חברה לשעבר מבית קמה לא תוכל לתבוע תיקון זכויות פנסיוניות מקיבוצה, שאותו עזבה לאחר שזה ביצע תהליך של הסדר נושים, הואיל ומדובר בחוב שנוצר טרם ההסדר בין הקיבוץ לנושיו.

פשרה בין החברה לנושים. בית קמה, צילום: מריו רייכל

כך פסקה השופטת שרה דברת מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ודחתה את בקשת החברה לשעבר ("המבקשת") לנהל הליכים משפטיים כנגד הקיבוץ.

בשנת 1998 הוצא נגד הקיבוץ צו הקפאת הליכים. שנה לאחר מכן אישר לו בית המשפט הסדר נושים. בשנת 2014 סיים הקיבוץ את תשלומי חובותיו לנושים הרגילים ולנושים המובטחים, והוא מוסיף לפרוע את חובו ל"משקי הנגב".

המבקשת עבדה בקיבוץ כמורה וכגננת. בשנת 1992 היא עזבה את הקיבוץ, ונערכה מולה התחשבנות באשר לזכויות המגיעות לה.

לטענתה, רק בשנת 2015, כשעמדה לקראת פרישה לפנסיה, התברר לה כי הקיבוץ קיזז מספר שנים ממרכיב הפנסיה שעליו לשלם לה, בטענה כי על משרד החינוך לשאת בתשלום עבור שנים אלו. פנייתה לנאמן לביצוע ההסדר נדחתה, ומכאן תביעתה.

"מטרת הסדר החוב היתה שהקיבוץ יגיע להסדר כולל עם כלל נושיו, כדי שיוכל להסדיר את כלל חובותיו ולצאת לדרך חדשה כשהוא נקי מחובות העבר", הסבירה השופטת.

"הסדר נושים הוא פשרה בין החברה לנושיה, ופוטר את החברה מכל חובות עתידיים". משאישר בית המשפט את ההסדר הוא מחייב את כל נושיה של החברה, גם אם הם לא הסכימו לו, ונושה של החברה אינו זכאי עוד לתבוע חוב שקדם להסדר.

"גם נושה שלא היה שותף להסדר שנערך, ולא פעל למימוש זכויותיו במסגרת ההסדר במועד, עלול לצאת וידיו על ראשו, בלא כל יכולת לתבוע את חובו או את החיוב כלפיו לנוכח ההפטר שבו זכתה החברה", המשיכה השופטת.

"טענות המבקשת", פירטה השופטת, "נוגעות לחוב שנוצר קודם ההסדר, שכן מקורן הוא בהתנהלות הקיבוץ עד לעזיבתה בשנת 1992. שעה שהסדר חוב מוֹנע מכלל הנושים לתבוע חובות שקדמו לו, כך גם המבקשת אינה יכולה להגיש תביעה בגין החוב הנטען על ידיה".

מתן היתר למבקשת לנהל תביעה נגד הקיבוץ לאחר ההסדר בגין חובות שקדמו לו, זמן כה רב לאחר אישור ההסדר, פוגע בציפייתו הלגיטימית של הקיבוץ שלא להיתבע בגין חובות עבר לאחר שעמד בדרישות הסדר החוב.

הוא גם פוגע בשוויון בין הנושים, מאחר שהנושים האחרים נאלצו להגיש תביעות חוב במועד ולקבל החזר במסגרת מגבלות ההסדר, ואילו המבקשת מעוניינת להיות פטורה ממגבלות אלה.

החברה לשעבר טענה שלא ידעה ולא יכלה לדעת את העובדות הנוגעות לתביעתה. "אשר לזאת", אמרה השופטת, "לכאורה מדובר בעובדות שהמבקשת יכלה לדעת אילו ערכה את הבירורים הנדרשים ביחס לזכויות הפנסיה שלה בזמן אמת, ולא דחתה את הבירור עד סמוך למועד יציאתה לגמלאות.

"בנסיבות האלה קשה לראות הצדקה להרשות לה להגיש תביעה נגד הקיבוץ זמן כה רב לאחר עריכת ההסדר", הוסיפה השופטת. היא דחתה את הבקשה אך המליצה לקיבוץ כי יבחן את הנושא לגופו של עניין, וככל שנפלה טעות - שיתקן אותה.