השמועות מספרות שבגבעת ברנר יש כבר אי־אלו מכורים. בלילות, מול מסכים מוארים, ולפעמים גם בבקרים, הם גולשים מסיפור לסיפור, קופצים מחברה לחבר, מתלהבים לגלות ולהיזכר.

אז מה תפס אותם שם בקיבוץ הגדול והוותיק? ובכן, מתברר שמדובר באתר שפותח במיוחד עבורם בשם "סִפּוּרֵי גִּבְעַת בְּרֶנֶר", מעין תיבת אוצר מלהיבה המכילה תמונות, טקסטים ופרצופים מוכרים של אנשי המקום - מאז ימיו הראשונים.

את אתר הזיכרונות, זה שמתמקד באנשים ושם עליהם את הפוקוס, יזם והקים חיים אבני, בן גבעת ברנר. הוריו היו מהמייסדים ונשארו חברי קיבוץ עד יום מותם. הוא עצמו עזב, וכבר שלושים שנה שאינו חי בקיבוץ, אך כמו שהוא אומר, "אי אפשר להוציא אותו ממני לגמרי".

חיים אבני. האתר מאפשר לשמור את הזיכרונות הכי חיים שאפשר

מה דחף אותך ליזום אתר כזה?
"לפני כ־28 שנים נפרדתי ממיכה, אחי הגדול, שהיה צלם מוכשר לצד כישרונות רבים אחרים. באחת השיחות האחרונות שלנו הוא אמר לי: 'הארכיון הוויזואלי הגדול ביותר של גבעת ברנר נמצא אצלי בראש. לאן זה הולך עכשיו?'
"באותה תקופה התחלתי לעבוד בחברת הייטק בתחום של זיכרון מחשבים. לאחר מספר שנים התחברו איכשהו הדברים, בין השאר מפני שהחברה נחלה הצלחה ויכולתי לממן הקמה של אתר שבו יישמרו זיכרונות הקיבוץ - הסיפורים, התצלומים וקטעי הווידאו. זה היה בתחילת שנות האלפיים, ובאותה עת תרמתי בעיקר את היוזמה אך לא את הביצוע. כשעלה האתר הוא זכה לקבלת פנים נלהבת, והיו אף דיווחים על התמכרות.
אבל בשנים האחרונות השתנה עולם האינטרנט ללא הכר, והאתר - שפעם היה די חדשני - נראה כמו חדשות המחר של שלשום. אז החלטתי לכתוב את התוכנה מחדש, והפעם בעצמי".

לרוב הקיבוצים יש כיום אתר פעיל. מה מיוחד בשלך?
"אכן, יש לא מעט אתרים. מה שמייחד את סיפורי גבעת ברנר הוא ההתמקדות בחברים, ולאו דווקא בהיסטוריה של הקיבוץ ובהישגיו. אגב, כאן 'חברים' הם לא רק אלו שהיו חברי משק, אלא כל מי שעשו חלק משמעותי מחייהם בגבעת ברנר. היו בין חברי הגבעה דמויות ידועות, כמו אנצו סרני, שסיפורו וסיפור משפחתו נמצאים כמובן, אבל ישנם גם רבים אחרים. בגבעת ברנר חיו לא מעט אנשים בודדים ואלמונים, שסיפורם המרתק נודע רק לאחר שהלכו לעולמם. כך למשל לידיה, שעבדה במטבח בית הספר. היא נראתה לנו, הילדים, גלותית כל כך, והתברר שבכלל הייתה פרטיזנית נועזת. או יונה, השתקן המופלג. המשפט היחיד ששמעתי מפיו אחרי יום עבודה ליד הסרט הנע היה: "השעות עוברות לאט, אבל השנים עוברות מהר". אחרי שנפטר למדנו שהיה מנהיג פועלים חוצב להבות בצ'כיה מולדתו וקרוב מאוד למסריק, המנהיג, עד שנשבר במרתף החקירות. או גרטשן, היקית החביבה, שלא הייתה מרוצה מביצועיו של העוזר ששלחו לה מסידור העבודה וביקשה 'תשלח לי פבקשה פחוּר סריס'. למבטו התמה של הסדרן מיהרה להסביר: "אבל עם סַיִן". ובתרגום מִיֶּקִית לעברית: "תשלח לי בבקשה בחור זריז".

האתר. מה שמייחד אותו זו ההתמקדות בחברים ולאו דווקא בהיסטוריה של הקיבוץ

באתר הידידותי (והשוויוני) יש לכל חבר "דף חבר" משלו, הכולל פרטים ביוגרפיים וקשרי משפחה שלו - עד הרחוקים ביותר, כל התצלומים שהוא מופיע בהם, קיצור תולדות חייו וכל הסיפורים ששמו משורבב בהם.

התכנים קשורים זה לזה ומאפשרים יציאה ל"טיול אסוציאטיבי" בין התצלומים, החברים והסיפורים. ריחוף מעל ראשו של חבר בתמונה מציג את שמו, ואם תחליטו לקפוץ לראות מה קורה איתו - הקשה קלה תעביר אתכם היישר לדף שלו.
"זהו כלי לחקירה ולחפירה", צוחק אבני. "אפשר לחפש כשיודעים מה, ואפשר פשוט להיזרק בשבילי הקיבוץ הווירטואליים ובדרך 'לפגוש' חברים".

כל אחד יכול להעלות תצלומים ופרטים לאתר?
"מי שרוצה לתרום תוכן צריך רק להירשם. כדי להימנע מתופעות לא נעימות, אנחנו לא מאפשרים להוסיף תוכן באופן אנונימי. אגב, אני מכיר מספר אנשים שנוהגים לפתוח את יומם בזיהוי פנים שהאתר מאפשר לעשות בדרך משעשעת למדי".

יש קיבוצים נוספים שרוצים מערכת כזו משלהם?
"היו לאחרונה כמה שהתלהבו ומתעניינים. הקיבוץ משנה את פניו בהתמדה, ומה שהיה פעם נשאר רק בזיכרונות. האתר מאפשר לשמור את הזיכרונות הכי חיים שאפשר. ממעקב אחרי הכניסות לאתר ראינו שרבים נכנסים בעקבות מותו של חבר כדי לעיין בדף שלו ובסיפורים שסופרו על ידו או עליו. אני מניח שבני מצווה שיוטל עליהם לעשות עבודת שורשים יודו לנו.
"גבעת ברנר התברך מראשיתו במספר צלמים מעולים ובראשם חנן בהיר, שהנציח את השנים הראשונות. בהיותו קיבוץ גדול מאוד, לא חסרו בו דמויות מעניינות וציוריות. אני מניח שכמעט בכל קיבוץ ישנו אוצר בלום של תמונות ושל סיפורים מעניינים, וגם של טיפוסים חד־פעמיים. האתר נבנה כך שיוכל להתאים לקהילות שונות, וכבר התאמתי אותו לכמה משפחות גדולות לדורותיהן".

מה אתה עושה כיום?
"לפני הכול אני סבא לשבעה נכדים. שניים מהם נמצאים באריזונה, שזה קצת רחוק לצערי. בשאר הזמן אני מפתח את האתר לטובת מי שאוהב את התחום. אפשר בכיף להיסחף באסוציאציות ולהיזכר בכל מיני דמויות. זה אפילו טוב נגד אלצהיימר!"

כתובת האתר "סיפורי גבעת ברנר": gbstories.org
קיבוצים או חמולות שמתעניינים מוזמנים לפנות לחיים אבני במייל: haimavni@gmail.com