בחודשים האחרונים שינה קיבוץ דגניה ב' את פניו, והתחדש לאחר החלטה שקיבל על שינוי אורחות החיים. למעשה, מאז שנות התשעים נעשו ניסיונות לשינוי אורחות החיים בקיבוץ, אך ללא הצלחה. לאחר מספר הצבעות שלא צלחו את משוכת ה־75%, הרוב הנדרש לשינוי, החליט הקיבוץ לקבל לחברות 46 חברים חדשים, והם יצאו לחופשה מיוחדת מייד עם קליטתם. חברים אלה כבר התגוררו בקיבוץ בעת ההיא מעל שלוש שנים, והתווספו ל־164 החברים בקיבוץ השיתופי.

דגניה ב'. הרשם הכניס את החברים החדשים למעגל המצביעים. צילום: מתוך ויקיפדיה

בשלב מסוים התבקש להתערב עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות, והחלטתו סללה את הדרך לשינוי בקיבוץ. בהחלטתו הבהיר הרשם היבטים משפטיים של "חבר בעצמאות" או "חבר בחופשה" ואת "זכות ההצבעה" בחיי הקיבוץ השיתופי והמתחדש. קודם להחלטה בדק הרשם ומצא כי כפועל יוצא מהחלטות דגניה ב', כל אחד מהחברים החדשים שנקלטו חתם על הסכם שלפיו הוא מבקש להתקבל לחברות בקיבוץ במעמד של "חבר בעצמאות כלכלית" (כהגדרת המונח בתקנות הערבות ההדדית), שהוא גם "חבר בחופשה מיוחדת" עד לשינוי הסיווג לקיבוץ מתחדש (לצד תקופת מעבר נוספת של עשר שנים לשינוי מעמדם).

בהסכם הוגבלה גם זכות ההצבעה של הנקלטים החדשים, ונמנע מהם להשתתף בהצבעה בנושאים של אישור תוכנית שנתית בקהילה ושינוי אורחות חיים בעניין הסדרי עבודה ופרנסה. הרשם ביטל את ההגבלה, והכניס את החברים החדשים למעגל המצביעים. בכך גדל מספר התומכים בשינוי, בהחלטת החברים מדצמבר 2018, לרוב שנדרש.


"המעמד של חבר בעצמאות כלכלית, לפי תקנה 10 לתקנות הערבות ההדדית, אינו יכול להתקיים בקיבוץ המסווג כקיבוץ שיתופי", נימק הרשם את החלטתו, "אלא רק בקיבוץ מתחדש" (שכן רק בקיבוץ מתחדש חלות תקנות הערבות ההדדית).

חבר בעצמאות כלכלית פטור מהעברת הכנסותיו לקיבוץ, ואילו הקיבוץ פטור מהמחויבות לספק את צורכי אותו חבר. לפי התקנה האמורה, מוגבלת השתתפותו של החבר בנכסי הקיבוץ או בהכנסותיו. "זהו מצב השונה בעליל מהוויית הקיבוץ השיתופי", הסביר הרשם. "כל עוד הקיבוץ מסווג כקיבוץ שיתופי, כל החברים בו הם במעמד שווה, ואין לו רשות או אפשרות לקלוט חברים בעצמאות כלכלית.

"חופשה מיוחדת", המשיך הרשם, "לפי מהותה והגדרתה, אמורה להיות החריג, ולא הכלל. היא נוצרה ונועדה למצבים זמניים, בנסיבות אישיות מיוחדות, שבהן חבר אינו יכול להתגורר בקיבוץ באופן זמני או מעוניין לבחון במשך תקופה מוגבלת את המשך חברותו בקיבוץ.


"לפיכך, בקשה לחופשה מיוחדת צריכה להיבחן באופן אינדיבידואלי על פי הנסיבות האישיות המסוימות של החבר שהגיש את הבקשה, ולהינתן לתקופת זמן קצרה ומוגבלת. קבלת חברים לקיבוץ שיתופי במעמד של חופשה מיוחדת היא פיקציה בלבד. קליטה גורפת של חברים לחברות בחופשה מיוחדת המיועדת לעקוף את עקרונות הקיבוץ השיתופי ולאפשר להם לעבור להתגורר דרך קבע בקיבוץ, בעצמאות כלכלית ומבלי להשתתף בזכויות ובחובות החלות על שאר חברי הקיבוץ השיתופי, אינה יכולה לבוא בהגדרה של חופשה מיוחדת, והחופשה אינה יכולה להפוך לתחפושת".

דברים אלו נוגעים לא רק למקרים שבהם חברים הוצאו לחופשה מיוחדת ולא שהו אפילו יום אחד במעמד של חברים מן המניין, אלא גם לפרקטיקה דומה שהתפתחה בקיבוצים שיתופיים אחרים, שבה מאושרת לחברים קיימים חופשה מיוחדת למשך כל התקופה שבה ממשיך הקיבוץ להתנהל כקיבוץ שיתופי.


"הגבלה של זכות ההצבעה", חזר והבהיר הרשם, "מנוגדת להוראות פקודת האגודות השיתופיות, הקובעת כי לכל חבר יש קול אחד בהצבעה באספה הכללית".

משכך קבע הרשם כי החלטת דגניה ב' - להגביל את זכות ההצבעה של החברים החדשים ולקלוט אותם כחברים בחופשה מיוחדת - היא פגומה ונעדרת תוקף, ועל הקיבוץ לאפשר להם זכויות הצבעה מלאות, בדומה לחברים האחרים בקיבוץ.
משהוחזרו החברים החדשים מחופשתם לכאורה, וצורפו למעגל המצביעים, עברה כאמור ההחלטה בדבר השינוי באורחות החיים, ואומץ "שינוי במודל רך".