קיבוץ רגבים ביקש להגדיל את שטח המשבצת שלו. ועדת הפרוגרמות במשרד החקלאות המליצה על ההגדלה. שר החקלאות קיבל את ההמלצה, אך רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החליטה לדחות אותה. באמצעות עורכי הדין חגי שבתאי, גלי פלד ואופיר לוי ("חגי שבתאי, שפירא"), עתר הקיבוץ לבג"ץ שיורה לרמ"י ליישם את ההמלצה.

רגבים. "יש בנו אהדה והערכה לקיבוץ שנאבק על שטחי מחייתו לצורכי חקלאות" | צילום ארכיון: אביב לשם
השופטת דפנה ברק־ארז תיארה תחילה את עולם הנחלות. לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל משנת 1966, תוחכר קרקע חקלאית בדרך של נחלה לפי המלצת שר החקלאות. את שטח הנחלה (המשתנה בהתאם לאזור שבו נמצא היישוב) ואת מספר הנחלות שאושרו ליישוב קובעים שר החקלאות והרשות לתכנון ולפיתוח במשרד החקלאות. המכפלה של מספר הנחלות בגודל הנחלה היא גודל שטח המשבצת של הקיבוץ, והשטחים שבהם מחזיק יישוב מעבר למכסת הקרקע שאושרה לו - נקראים שטחים עודפים.


ועדת הפרוגרמות במשרד החקלאות, האמונה על תחום התכנון החקלאי, עוסקת גם בגיבוש המלצות לשר החקלאות בדבר הגדלת מספר הנחלות ליישוב חקלאי או הגדלת שטח הנחלה שלו. על רקע ההיערכות לחתימה על חוזה חכירה לדורות של רגבים עם רמ"י, הוא ביקש להגדיל את שטח המשבצת שלו, שהיה בראשית ימיו 120 נחלות בגודל של 60 דונם, ושהוקטנו לימים ל־37.5 דונם. הקיבוץ ציין כי כמעט כל המשפחות בקיבוץ מתפרנסות מחקלאות, ומכאן החשיבות המיוחדת להגדלת שטח המשבצת.


ועדת הפרוגרמות שדנה בבקשת הקיבוץ המליצה לתקן את גודל הנחלה בקיבוץ ל־53 דונם בנימוק שמדובר בתיקון עיוות היסטורי, וציינה כי התחשבה בהיקף השטחים שמחזיק ומעבד הקיבוץ.


רמ"י, באמצעות עו"ד רועי שויקה, ציינה שקיימים יישובים רבים נוספים עם המלצות דומות, אך אין אפשרות להגדיל את שטח הנחלה בשל חוק חובת המכרזים, שכן הקצאת קרקע מחייבת מכרז, וקיימת אפשרות רק לחילופי שטחים. רמ"י הוסיפה שהוועדה לא נתנה דעתה לעובדה שבעבר נגרעו קרקעות מהמשבצת של הקיבוץ עקב הפקעה תכנונית (שעליה פוצה הקיבוץ) והפחתה עקב שינוי ייעוד לצורכי מגורים.


"חוק חובת המכרזים", הסבירה השופטת, "הוסיף מורכבות לדיון בהגדלת שטח המשבצת". לפי חוק זה לא תתקשר המדינה בחוזה לביצוע עסקה במקרקעין אלא לפי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. זאת לצד חריגים, ובהם הענקת זכויות בקרקע חקלאית לצורכי חקלאות במחוזות צפון ודרום.


"יש בנו אהדה והערכה לקיבוץ שנאבק על שטחי מחייתו לצורכי חקלאות", אמרה השופטת, "אך רמ"י אינה חותמת גומי להחלטות שר החקלאות ולהמלצות ועדת הפרוגרמות. רמ"י מנהלת את מקרקעי המדינה ומשמשת בכך כנאמן הציבור, בייחוד בשים לב להיות המקרקעין משאב חיוני ומוגבל בישראל.
"הנימוקים שהציגה רמ"י לאי־יישום ההמלצה", אמרה השופטת, "ראויים מנקודת המבט של המשפט המנהלי, ותכליתם להבטיח כי מקרקעי המדינה יועברו לידיים פרטיות במקרים המתאימים בלבד, בשים לב לאינטרס הציבורי הרחב".


משכך דחה הרכב שופטי בג"ץ (דפנה ברק־ארז, ג'ורג קרא ואלכס שטיין) את העתירה. עם זאת הורה בג"ץ לקיים דיון חוזר בוועדת הפרוגרמות, שבפניה יוצגו כל הנתונים הנוגעים, ובכלל זה טענותיו של הקיבוץ בדבר זכאותו לפטור ממכרז. "חזקה כי הנושא ייבחן על ידי כלל הגורמים בלב פתוח ובנפש חפצה", הוסיפה השופטת, ואף הציעה שההחלטות והנהלים הרלוונטיים יזכו לפומביות הנדרשת באתר משרד החקלאות.