עולם פשיטות הרגל הוא מורכב, והוא מגיע, איך לא, גם לחצר הקיבוץ. בחודש ספטמבר השנה קיבלו הליכי פשיטת רגל שם חדש: "חדלות פירעון ושיקום כלכלי". בחוק החדש, בדומה לדין הקודם, ישנן הוראות המאפשרות להזיז את השעון לאחור, ולבטל פעולות שנקט החייב לפני שנהיה חדל פירעון - או פושט רגל, בלשון החוק הקודם - שמטרתן להחזיר נכסים שנגרעו מקופת החייב ("נכסי קופת הנשייה", כלשון החוק), כדי שניתן יהיה לממשם לצורך פירעון חובות.

דירה בקיבוץ. לא הוכחה תמורה בת ערך בגין ויתור החייבת על חלקה בנכס | צילום אילוסטרציה: דוד (דדה) עינב

בית המשפט רשאי לבטל פעולות כאלה אם העברת הנכס נעשתה בלא תמורה - למשל בהעברת נכס של החייב במתנה לקרוב, או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין - למשל מכירת דירת החייב במחיר הנמוך ממחיר השוק. כך או כך, מגבלת הזמן היא שנתיים לפני מועד הבקשה להליכי חדלות פירעון, או ארבע שנים במקרה של פעולה לטובת קרוב, אם במועד שבו בוצעה הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו למצב זה. החוק החדש אף יוצר חזקה הניתנת לסתירה, ולפיה בתקופה זו - שבה הפעולה ניתנת לביטול - היה החייב חדל פירעון.

והרי סיפור שאומנם חלו עליו הדינים הקודמים של פשיטת רגל, אך תוצאתו דומה גם לפי החוק החדש. בני זוג ערכו ביניהם הסכם גירושין, ובמסגרתו העבירה בת הזוג, שלימים הוכרזה פושטת רגל ("החייבת"), את כל זכויותיה בדירת המגורים המצויה בקיבוץ (מחצית ממנה) לטובת בעלה דאז (הגרוש שלה) וללא תמורה.

דירה זו נרכשה מהקיבוץ שנים קודם לכן, במשותף ובתמורה. לפי הסכם הגירושין, שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, הסכימו הצדדים להמשיך להתגורר תחת קורת גג אחת בנכס, וגם נקבע כי בתקופה זו לא יידרש מי מהצדדים לשלם מזונות לצד האחר. הנאמן שמינה בית המשפט לצורך מימוש נכסי החייבת כדי שניתן יהיה לפרוע ולו חלקית את חובותיה, אמר בבית המשפט כי החייבת ויתרה במסגרת הסכם הגירושין ללא תמורה על חלקה בדירה לטובת בעלה, במועד שהיה בתוך תקופת השנתיים שקדמו להליכי פשיטת הרגל, ולכן יש לבטל את פעולת מכירת הזכויות בדירה, ולהחזיר את הנכס למאגר הנכסים של החייבת.

החייבת התנגדה, והסבירה שוויתרה על זכויותיה כיוון שדירת המגורים נבנתה על מקרקעין שקיבל גרושהּ מהקיבוץ מכוח זכויותיו כ"בן ממשיך", והבית נבנה במימונו ובמימון חלקי של מי מבני משפחתו (בעיקר אימו) ובהלוואה. לגרושהּ, היא הוסיפה, אין קשר להסתבכותה הכלכלית, ואין לו חלק בחובותיה.

בית המשפט המחוזי בחיפה אמר שהחייבת לא הוכיחה שהקיבוץ נתן להם את הקרקע בהנחה ממחיר השוק, מכוח היותו של המשיב בן ממשיך של חבר קיבוץ, וגם לא הוכיחה את טענתה כי בני משפחתו הם שמימנו את הבנייה. הימנעות מהבאת עדים וראיות לעניין זה - נציג קיבוץ, בני משפחה או מסמכים - עומדת לחובתה, מה גם שבעלה לשעבר אף לא הגיש עדות בהליך זה.

"גם בהנחה שהסכם הגירושין נחתם בתום לב", אמר השופט, "וגם אם הוא משקף לכאורה איזון משאבים בין בני זוג, מדובר באיזון לא סביר, שכן לא הוכחה תמורה בת ערך בגין ויתור החייבת על חלקה בנכס ששוויו מעל 1.4 מיליון שקלים". השופט פסק אפוא על ביטול העברת זכויותיה של החייבת, והנאמן יוכל למכור את חלקה של החייבת בדירה.

"אומנם הבעל לשעבר קיבל עליו את המשך תשלומי הלוואת המשכנתא", הסביר השופט, "אך לא היה בכך תמורה בת ערך. בבוא העת, כשייערך פירוק שיתוף של זכויות הצדדים בדירה והיא תימכר, תבוצע התחשבנות בעניין זה בין הנאמן - המנהל את נכסיה של האישה - לבין הבעל לשעבר - הבעלים של המחצית האחרת בדירה שהמשיך לשלם את הלוואת המשכנתא.