קיבוץ מזרע מחק לאחרונה את הערעור שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, על החלטת ועדת הערר של משרד החינוך שלא לאפשר לו לפתוח גן מוכר שאינו רשמי, בדומה לגנים חרדיים שזכו להכרת המשרד.

גן ילדים קיבוצי. להעמיד במבחן את אמירת משרד החינוך | צילום ארכיון: שרון צור

הערעור נמחק בהמלצת השופט אברהם רובין מבלי שנפסקו הוצאות על הקיבוץ, ובדיון המקדים מתח השופט ביקורת על המדיניות המפלה של משרד החינוך המאפשר קיום גנים כאלו בבני ברק, ואף שמע מנציגי משרד החינוך כי הם לא יתנגדו לפתיחת גנים מוכרים שאינם רשמיים על ידי עמותת הורים ולא על ידי הקיבוץ, שהוא מבחינתם רשות חינוך. את קיבוץ מזרע ייצג עו"ד יואב שימשי (שלמה כהן ושות'), ואת המדינה עורכות הדין מאיה סבג, סימה אדיב ונעמי יולס.

 עו"ד יואב שימשי. טענת האפליה נכונה | צילום: שחר תמיר

הערעור של מזרע בא בהמשך להתארגנות של עשרות קיבוצים, לפני כשלוש שנים, שחיפשו פתרון לגן הקיבוצי בעקבות החלת המלצות ועדת טרכטנברג לחוק חינוך חובה לבני 6-3. במסגרת החוק הוכרו גני ילדים כגנים רשמיים של משרד החינוך, בתנאי שיהיו בהם 35 ילדים. נציגי הקיבוצים טענו שנוסף על גן הרשמי הקיים בקיבוצים לבני 6-5, הם מקיימים גנים גם לבני 4-3, ומעוניינים לזכות בהכרה לגנים אלו במסגרת גן מוכר שאינו רשמי.

משרד החינוך דחה את בקשת הקיבוצים, והם הגישו ערר לוועדת הערר של משרד החינוך, בטענה שהם מופלים לרעה לעומת עמותות חרדיות של העיריות בבני ברק ובירושלים. לפני כשנתיים, ערב הדיון בוועדת הערר, התקיימה פגישה בין מנכ"לית משרד החינוך דאז לנציגות התנועה הקיבוצית, וסוכם כי הקיבוצים ימשכו את הערר ובתמורה יאפשרו להם להקים גן רשמי נוסף כשיהיו מעל 32 ילדים בגן הרשמי הראשון, והגן הזה יוכר גם הוא ויקבל תקן לחצי גננת.

לרוב הקיבוצים הפתרון הזה התאים, אך היו כאלו שרצו להמשיך לקיים גן שאינו רשמי, והם הגישו שוב בקשה למשרד החינוך, וזו נדחתה.

מזרע הוא הקיבוץ היחיד שבעקבות דחיית בקשתו בוועדת הערר, החליט לערער על הדחייה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

"טענו בוועדת הערר שלקיבוץ יש תפיסה אידיאולוגית וזרם חינוכי שצריך להכיר בו", אומר עו"ד שימשי, "ובעיקר שמותר לנו לפתוח גנים לא רשמיים כפי שקיימים מאות גנים כאלו במגזר החרדי בבני ברק. אמרנו שאנחנו לא מבקשים מימון של המדינה, אלא רק הכרה. הוועדה סירבה בנימוק הפרוצדורלי שהקיבוץ הוא רשות חינוך מקומית, ושלא ייתכן שאותה רשות תחזיק גן לא רשמי שיתחרה בגן הרשמי. הסברנו שאין שום תחרות ושום ניגוד עניינים, מכיוון שקיבוץ מזרע כאגודה שיתופית אינו רשות חינוך, אלא הוועד המקומי או המועצה האזורית, ושגם לו היה רשות חינוך - אין סיבה שלא לאשר לו גן נוסף בהתאם לרצון חברי הקיבוץ לחינוך על פי דרכם ואמונתם".

נציגות המדינה טענו שמדובר בהסדר ישן וייחודי לזרם החרדי, ושמשרד החינוך פועל לצמצומו. "השופט אמר שטענת האפליה היא נכונה", מציין שימשי, "אבל זה לא אומר שהוא יאשר למזרע במסגרת הערעור מהלך שהוגדר על ידי משרד החינוך כלא חוקי. הוא אמר שאני יכול להגיש עתירה נגד משרד החינוך על המדיניות שלו, והציע למחוק את הערעור, ללא פסיקת הוצאות, מאחר שהוא לא מתכוון לאשר את בקשת הקיבוץ, למרות האפליה".

במהלך הדיון שאל השופט רובין את נציגות משרד החינוך כיצד ינהגו אם עמותת הורים בקיבוץ תבקש לפתוח גן מוכר שאינו רשמי, והן ענו שהמשרד לא יסרב לזה.

ההמלצה של עו"ד שימשי לקיבוצים היא להמשיך במאבק המשפטי האידיאולוגי לקבלת הכרה של משרד החינוך בגן לא רשמי שיפעל על פי עקרונות החינוך הקיבוצי.

במישור המעשי הוא מציע להעמיד במבחן את אמירת משרד החינוך בבית המשפט, על כך שלא יתנגדו להעניק הכרה לגנים לא רשמיים שיפתחו עמותות בקיבוצים. "זו לא חייבת להיות עמותת הורים", הוא אומר, "כיוון שאז יתחלפו בכל פעם חברי העמותה שילדיהם יסיימו את הגן. זו יכולה להיות עמותת חינוך או ספורט שיפתח הקיבוץ, והיא זו שתגיש בקשה לרישיון לגן בהתאם למדיניות המשרד".