מה הוא ערך דירת תקן? הערך הממוצע של כל הדירות, כולל השטחים הצמודים להן (צילום ארכיון: דוד (דדה) עינב)

שני יורשיה של חֲברת נאות מרדכי שהלכה לעולמה בשנת 2008, טענו בתביעה שהגישו באמצעות עו"ד אילון מגיד, כי החברה המנוחה נפטרה לאחר המועד הקובע שבו התקבלה החלטת השיוך בקיבוץ, ומכאן שהיא זכאית לשיוך הדירה שבה התגוררה.

בכללי השיוך בנאות מרדכי נקבע כי במקרה שנפטר חבר לאחר מועד קבלת החלטת השיוך, וזכויותיו טרם נרשמו על שמו, יהיו יורשיו זכאים - בהתאם לבחירת הקיבוץ – "לקבל מהקיבוץ את ערך זכאותו לבית מגורים או לבוא בנעליו של הנפטר, לצורך רישום הזכויות בבית כלשהו". הקיבוץ בחר בחלופה של פדיון ערך הזכאות לבית מגורים, כלומר לפדות מהיורשים את זכאותם. לפי כללי השיוך, ערך הזכאות לבית מגורים שווה לערך דירת תקן, שהוגדר כערך הממוצע של כל בתי המגורים המשויכים לחברים. בית מגורים הוגדר כך: "הדירה או הבית שיוקצו לכל משפחה [...] וכל השטחים הצמודים".

משהתגלעה מחלוקת בין הקיבוץ ליורשים באשר לפרשנות על כללי השיוך, פנו היורשים התובעים לבית המשפט השלום בנצרת, ותבעו שהקיבוץ יפנה אותם לחתום על הסכם חכירה לדורות של דירת המגורים או לקבל מהקיבוץ את ערכה הריאלי של דירת המגורים. הם טענו כי יש לכלול בשווי דירת המגורים גם את רכיב הקרקע ואת עלויות הפיתוח. מנגד טען הקיבוץ, באמצעות עו"ד ניצן טבנקין (קופרשמיט את גולדשטיין ושות'), כי אין לכלול בהערכת שווי דירת המגורים את רכיב הקרקע ואת עלויות הפיתוח.

השופט יוסף סוהיל מבית משפט השלום בנצרת פסק בהחלטת ביניים כי יש לפרש החלטות של האסיפה הכללית לפי כללי פרשנות חוזה. "ערך דירת תקן שזכאים לה התובעים לפי כללי השיוך", אמר השופט, "היא הערך הממוצע של כל הדירות, כולל השטחים הצמודים להן. זהו ניסוח חד־משמעי שאינו ניתן לפרשנות אחרת".

השופט קיבל אפוא את עמדת התובעים, ופסק שערך הפדיון של דירת המגורים כולל את בית המגורים עצמו, את הזכות של התובעים להירשם כחוכרים במגרש הצמוד לבית המגורים ואת עלויות התשתית והפיתוח. השופט דחה את פרשנות הקיבוץ כי יש לפרש את כללי השיוך לפי "כוונת הצדדים", ואמר כי לפרשנות כזו יש מקום רק אם לשון נוסח החוזה או המסמך ניתנת לפירושים שונים, אך אין זה המקרה כאן.

הדיון בבית משפט השלום טרם הסתיים, אך הקיבוץ ביקש לערער כבר עתה על החלטת השופט בדבר פרשנות כללי השיוך. לטענת הקיבוץ שגה בית המשפט כשקבע כי ערך הפדיון כולל גם את רכיב הקרקע ואת עלויות הפיתוח והתשתיות.
השופט ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי בנצרת דחה את בקשת הערעור, ואמר שלמרות החשיבות שהקיבוץ מייחס להחלטה, אין בכך כדי להצדיק התערבות של בית המשפט על הערעור בשלב זה. הוא הסביר כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בהחלטת ביניים של הערכאה הדיונית. יש להמתין עם הערעור עד לאחר מתן פסק הדין סופי, הוסיף השופט, ואמר לקיבוץ שהוא יוכל להעלות את טענותיו כנגד אותה החלטה במסגרת הערעור על פסק הדין כולו. הדיון בבית משפט השלום יימשך.