זה נראה כמו תחילתה של תופעה. יותר ויותר קיבוצים מחליטים שהם רוצים לקיים את תפילות יום הכיפורים באווירה יהודית, אבל בדרך מודרנית ושוויונית יותר.

"אם לפני שנתיים היו 14 קיבוצים בתוכנית, השנה יש לפחות 20 קיבוצים שבהם יתקיים מניין שוויוני", אומרת לאה פייט, מנהלת הקהילות בתנועה הרפורמית, שהרבנים והרבות שלה ינהלו את תפילות יום כיפור בבתי הכנסת בקיבוצים שהזמינו אותם. "הביקוש גדול מההיצע, וכבר כעת יש לנו רשימת המתנה לשנה הבאה".

כיפור חברתי. "שאיפה לשיח וללימוד בצד המסורת" (צילום: באדיבות התנועה הרפורמית)
במסגרת שיתוף הפעולה שולחת התנועה הרפורמית בעלי תפילה - רבנים ורבות (נשים מוסמכות לרבנות מתקדמת) - מערים ומיישובים לשלל קיבוצים: ממטולה לקיבוץ דפנה; מחיפה לגשר הזיו; ממודיעין לאור הנר; מפתח תקווה למגידו; מתל אביב לקיבוץ לוטן ועוד.

"אנחנו חשים שיש רצון חזק מתמיד לשמר מסורת, אבל בגישה פתוחה וליברלית", מסבירה הדר אלוני, רכזת התקשורת של הקהילה הרפורמית. "לא תהיה הפרדה בין נשים לגברים, לא בסדרי הישיבה, לא בתפילה ולא בברכת הכוהנים. יש חוסר נחת כללי מהנוסח האורתודוקסי הרווח, ושאיפה לשיח וללימוד בצד המסורת הקיימת".

מה נדרש מאותם רבות ורבנים שבאים לקיבוץ לקיים תפילות יום כיפור?
לאה פייט: "הכול נעשה בשליחות מלאה. הם עוזבים את הקהילות שלהם ומרחיקים לקיבוצים בדרום ובצפון, מתארחים יומיים בקיבוץ עם בני המשפחה שלהם, שוהים שעות ארוכות בבית הכנסת ומקבלים באהבה את החברים, התושבים וכמובן את ילדי הקיבוץ. לא אחת מכתיבה הקהילה את מהלך האירוע בבית הכנסת".

מנכ"ל התנועה הרפורמית הרב גלעד קריב מברך על היוזמה ועל ההיענות. "התנועה הקיבוצית היא במידה רבה ערש התרבות היהודית הישראלית המתחדשת והיוצרת, וזה אך טבעי שהיהדות הרפורמית, שמקדמת ערכים של שוויון וקהילתיות בשפה יהודית ובהקשר למסורת היהודית, תתאים לקיבוצים רבים, בייחוד בעידן של התחדשות ושל תנופה קהילתית.

"אנחנו מקווים שבשנים הבאות נרחיב את הפעילות שלנו בהתיישבות העובדת וניצור מציאות שבה בכל מועצה אזורית תהיה נוכחות של רב או רבה רפורמים, ושעם פעילי תרבות וקהילה מהקיבוצים יקדמו עשיה תרבותית וחינוכית ענפה. אנו מאמינים שהתנועה הקיבוצית והתנועה הרפורמית חולקות ערכים משותפים רבים ומחויבות אמיתית לערכי הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות. השותפות הזאת חשובה בעינינו, ואנחנו שואפים לקדם ולחזק אותה".

תפילה ופילוסופיה
יעל וורגן היא רבה מוסמכת, תושבת מודיעין שעובדת בשנה האחרונה כרבה של מועצת שער הנגב. בתור שכזו היא מעניקה שירותי דת ועורכת טקסים, קבלות שבת ופעילויות שונות לקראת החגים בעשרת קיבוצי המועצה. ביום כיפור השנה היא תנהל את התפילות באור הנר לאחר שנים אחדות שעשתה זאת בערים. יעל מספרת על שני מנייני תפילה המתקיימים זה לצד זה באור הנר - האחד שוויוני ברוח היהדות המתקדמת והשני אורתודוקסי.

יעל וורגן. גם נשים מוזמנות להתפלל (צילום: דבי קופר)

"יש תופעה מעניינת של השנים האחרונות בקיבוצים. משך כל ימות השנה אין תפילות בבית הכנסת או אירועים ברוח מסורתית, אבל בכיפור מגיעים משדרות ומיישובים דתיים לקיים תפילות. השוני העיקרי אצלנו הוא שגם נשים מוזמנות להתפלל ולהחזיק בספר. התפילות מותאמות גם לנשים. לצד האבות מוזכרות גם האימהות בתנ"ך, והפיוטים יכולים להיות בנוסח מזרחי לצד אשכנזי. אנחנו שרים גם את הלחן שחיבר אביתר בנאי. הכול מונגש בדרך שכל אחד יבין מה נאמר בתפילה ומה משמעות הסיפור של יום כיפור. יש ניחוח ישראלי לצד היהודי המוכר. לצד כל אלו יש רבי־שיח ולימוד, ואני מביאה להם ציטוטים וקטעי הגות של הסה, של בובר ושל אחרים. במסורת המקובלת קיימת חזרה על אותה תפילה 17 פעם, ואצלנו זה יכול להתקצר לארבע".

מהשומרון לקיבוץ
הרבה גילי צדקיהו, תושבת גן שומרון, תנהל את תפילות יום כיפור ואת רבי־השיח שביניהן בקיבוץ מגל. גם לפני שנתיים עשתה זאת באותו הקיבוץ ממש, וקודם לכן בגשר הזיו. ביישוב שלה אין אפשרות לתפילה שוויונית, ולכן היא מוצאת את עצמה בכל פעם ביישוב אחר. היא חיה עם בת זוג ומגדלת שני ילדים בהורות משותפת עם גבר. "קיבוץ מגל פנה לתנועה הרפורמית, ומשם פנו אליי. שמחתי לחזור למקום שבו הייתי לפני שנתיים ושהייתה לי בו חוויה טובה".

גילי צדקיהו. הכול בגובה העיניים

במה יתאפיין יום כיפור נוסח מגל?
"ראשית, בישיבה משותפת, ללא הפרדה, שהיא זרה ומלאכותית בעיניי. 'כל נדרי', התפילה המסורתית, תהיה כהלכתה, אבל הכול בגובה העיניים ובחוויה רוחנית. לאחר התפילה נקדיש מקום ללימוד ולחשבון נפש אישי וקהילתי, תוך כדי חיבור של כל אחת ואחד לתוכני התפילה והיום הנורא הזה. מדובר ביום משמעותי בשנה, ויושם על כך דגש".

גם בני נוער מצטרפים?
"יש לנו בעיה עם בני נוער, ולצערי הם לא צובאים על הפתחים".

וחשבת כבר מה יעשו שני הזאטוטים הפרטיים באותו זמן?
"הם ישחקו מחוץ לבית הכנסת וירכבו על אופניים במדרכות הקיבוץ. אני עדיין שוקלת אם לאפשר להם לקחת את מסכי הניידים שלהם".

מחובר למציאות המשתנה
הרב הרפורמי יאיר (יא־יא) טוביאס, לשעבר חבר יהל וכיום תושב כפר חרוב, ינהל השנה, כמו בשנה שעברה, את תפילות יום כיפור בעין גב במחיצת תושבי קיבוצים ויישובים נוספים מעמק הירדן שיגיעו לקיבוץ. גם הוא חש שקיימת התעוררות בקרב אלו המחפשים מסורת קצת אחרת, שוויונית יותר. "אני חושב שמדובר בתגובת נגד לתפילות של הקהלים בקיבוץ ובהרחבה שמקיימים את התפילות ברוח בית אבא ובסגנון מזרחי", הוא אומר. "יש רצון לחיבור, לחזרה למקורות, אבל לא בדרך מפלה. אנחנו מחוברים יותר למציאות המשתנה ולחיים המתחדשים, ויש לכך ביקוש לא מבוטל. מניין נוסף מתכנס באשדות יעקב איחוד. בתוך כך, אנחנו מקימים בעמק הירדן קבוצות של התחדשות יהודית שיפעלו לאורך השנה".

יאיר (יא-יא) טוביאס. יש רצון לחזרה למקורות, אבל לא בדרך מפלה

בקיבוצך כפר חרוב לא הצלחת לקיים מניין רפורמי?
"לצערי לא. אני לא איש של ריב ומדון, ולכן לא נלחמתי נגד הרוב שדרש תפילות אורתודוקסיות. עם זאת, יש כאן מסורת יפה בראש השנה שבה מקבלים את השנה החדשה בשעת שקיעה על המצוק הצופה לעמק. מרגש ויפה מאוד".

כמה מגיעים לתפילות בעין גב?
"זה משתנה, אבל לנעילה מגיעים כחמישים איש ויותר. ל'כל נדרי' קצת פחות. יש כאלו שבאים לקיבוץ רק בשביל התפילות והלימוד. יושבים במועדון מול הכינרת, מתפללים ומדברים, ויש תחושה טובה ומכילה מאוד".