בימים אלה, כשמצוקת העדה האתיופית שבה לכותרות, אולי יוכלו אנשיה להתנחם במעט חדשות טובות: ועדת הפטורים במשרד האוצר אישרה להאריך בארבע שנים נוספות את התקצוב של תוכנית תל"מ – תעסוקה, לימודים ומגורים לצעירים בני הקהילה האתיופית. כמו כן יוגדל מספר המשתתפים בה בכ-30%.

בנוסף, אישרה הוועדה להרחיב את התוכנית – שמפעילה התנועה הקיבוצית זה 21 שנה – גם לאוכלוסיות נוספות, כמו צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית שאינם בני הקהילה.

חניכי תל"מ, הצוות ואנשי התנועה הקיבוצית בגבעת חביבה. כנס לציון 20 שנים לתוכנית

התוכנית הייחודית, שכבר עברו בה כאלפיים צעירים וצעירות מהעדה האתיופית, פועלת כיום ב-16 קיבוצים בכל רחבי הארץ ומשתתפים בה כמאה חניכים מדי שנה. הם זוכים למעטפת חמה של אנשים שמחויבים להם: החל מהקיבוץ, דרך החברים ועד המלווים ומנהלי הענפים שבהם עובדים החניכים. "כולם שותפים בתוכנית ומהווים מודל לחיקוי", אומרת נגה שמיר, מנהלת התוכנית.

עד לפני כשנתיים פעלה תל"מ בחסות משרד הקליטה. בעקבות מחאת העדה האתיופית בשנת 2015 החליטו ועדות מקצועיות שיש להעביר את התוכנית אל המשרד לשוויון חברתי, כדי לא לבדל את המשתתפים בה.

מחד, הצהירה שמיר כי שיתוף הפעולה עם אנשי המשרד לשוויון חברתי הוא טוב, וכי קיימת שביעות רצון גבוהה מהישגי החניכים. היא הוסיפה שישנן הסכמות עקרוניות לגבי המשך הפעילות ושאנשי ית"ד, התוכנית הלאומית לטיפול בצעירים במצבי סיכון, הצטרפו גם הם כשותפים לתוכנית.

מאידך, מסיבות ביורוקרטיות שונות, לא השכילה המדינה לחדש את התוכנית בעוד מועד, ולמעשה עצרה את התקציבים ואת קליטת החניכים אליה. "החל מאוגוסט 2018 לא נפתחו תקנים חדשים, ואיננו יכולים לקלוט חניכים חדשים", אומרת שמיר. "מצב זה יוצר תחושה קשה בקרב הצעירים מהעדה האתיופית, ובנוסף אנחנו מאבדים את מקומות העבודה שנשמרו עבורם בקיבוצים".

איך זה קרה?
"ההסכם הקודם הסתיים בפברואר, והובטח לנו שתהיה המשכיות ושנוכל להוסיף ולקלוט חניכים ברצף. בפועל, זה לא קרה. בחודשים האחרונים אנחנו מחזיקים את התוכנית בזכות כספים שאישר המשרד להעביר מיתרה שנשארה מההסכם הקודם ובזכות נכונות התנועה הקיבוצית, והקיבוצים, לממן את הפערים הנדרשים בזמן שהיא הייתה 'ללא בית ממשלתי'. החל מיוני 2019 גם הכסף הזה לא מגיע, ובעצם אין תקצוב כלל".

ומה עשיתם?
"בשנה האחרונה מתנהלת עבודה מאומצת לייצר ודאות לתוכנית ולהבטיח את קיומה לשנים הבאות, זאת מתוך הבנה שחתימה על הסכם לארבע שנים תיתן אורך רוח הן לצעירים והן לכל מי שעוטף אותם".

"כשסִמַּנּוּ את הערך המוסף שיכולים הקיבוצים לתת היום למדינה, אחת המטרות המרכזיות שהוגדרו הייתה להיעזר בקהילה הקיבוצית למען הקטנת הפערים בחברה, ותוכנית תל"מ היא אחת מגולות הכותרת של ההצלחה הזאת", מסביר גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. "המשרד לשוויון חברתי אוהב את התוכנית, היא זוכה לציונים גבוהים מאוד. אנחנו שומעים מהבוגרים ומהחניכים, במילותיהם, שהתוכנית פשוט עובדת".

אחרי האישור הממשלתי לתקצוב התוכנית בירך לין על ההחלטה והודה למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי אבי כהן סקאלי ולסגן החשבת הראשית יובל רז, על עזרתם. הוא גם שיבח את הקיבוצים ואת אנשיהם ונשותיהם שהתגייסו לפרויקט החינוכי-חברתי החשוב.

"צריך להודות להם, למקשרים בקיבוצים הנמצאים עם החניכים בקשר יומיומי ודואגים לכל צורכיהם, וכמובן לצוות התוכנית הנאמן והמקצועי. קשה להפריז בחשיבותה של תוכנית זו, דווקא בימים אלה", מסכם לין.

ח"כ רם שפע (כחול-לבן, גבעת חיים איחוד), שפועל מאז היבחרו לקידום התוכנית, אומר: "מגיע כל הכבוד לעוסקים במלאכה על התוכנית, התרשמתי ממנה מאוד. דיברתי על כך עם השרה גמליאל, שמעתי ממנה שהתוכנית מאוד חשוב לה, והיא הבטיחה להמשיך לטפל בעניין בדחיפות".