שחר (שם בדוי) הוא ילד בן חמש הנמצא בימים אלו במשפחת קלט באזור ירושלים עם אחיו גיא (שם בדוי), תינוק בן שבועיים בלבד.

"לעשות משהו משנה חיים". משפחת סגל, צילום: אלבום פרטי

הסיבה ששני האחים נמצאים במשפחת קלט בהמתנה למשפחה אומנת, היא אשפוזה של אמם הלוקה במחלה נפשית במוסד פסיכיאטרי, ואי־מסוגלותו של אביהם לטפל בהם.

שחר הוא ילד ככל הילדים - שמח, טוב לב, פעלתן וסקרן - שהתחנך עד עכשיו בגן ילדים וצריך לעבור לגן חובה. מאז שנולד אחיו התינוק הוא דואג לו, וגם דואג מאוד לאמו, שפתאום נעלמה מחיי היום־יום שלו בעקבות האשפוז.

בעמותת מכון סאמיט, האחראית על שירותי האומנה באזור ירושלים והדרום, מחפשים משפחה אומנת שתקלוט את שני האחים ותגדל אותם יחד.

שחר וגיא הם שניים מתוך קרוב לחמישים ילדים, 23 מאזור הדרום והשאר מאזור ירושלים, שעמותת מכון סאמיט מחפשת עבורם בימים אלו בית חם ואוהב. את הקריאה להתגייס למשימה הם מפנים בין השאר גם לחברים ולתושבים בקיבוצים.

"משפחה אומנת זו בעצם משפחה שלוקחת משימה: לגדל ולטפח ילד לתקופה מסוימת, כל עוד הורי הילד אינם מסוגלים לטפל בו", אומרת אורית עמיאל, מנהלת שירות האומנה של מכון סאמיט.

"מדובר בילדים שנמצאים במצבי סיכון עקב התעללות או הזנחה מצד הוריהם, המתקשים לגדל אותם. במצב הזה מתכנסת ועדת תכנון טיפול ברשות המקומית, וזו - באמצעות בית המשפט - מחליטה על הוצאת הילד מהבית.

"מדובר בהוצאה זמנית שיכולה להימשך שנה או שנים רבות. שלא כמו באימוץ, שבו הילד מנותק מהוריו הביולוגיים, באומנה נשמר הקשר של הילד עם ההורים הביולוגיים".

אילו משפחות אתם מחפשים?

"ישנם כמה קריטריונים בסיסיים של משרד הרווחה למועמדים לשמש כאומנים: גיל האומנים לא יעלה על 55; אישור רפואי על מצב בריאותי תקין; אישור על היעדר רישום פלילי; מקום ראוי בבית לילד או לילדים.

"הכנסה קבועה ויציבות כלכלית; יחסים בין־אישיים תקינים בין בני הבית; המלצות בכתב ובעל פה מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה. משפחה שנמצאת מתאימה עוברת אצלנו הכשרה למשימה, ואז בעצם מקבלת רישיון לעסוק באומנה".

לדברי עמיאל, הילדים המתקבלים למשפחת אומנה חיים כחלק בלתי נפרד מבני הבית והקהילה, ולכן הם מתחנכים במוסדות החינוך שבהם מתחנכים שאר ילדי המשפחה.

"בקיבוץ ישתלבו ילדי האומנה בחינוך הפורמלי, בחינוך הבלתי פורמלי ובתנועת הנוער שבה משולבים ילדי הקיבוץ", היא אומרת. "אנחנו משתדלים שזה יהיה גם קרוב להורים הביולוגיים, ולכן נחפש עבור הילדים קיבוץ שאינו רחוק מאוד ממגורי ההורים".

מה נדרש ממשפחה אומנת, ומה היא מקבלת?

"קודם כל, נדרש מהם לאהוב ילדים. הם נדרשים לגדל ולטפל בילד האומנה, לתת לו את מה שהם נותנים לילדים הביולוגיים שלהם, נוסף על הטיפולים והשירותים המיוחדים המגיעים לו משירות האומנה. משפחה אומנת מקבלת ממשרד הרווחה דמי אחזקה לילד בסך של כ־2,500 שקל, ומימון נוסף שמועבר לילד עבור טיפולים, חוגים ותשלומי בית ספר".

אתם רואים יתרון במשפחה אומנת שחיה בקיבוץ?

"הבחירה תהיה בהתאם ליכולת של המשפחה, בלי קשר למקום מגוריה, אבל אנחנו בהחלט רואים יתרון בקיבוץ, כי יש בו קהילה קטנה יחסית ומגובשת. קהילה כזו היא מקור תמיכה הן למשפחה האומנת והן לילדי האומנה. הילדים נכנסים למשפחת הקיבוץ הרחבה, שמחזקת אותם בהתמודדות עם הדברים שעברו עליהם".

לעשות משהו ייחודי

אירית סגל (48), מטפלת משפחתית, ובעלה ודני (49), עובד רכש במפעל ביטחוני, עברו לפני שמונה שנים מערד להרחבה הקהילתית של קיבוץ בית קמה עם ארבעת ילדיהם: שקד (21), שחר (17.5), ניר (15) ועומר (10).

כשנתיים לאחר מכן הם החליטו לקלוט לביתם ילד אומנה, וזה שש שנים הם גם הוריו של אנטולי (שם בדוי), בן שבע וחצי ותלמיד כיתה ב'.

"אחרי שעברנו לקיבוץ הרגשנו שזה הזמן הנכון לעשות משהו בשביל מישהו", מסבירה אירית את החלטתם. "רצינו לעשות משהו ייחודי שיכול להיות משנה חיים ומשמעותי עבור הילד, ושגם אנחנו כמשפחה נצא נשכרים. פנינו למכון סאמיט והגשנו מועמדות. עברנו תהליך של ראיונות והתאמה, כי חשוב להתאים במדויק את הילד למשפחה, ובסופו של דבר הצטרף אנטולי למשפחה".

הוא היה הבחירה הראשונה שלכם?

"האמת היא שבהתחלה רצינו מאוד בת, ואמרנו את זה לנציגת המכון. יום אחד אמרה לנו המנהלת של מכון סאמיט שיש בן שנראה לה שהוא יתאים לנו מאוד, ואחרי שביקרנו אותו כמה פעמים החלטנו שהוא אכן מתאים לנו".

כשקלטה משפחת סגל את אנטולי, הוא היה בן שנה וארבעה חודשים. הוא נולד בעיר דרומית לאם יחידנית מברית המועצות לשעבר, שלא יכלה לגדל אותו, ובגיל שנה הוא הוצא מהבית ועבר למשפחת קלט. כשהוא הגיע לבית קמה הוא היה צריך להשתלב קודם כל במשפחה ואחר כך בקיבוץ.

"עשינו את כל תהליך הקליטה עם הילדים שלנו", נזכרת אירית. "התהליך מצליח אם גם הילדים רוצים ומוכנים לזה. דיברנו עם הילדים הגדולים על משמעות הצעד הזה, על הוויתורים שיש בו כשצריך להוסיף עוד ילד לחדר הילדים, וגם על הרווחים שיש בו למשפחה.

"קיבלנו את הסכמתם ואת הרצון שלהם שנמשיך בתהליך. כשהוא הגיע אלינו הביתה, דווקא לקטנים זה היה די פשוט, ואילו לגדולים לקח קצת זמן לעכל את האח שלא הגיע בתהליך טבעי של לידה. גם לנו זה לא היה פשוט.

"בהתחלה כיבדנו את זה שיש לו אמא, וחשבנו שהוא יקרא לנו אירית ודני, אבל לאט־לאט הוא בחר לקרוא לנו אמא ואבא. ככה נקשרנו והתחברנו אליו, והפכנו להיות הורים בתהליך שגם לנו לקח קצת זמן. כיום אנחנו מרגישים לגמרי ההורים שלו".

את בטוחה שהוא מרגיש כיום שווה לשאר האחים שלו?

"כן. בהתחלה הוא היה יותר מְרצה ויותר משתדל להיות בסדר, אבל לאט־לאט, ככל שהוא הבין והרגיש שהוא הילד שלנו, גם אם הוא לא הכי בסדר, הוא למד להיות ילד רגיל ובטוח בעצמו ובמעמדו במשפחה".

הילדים בשכבת הגיל של אנטולי נמצאים איתו יחד מבית התינוקות. הם יודעים שהוא לא הבן הביולוגי של אירית ודני, ובדרך כלל סביב יום המשפחה יש כאלו שאומרים לו שהוא לא נולד מהבטן של אירית, שהוא אחר.

"עשינו איתם כמה פעמים פעילויות בגנים", אומרת אירית, "וסיפרנו שאנטולי הוא ילד שנולד מהלב. אמרנו שיש ילדים שנולדים מהבטן, ויש ילדים שנולדים מהלב.

"הוא מודע לסיפור שלו, ויודע מה להגיד אם שואלים אותו. הוא יודע שהוא ילד אהוב מאוד במשפחה ובקיבוץ, וגם המשפחה המורחבת שלנו קיבלה אותו יפה מאוד. הסבים קיבלו אותו כנכד, והדודים כאחיין - כמו שאר האחיינים".

את ממליצה לחברי קיבוצים להתנדב להיות משפחות אומנה?

"דני ואני ממליצים מאוד. אנחנו חושבים שזה תורם הרבה מאוד גם למשפחה וגם לחברה בקיבוץ. זה הופך את מי שסביבנו לאנשים רגישים ואכפתיים יותר. אצלנו בקיבוץ נקלטו עוד ילדים לאומנה, בעקבות ערב שיזם דני עם נציגי מכון סאמיט.

"בעיניי זו הזדמנות להעביר את הטוב שיש בנו, למי שזקוק לזה באמת. כשמדובר בקיבוץ, הקהילה שותפה למהלך, וזה גם יוצר חברה טובה יותר".

ליווי מקצועי וסיוע

מכון סאמיט פועל בפיקוח משרד הרווחה להענקת בית חם ומענה לילדים בסיכון שהוצאו מחזקת הוריהם הביולוגיים בהסכמה או בצו בית משפט. המכון קיבל לראשונה בשנת 2003 את המכרז להפעלת שירותי האומנה במחוז ירושלים והדרום על פי תוכנית הפרטה של משרד הרווחה.

המכון מגייס ומכשיר משפחות אומנה ומשפחות קלט חירום, מעניק סיוע בתחום הטיפולי והלימודי לילדים במשפחות, ומלווה באמצעות אנשי מקצוע את הורי האומנה תוך כדי הפעלת קבוצות תמיכה, פעילויות העשרה וסיוע שוטף.

זוגות המעוניינים לשמש משפחת אומנה או משפחת קלט חירום, מוזמנים ליצור קשר עם מירה ורקר במכון סאמיט בטלפון 08-6654292. פרטים נוספים ניתן לקבל באתר המכון: www.summit.org.il .