קיבוץ האון ניסה בכל מאודו להימנע מהגשת תביעה זו: הוא תיאם פגישות מספר עם החבר זיגי שרמן, שלח התראות חוזרות, ואף היה מוכן לוותר על חובות עבר בעד דמי שימוש, ובלבד ששרמן יסדיר את עניין השימוש בשטחי הקיבוץ, כדי להימנע מהגשת תביעה נגדו.

השתלשלות העניינים: זיגי שרמן ואבי זהבי מול האון:
הקרב על קיבוץ האון, סיבוב רביעי
האון: בג"ץ לא עצר את מתנגדי השינוי בקיבוץ
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

אולם כל הניסיונות העלו חרס. משכך, מבקש האון כי בית המשפט יורה על פינוי החבר משטחים בהם הוא מחזיק בקיבוץ, שאינם דירת המגורים שלו, ייתן נגדו צו מניעה מתפיסת חזקה בשטחים אחרים, וכן יחייב אותו לשלם לקיבוץ 84 אלף ש"ח בעד השימוש שעשה במבנים או בשטחי הקיבוץ במשך שבע השנים האחרונות. כך טוען קיבוץ האון בתביעה שהגיש, באמצעות עו"ד ליאור אוחנה ("בלטר, גוט, אלוני ושות'"), לבית משפט השלום בטבריה, נגד החבר-הנתבע.

זיגי שרמן (60) מנהל, כזכור, זה שנים קרב על כך שקיבוצו יוסיף וימשיך במתכונת השיתופית. ניסיונותיו - דרך רשם האגודות, בתי המשפט ואף בג"ץ, לשכנע כי "הסדר הנושים של קיבוץ האון", המוליך לטענתו לפירוק הקיבוץ, אינו טוב, לדעתו, במיוחד לא לפנסיונרים - לא צלחו.

לא די להתנגד להסדר החובות הכבדים מהם סובל קיבוץ האון, כאשר לא ניתן להציג הסדר חלופי שהיה מביא לחיסול חובותיו, אמרו שופטי בג"ץ ביולי האחרון לזיגי שרמן ולחברו אבי זהבי, שני השותפים לקרב מול האון. זהו הסדר שהופך, בין היתר, את הקיבוץ ליישוב קהילתי, מסדיר את חובותיו מתוך מקורות האגודה ונכסיה (זכויות בקרקע, השבת שטח המחנה למִנהל, העברת קרקע כפר הנופש, מכירת זכויות הקיבוץ בתחנת הדלק), מייצר מקור פנסיה לחבריו, ומותיר בידי החברים את בתיהם.

בג"ץ לא ראה מקום להתערב בהסדר שלדעתו "מביא את האינטרסים הנוגדים של כל המעורבים לכלל איזון מידתי, תוך שהוא מספק ביטחון כלכלי לחברי הקיבוץ (ובהם גם זיגי שרמן) על ידי רישום דירותיהם על שמם והסדרת פנסיה עבורם".

כדי ליישם את החלטות המנהל חתם הקיבוץ עם כל חבר או תושב המחזיק בנכס כלשהו, שטח או מבנה בקיבוץ, על הסכם חדש המסדיר את ההרשאה להחזיק בנכס, התמורה שישלם בעדה החבר, והתחייבות לפינוי השטחים לפי התחייבות הקיבוץ כלפי המנהל במסגרת "הסדר האון".

לטענת קיבוץ האון, בתביעה שהגיש, ניתנה לשרמן - לפי הסכם הרשאה, עוד בשנת 2002 - זכות שימוש במחסנים באזור המשקי. מדובר במחסנים ובשטחים המשמשים את החבר לצורך עיסוקו ופרנסתו, לאחסנה ומכירה של ציוד, לולבים בקירור, עזים, כבשים וחמורים.

מאז ועד עתה, מתאר הקיבוץ, נעשו מהלכים לסיכומים ולהסדרים שונים לגבי היקף השימוש ותשלום התמורה בעדם, אך לטענת הקיבוץ, שרמן "הפר את התחייבויותיו כלפי הקיבוץ, נהג בשטחי הקיבוץ כבשלו, ולא רק שהוא נמנע מתשלום דמי השימוש כפי שהתחייב בהסכם ההרשאה, אלא גם פלש לשטחים נוספים באזור המשקי של הקיבוץ, מבלי לקבל את רשותו של הקיבוץ ומבלי לשלם בגין השימוש".

כדי לעמוד בהסדר ההשבה למנהל, טוען הקיבוץ, הוא פנה אל שרמן וביקש לתאם לוח זמנים מסודר לצורך פינוי השטחים והמבנים המוחזקים על ידו. מאחר שכל פעולה שנעשתה לשם פינויו של שרמן מהשטחים הללו נתפשה על ידו כהתנכלות מכוונת מצד הקיבוץ כלפיו, אומר האון, הוחלט בוועד הקיבוץ להקפיא את הליכי הפינוי שהחלו, עד שייתן בג"ץ את החלטתו.

משנדחתה העתירה לבג"ץ, ומשלא נענתה פנייתו להסדיר את השימוש בשטחים האמורים ואת פינוים - הוגשה נגד שרמן תביעת הפינוי, בה מבקש הקיבוץ גם לחייבו לשלם תמורת דמי השימוש בנכסים, כאשר לפנים משורת הדין, אומר האון בתביעתו, הוא מעמיד אותם לסך מופחת של 1,000 ש"ח לחודש, לכל אחת משבע השנים הקודמות לתביעה.

שרמן קיבל את התביעה לידיו רק בימים אלה, ואומר שאת תגובתו המשפטית יגיש לבית המשפט. הוא מתרעם על כי הקיבוץ הגיש נגדו תביעה בתקופה קשה, בה הוא סועד את אחיו שעבר אירוע רפואי קשה ונזקק כיום לסיוע צמוד, כאשר שרמן עצמו מקדיש זמן רב לסיוע לו. התביעה נגדו, אומר שרמן, היא חלק ממערכת הפעלת לחצים עליו, כמי שמזוהה עם ההתנגדות לפירוק קיבוץ האון, וזאת למען יראו וייראו.

לאחר שהופסקה העסקתו בענף התמרים (לטענתו, כחלק ממסע הלחצים), ניתנו לו המחסנים, הוא אומר, כדי שיהיה בידיו מקור פרנסה מעבודות שונות, אך רוב הכנסותיו וכספו הם קודש למאבק נגד הפירוק וההסדר. "ראו", אומר שרמן במרירות, "אילו משאבים השקיעו בתביעה שהגישו: כל מחסן ושטח אדמה מצולם מכל זווית, ממש כאילו הולכים לתקוף אותו מחר..."

התביעה היא רכיב נוסף במאבק של הקיבוץ נגדו, אומר שרמן. זה מכבר הגיש הקיבוץ תביעה בהוצאה לפועל כדי לגבות את ההוצאות המשפטיו