מפגש במהלך הקורס. מדובר בתפקיד חדש שלא קיים בשום מקום בארץ, והיינו צריכים לברוא איתם את הייצור הזה

יש המחכים לִשנות הפנסיה כדי לעשות לביתם; להרים רגל על רגל ולנוח אחרי שנים ארוכות של עבודה מייגעת. אחרים מעדיפים סתם להסתגר ולהוריד הילוך ממרוץ החיים. אבל לא כזה הוא אברהם סער (קלוֹק) בן ה־73 מגבים. אחת לכמה ימים הוא יוצא מביתו שבקיבוץ, נחוש וחדור מטרה, כדי לתת מעצמו ולהעניק לאחרים.

הודות לניסיונו רב השנים בתחום הפיננסי, הוא מסייע למשפחות מקיבוצי המועצה האזורית שער הנגב להתנהל נכון מבחינה כלכלית. "יצא לי להגיע לכמה משפחות שבהן נותרה האם לבד בעקבות גירושין", הוא מספר. "במשפחות האלו צריך לפעול עם הרבה חום, אמפתיה והקשבה, ועם זאת צריך להחדיר בהן גם תקווה ולנסות להוביל אותן לאיזשהו מסלול של מודעות למצבן. אחד הצעדים הראשונים הוא לערוך לוויה מכובדת לכרטיס האשראי בעזרת מספריים, ולתכנן איך גומרים את החודש באופן אמיתי"

מה אתה מרגיש שההתנדבות תורמת לך?
"זה תורם לי בכך שאני יכול להיות קשוב לאנשים באזור שלי ולהפיח בהם תקווה. יותר מזה אני לא צריך".

אברהם סער. עוזר להפיח תקווה

חנה עינת (72) מנחל עוז פעילה בתחום התנדבות הוותיקים בתוך ומחוץ לקיבוץ. "אנחנו, הוותיקים, נפגשים במסגרת 'בית חם', פעם בשבוע", מספרת חנה, "ויש שלושה חברים שאחראים בהתנדבות על ארגון המפגשים, שכוללים הרצאות או ימי הולדת או מפגש עם חברי קיבוץ אחרים. את כל הכיבוד אנחנו מכינים בהתנדבות. מעבר לזה, יש ותיקים שמתנדבים בארכיון הקיבוץ, בספרייה, בביקורי חברים, בתפעול מערכת ההגברה ועוד. יש חבר שמתנדב להסיע נכים בשער הנגב, חברים שמדריכים בהתנדבות באתרי מורשת ביד מרדכי וברוחמה, חברים שמסיעים חיילים, שמתנדבים בצח"י (צוות חירום יישובי) וחברים שמתנדבים בטלוויזיה הקהילתית.

בסך הכול יש אצלנו אחוז גבוה של חברים ותיקים שמתנדבים במקומות שונים".
מה מיוחד לשניים הללו? הם חלק מקבוצה של פנסיונרים פורצי דרך. אברהם וחנה סיימו לאחרונה קורס של חמישה חודשים להכשרת נאמני התנדבות מקרב ותיקי הקיבוצים בשער הנגב, והם ממלאים את תפקיד נאמן ההתנדבות בקיבוציהם נוסף על ההתנדבות האישית שלהם. לקורס אחראית היחידה להתנדבות של המחלקה לשירותים חברתיים בשער הנגב, בשיתוף משרד הרווחה שמימן את הקורס וגם תקצב את פעילות נאמני ההתנדבות עם המועצה האזורית.

ראשונים בארץ

כדי להבין את הרקע לקיומה של התוכנית להכשרת נאמני התנדבות בשער הנגב, צריך לחזור שלוש שנים לאחור, לתחילתו של התהליך האסטרטגי במועצה בנושא הוותיקים. במסגרת התהליך נבחנו מספר נושאים, כמו רווחה, בריאות, ניידות, מידע לציבור וגם התנדבות של הוותיקים ועבור הוותיקים. כאן נכנסת לתמונה מיה זילברבוש (ברור חיל), רכזת יחידת ההתנדבות בשער הנגב ועובדת סוציאלית במרכז חוסן, המציינת כי המושג ותיקים נוגע לכל החברים בגיל הפרישה מהעבודה.

"במסגרת שולחנות עגולים, וגם במפגש לשיתוף הציבור", היא מספרת, "עלה בצורה חד־משמעית שאנשים ותיקים שרוצים להתנדב לא כל כך יודעים למי לפנות ואיפה מרוכז המידע בנושא הזה. עוד עלה שאילו הייתה להם כתובת נגישה ביישוב שלהם, כתובת שמרכזת את המידע עבורם ושאליה הם יכולים לפנות, הם בוודאות היו מתנדבים יותר. זה היה הבסיס להבנה שאנחנו צריכים נאמני התנדבות ביישובים, עבור אלו שרוצים להתנדב".

כשבחנו במועצה מהו בעצם נאמן התנדבות ומה צריכים להיות תפקידיו, גובשה התפיסה שהוא צריך להיות אדם שנמצא ביישוב, שיש לו מיפוי של הוותיקים שכבר מתנדבים והיכן, שיהיה כתובת למתנדבים חדשים או להרחבת ההתנדבות של הקיימים, שישים את נושא ההתנדבות על סדר היום ביישוב ושייצר הזדמנויות להתנדבויות חדשות בתוך היישוב. "כיום, ותיק שרוצה להתנדב בקיבוץ שלו", אומרת זילברבוש, "יכול לגשת להנהלת הקיבוץ ואולי לוועדות השונות. אם הוא רוצה להתנדב בגן ילדים, אין לו בעצם קצה חוט. הוא לא יודע למי לגשת, אלא אם כן הוא אקטיביסט ויוזם. כדי להנגיש לו את ההתנדבות, רצינו להכשיר אדם ותיק שהוא גם מתנדב וגם מרכז את נושא ההתנדבות בקיבוץ".

לאחר שהוגדרו הצרכים והתפקידים, החלו היחידה להתנדבות ועמותת הוותיקים של שער הנגב "יחדיו" בגיוס מועמדים להכשרה, הראשונה מסוגה בארץ, של נאמני ההתנדבות בקיבוצים. בחודש מרס נפתח קורס של חמישה חודשים בהשתתפות 25 נאמנים שהתגייסו מכל יישובי המועצה. הקורס כלל תשעה מפגשים בהנחיית זילברבוש ורוני סרי, רכזת ההתנדבות של עמותת יחדיו. משתתפי הקורס נחשפו לעולם ההתנדבות והשתתפו בהגדת תפקיד נאמן ההתנדבות היישובי. "זה לא היה ממש קורס של הקניית ידע", אומרת זילברבוש; "זה היה קורס שבו לימדנו וגם למדנו מהמשתתפים. מדובר בתפקיד חדש שלא קיים בשום מקום בארץ, והיינו צריכים לברוא איתם את הייצור הזה. חלק גדול מההכשרה היה ללבּן ולדייק מה אנחנו צריכים ומה אנחנו רוצים. בסיום הקורס החלו הנאמנים בתפקידם החדש, ואנחנו, המנחות, ממשיכות ללוות אותם מקצועית באופן פרטני וקבוצתי".

להתאים את השיטה

אחת הפעולות הראשונות שעשו נאמני ההתנדבות הייתה מיפוי ההתנדבויות בקיבוצם. התברר להם ששיעור נכבד מהוותיקים מתנדבים בתוך הקיבוץ ומחוצה לו. שיעור המתנדבים והעוסקים בפעילות חברתית עומד כבר עתה על עשרים אחוזים מוותיקי שער הנגב.

מיה זילברבוש ורוני סרי. אם נראה יותר ותיקים בעשייה בתוך הקיבוץ, אנחנו רק נרוויח מזה | צילום: אנליה אניחביץ

"בעקבות הקורס הציגו נאמני ההתנדבות את עצמם לאוכלוסיית הוותיקים בקיבוצם", מספרת זילברבוש, "וכבר הוציאו פלייר שבו מוגדרים התפקיד שלהם ואפשרויות ההתקשרות אליהם. הדרך שבה הם בחרו לפעול שונה מנאמן אחד למשנהו. יש כאלו שמאמינים בעבודת שטח, והם רוצים לפגוש אישית את כל ותיקי הקיבוץ ולתפור חליפת התנדבות אישית למי שרוצה להתנדב. יש כאלו שזיהו צורך בתוך הקהילה, למשל הפגת בדידות של חלק מהוותיקים, והתחילו לפעול סביב המיזם הזה. יש מקומות שהוותיקים רוצים לפעול בקבוצה ולא באופן פרטני. כל נאמן פועל בהתאם לאופי של הקיבוץ שלו, על פי הקצב של הקיבוץ, ועל פי הגיבוי שהוא מקבל מהנהלת הקיבוץ. יש קיבוץ שכבר הקצה תקציב לנאמן נוסף על תקציב הפעילות מהמועצה".

במקביל לקורס הוזמנה זילברבוש לפורום מנהלי הקהילות בשער הנגב, ובו הציגה את מיזם נאמני ההתנדבות. היא ביקשה מחברי הפורום לפעול מול נאמני ההתנדבות הן על ידי תקצוב, פרסום התפקיד בקיבוץ והוקרת הנאמן, והן על ידי פתיחת הדלתות במקומות השונים בקיבוץ שבהם רוצים הוותיקים להתנדב. "בסופו של דבר", היא אומרת, "אם נראה יותר ותיקים בעשייה בתוך הקיבוץ, אנחנו רק נרוויח מזה".

האם קיימות התנדבויות ייחודיות לעוטף עזה, כמו פעילויות חוסן עם ילדים או עזרה לאימהות חד־הוריות?
"יש לנו צוות חירום יישובי שהוא כר להתנדבות. זהו תחום התנדבות בפני עצמו. הנחינו את נאמני ההתנדבות להיפגש עם ראש צח"י בקיבוצם, להציג את עצמם ואת תפקידם בפניו, ולראות ביחד אילו תפקידים ניתן למלא בצוות המצומצם, ואילו מעגלי חוסן נוספים אפשר לייצר באמצעות הוותיקים. זה יכול להיות עזרה לאימהות חד־הוריות בזמן חירום, או אולי להתפנות עם הקהילה ולעזור בחינוך. יש הרבה דברים שצריך למלא בשעת חירום".

לזילברבוש חשוב לציין את היתרונות הרבים שיש בהתנדבות לאנשים שפרשו ממעגל העבודה. "כשאנחנו עושים משהו, הבריאות שלנו נשמרת. אנחנו לא דועכים לאי־עשייה מנוונת. התנדבות עבור האחר, כשהיא נכונה ומתאימה, ממלאת גם אותנו במשמעות. בקיבוצים אנחנו יכולים לראות מהר מאוד את השפעת ההתנדבות. אם מישהו נכנס לגן ילדים והם מכירים אותו, ההשפעה של זה על כל הצדדים היא מיידית. כשאתה מתנדב, הרשתות החברתיות מתרחבות. אתה מכיר יותר אנשים. אתה נמצא בסביבת אנשים; אתה לא לבד. אנחנו יודעים בוודאות שהעשייה החברתית ושהשהייה עם אנשים מסייעות למניעת דמנציה. כל זה הוא מעבר לרווחים הקהילתיים המשמעותיים של חיבור בין־דורי והוקרה לוותיקי הקיבוץ".