קשה שלא להתרגש מהמראה הזה, האלמנטרי לכאורה: ילד קטן, בקושי בן ארבע, שזה חודשים חווה בעיקר סבל וייסורים בגלל מחלת הסרטן שממנה הוא סובל - מצליח לחייך, לשמוח, לצייר ולשחק בקוביות. הוא, עם עוד עשרות ילדים חולי סרטן, זכה להפיג את הקושי שבהתמודדות עם המחלה כשהשתתפו לאחרונה בקייטנה מיוחדת בבית הספר ניצני זבולון שבמועצה האזורית זבולון.

למשך כמה שבועות נהנו הילדים מחוויה אחרת, שונה מהמתכונת הקשה של חייהם, אשר כוללת ביקורים תכופים בבתי חולים וניתוק משגרת יומם. חיכו להם מדריכים מסורים, אווירה תומכת ופעילויות כיפיות - שיזכירו להם שהם עדיין ילדים. היו שם ילדים יהודים וערבים, מלווים באחיהם ובאחיותיהם, והכול ללא עלות למשפחות, אשר מתמודדות עם הנטל הכספי העצום שדורש הטיפול בילדיהן.

להפיג את הקושי. הפעילות מותאמת ומאוזנת בהתאם לצרכים הרפואיים (צילום: דוברות מועצה אזורית זבולון)

את הקייטנה, המיועדת לילדים ולילדות חולי סרטן בני 17-3, מפעילה עמותת "סאנרייז־כץ", והיא התקיימה הקיץ זו הפעם הרביעית ברציפות בבית הספר שליד קיבוץ רמת יוחנן. עד שנת 2015 היו צריכים הילדים והנערים להרחיק למרכז כדי להשתתף בקייטנות של העמותה, אבל רוח ההתנדבות שגילו הרשויות והקיבוצים בזבולון, וירידי מכירות לטובת אירוח הקייטנה, אפשרו להם לעשות זאת קרוב יותר לבית בשנים האחרונות. עד כה השתתפו בקייטנה, הפועלת גם בבאר שבע ובבית יהושע, כ־600 ילדים וילדות. 

עמותת "סאנרייז־כץ" הוקמה בשנת 2010 ושמה לה למטרה לתת מענה הוליסטי הן לילדים החולים והן למשפחותיהם. נוסף על הקייטנות מקיימת העמותה פעילויות בבתי החולים ובמחלקות שבהן מאושפזים הילדים ובני הנוער המתמודדים עם הסרטן.

לחייך, לשמוח, לצייר. ילדים יהודים וערבים, מלווים באחיהם, והכול ללא עלות למשפחות

המנכ"לית העומדת בראש העמותה היא הגר זכאי מקיבוץ משמר השרון. זכאי (35), בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני במנהל עסקים, היא גם יוצאת תנועת הבוגרים של הצופים, שם רכשה ניסיון בתחום הניהול הבלתי פורמלי. בעמותה היא החלה לעבוד לפני תשע שנים, תחילה כמנהלת הקייטנות ובשש השנים האחרונות כמנהלת הכללית.

"התחלנו עם קייטנה אחת לשבעים ילדים במרכז הארץ, וכיום אנחנו נותנים מענה באמצעות קייטנות בשלושה מוקדים ל־600 ילדים", מספרת זכאי על פרויקט הקייטנות, שעליהן עיקר גאוותה של העמותה.

הקייטנות נערכות פעמיים בשנה: שבוע בחופשת הפסח, ושלושה שבועות בחופשת הקיץ. "מובן שכל האירועים שאנחנו מציעים לילדים הקטנים והגדולים מלווים בהשגחה רפואית של אחיות", מציינת זכאי, ומוסיפה כי הפעילויות מותאמות לצרכים המיוחדים של הקטנים והגדולים. "יותר מאשר בקייטנות 'רגילות', אנחנו דואגים לשתייה מרובה ולמנוחה לפרקי זמן גדולים יותר", היא מסבירה. "הילדים הקטנים יותר – בני שלוש וחצי עד שבע בערך - נמצאים בתוך גן מיוחד עם גננת מוסמכת, בעוד שהבוגרים יותר עוברים תוכנית מנהיגות והכנה להדרכה. כל ילד נאסף ברכב מפתח ביתו עד לקייטנה, וכך הוא גם חוזר ממנה".

הקייטנות מיועדות ליהודים ולערבים גם יחד, ולשם כך נבנה צוות מעורב ששולט בשתי השפות - ערבית ועברית - לטובת הילדים שמגיעים משתי האוכלוסיות. "הקייטנות הללו מתקיימות נוסף על פעילות של העמותה במחלקות האונקולוגיות בסורוקה שבבאר שבע וברמב"ם שבחיפה", חשוב לזכאי להזכיר. "המתנדבים שלנו מגיעים לילדים החולים שמאושפזים שם ומפעילים אותם באמצעים שונים".

הגר זכאי (משמאל) עם מתנדבות. מדריכים מסורים, אווירה תומכת (צילום: אלבום פרטי)

מדוע ילדים חולי סרטן אינם יכולים להשתתף בקייטנות מעורבות עם ילדים בריאים?
"לילדים חולי סרטן ישנה מערכת חיסונית מוחלשת, והם זקוקים להשגחה רפואית צמודה. יש מדריכים מלווים שנותנים להם מענה בעת צורך. הפעילות מותאמת ומאוזנת בהתאם לצרכים הרפואיים, ואין חשיפה לילדים שאינם מהקייטנה הייחודית שלנו. נוסף על כך יש הקפדה יתרה על חיטוי ועל מניעת העברת מחלות. כל הכדורים בפעילויות הם כדורים רכים, כדי למנוע שבירת עצמות לילדים שזה עתה סיימו טיפול כימותרפי, יש חדרי מנוחה לילדים מותשים ועוד".

האם אתם נסמכים על גיוס כספים או נעזרים גם בתקציבי מדינה?
"אנחנו מגייסים תרומות מגורמים שונים, ויש לנו גם תמיכה קבועה על בסיס מתחדש ממשרדי ממשלה, אבל באחוז קטן יחסית".

העמותה, הפועלת כחלק מארגון סאנרייז העולמי שהוקם בניו יורק, נקראת בישראל סאנרייז־כץ (ע"ש מרכוס ועדינה כץ). הודות לתרומה שהעבירה משפחת כץ, התאפשר למעשה לקיים את הקייטנה לילדים בצפון. "בכל פעם אני נדהמת מחדש משיתוף הפעולה בין שני המגזרים שמשתתפים בפעילות, יהודים וערבים, ובין המדריכים המסורים", אומרת זכאי.

היא מספרת בהתרגשות על נער בן 16 שהיה צריך לבחור היכן יתנדב במסגרת מחויבות אישית בבית הספר. הנער בחר להתנדב בסאנרייז־כץ, ולא בכדי. כשהיה בן שמונה חלה בסרטן והגיע במשך שנתיים לקייטנה עם אחותו. "זה היה משמעותי וחיובי כל כך עבורו, שזה הדבר הראשון שבחר לעשות", מספרת זכאי. "לראות נער כזה בריא, חזק ומאושר חוזר לאחר שנים ומתנדב באותו המקום, זה מרגש וממחיש עד כמה הפעילות של העמותה נוגעת בחייהם של ההורים והילדים".

ראש המועצה האזורית זבולון עמוס נצר בירך על הקייטנה המתקיימת בתחומי המועצה בשנים האחרונות. "אני גאה שאנחנו יכולים לסייע לפעילות בכל דרך שאפשר. התושבים שלנו מתגייסים במגוון דרכים כדי לסייע לחולים ולבני המשפחות בשל החיבור שנוצר כאן. אני מאחל לילדים בריאות והחלמה מהירה".