עבודה ברשת החשמל. הקבלן לא בדק את כבלי העיגון (צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק)

התדיינות משפטית בין המוסד לביטוח לאומי לקבלן חשמל עצמאי שנפגע בתאונת עבודה ולקיבוץ חצרים שבתחומו אירעה התאונה, הציגה שאלה הנוגעת לאחריות הקיבוץ לתקינותם של עמודי החשמל המצויים בחצרותיו. הקבלן טיפס על עמוד חשמל עשוי עץ השייך לקיבוץ ולא לחברת החשמל. העמוד נשבר, והקבלן נפל ונפגע. נקבעה לו נכות צמיתה, והוא קיבל תגמולים מהביטוח הלאומי.

בבית משפט השלום בירושלים טענו הקבלן (באמצעות עו"ד חן בניון) והמוסד לביטוח לאומי (באמצעות עו"ד שון הלין), כי הקיבוץ התרשל בפיקוח על עמודי החשמל. עמוד העץ נשבר, הם אמרו, כיוון שהיה רקוב בתחתיתו, והוסיפו כי הקיבוץ התרשל משלא ערך בדיקות תקופתיות לעמוד החשמל לאיתור הריקבון. בכך לטענתם הפר הקיבוץ את חובתו לפי תקנות החשמל.

מנגד הכחישו הקיבוץ וחברת הביטוח שלו (באמצעות עו"ד שלמה מירב), כל אחריות לתאונה. השופטת מוריה צ'רקה אמרה שתקנות רשת החשמל המחייבות לתחזק רשת חשמל תקינה אינן קובעות חובת בדיקה תקופתית של עמודי העץ, שהם חלק מרשת חשמל.

"אומנם על הקיבוץ כמחזיק בקרקע לא חלה חובה לערוך בדיקה תקופתית של עמודי העץ בשטחו", אמרה השופטת, "אולם כאשר הוא מזמין חשמלאי לטפס על עמוד, חובה עליו - לפני הטיפוס - לבצע בדיקה של עמוד החשמל באמצעות בודק מוסמך ולשמור עותק של טופס הבדיקה. הקיבוץ היה מודע לכך שעבודות החשמל מבוצעות באמצעות טיפוס על עמודי העץ, ולא באמצעות סלי הרמה", הוסיפה השופטת.

"היה על הקיבוץ, קודם שהזמין את החשמלאי, לבצע בדיקה כאמור. הקיבוץ הפר חובה זו, ולפיכך התרשל. ועם זאת", סייגה השופטת, "התקנות מטילות על החשמלאי, שפעל כקבלן עצמאי, את החובה לוודא שאכן הקיבוץ ביצע את הבדיקה טרם הטיפוס על העמוד, וכן להוסיף לבחון בעצמו בבחינה חזותית את יציבותו של העמוד, ולבדוק שהוא מעוגן כראוי באמצעות כבלי עיגון. הקבלן לא עמד בחובות אלו", פסקה השופטת, "ובכך התרשל. עוד נמצא כי הייתה רשלנות בחיבור כבל עיגון לעמוד שנפל. כאשר מותחים מעמוד כבל חשמל נוסף, יש לחזק את יציבות העמוד באמצעות מתיחת כבל עיגון נוסף לכיוון הנגדי, שכן התקנת כבל חשמל נוסף מסיטה את שיווי המשקל של הכוחות המופעלים על העמוד.

"תקנות הבטיחות בעבודה מטילות את חובת הבדיקה על מי שמטפס על עמוד חשמל, ולא על בעליו", אמרה השופטת. "במקרה זה, לא זו בלבד שהקבלן לא בדק את כבלי העיגון, אלא שהוא או עובד מטעמו אף הסיר אחד מהם. החובה לדאוג לעיגון העמוד בעת פירוק כבל ההזנה הייתה מוטלת על הקבלן. הוא לא וידא שהעמוד מעוגן כדבעי בכבלי עיגון המתוחים לכיוונים נגדיים לכוחות המופעלים על העמוד, ובכך כאמור התרשל.

"העמוד קרס משום שהיה רקוב בתחתיתו", סיכמה השופטת, "ולא היה מעוגן כנדרש באמצעות כבלי עיגון. בחלוקת האחריות לתאונה בין הקיבוץ - שלא בדק את העמוד לפני שהזמין את החשמלאי - ובין הקבלן - שלא בדק את תקינות העמוד לפני הטיפוס עליו, והסיר את כבל העגינה מבלי להביא בחשבון את השפעת הפירוק של כבל החשמל על יציבות העמוד - אחריות הקבלן לתאונה גדולה יותר, ועומדת על 75% לעומת 25% מהאחריות שיש לייחס לקיבוץ".
לפי חלוקת האחריות הזאת - רבע של הקיבוץ ושלושה רבעים של הקבלן - קבעה השופטת גם את יחסי הנשיאה בתשלומי הנזק שפסקה לזכות המוסד לביטוח לאומי והקבלן.