיבוץ ואומר כי הפרק בחוק התכנון והבנייה שקובע את חובת ההשבחה, אינו מתייחס לתוכנית מסוג תוכנית בינוי. אין זו תוכנית סטטוטורית, מוסיף השופט, ואומר שאחד ממאפייניה הבולטים של תוכנית בינוי הוא שאישורה אינו כרוך בהליך של פרסום, הפקדה ודיון בהתנגדויות, בשונה מהליך אישורן של תוכנית מתאר מקומית ותוכנית מפורטת. אישורה של תוכנית בינוי אינו גורר עמו חבות בהיטל השבחה, ולא ניתן לראות בתוכנית שהגיש הקיבוץ "תוכנית מפורטת", כפי שסברה הוועדה.

השופט מבטל את החיוב בהיטל ההשבחה שהוטל על הקיבוץ ומחייב את הוועדה המקומית דרום-השרון לשלם לקיבוץ 25 אלף ש"ח הוצאות משפטיות.