"הליכים משפטיים עולים ממון רב לבעלי הדין" - זו אמירה מוכרת בבתי המשפט, אך מי צריך לשאת בהם, ובכמה? במרבית שיטות המשפט בעולם, וגם אצלנו בישראל, הכלל הוא כי בעל הדין שהפסיד בהליך המשפטי יחויב בהוצאותיו של בעל הדין שזכה בו.

בסוף בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו. צילום המחשה: שאטרסטוק

בארצות הברית - למעט במספר יוצאים מן הכלל - כל צד נושא בהוצאותיו, בין שניצח בהליך ובין שהפסיד בו.

מהן הוצאות משפט סבירות שנדרש לשלם הצד המפסיד לצד הזוכה? מחד גיסא, מי שזכה בדין אינו צריך לצאת בחסרון כיס; מאידך גיסא, קיים העיקרון של הבטחת זכות הגישה לערכאות.

בסופו של דבר, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו ופוסק מהו שיעור ההוצאות הסביר, ההכרחי והמידתי התואם לנסיבות המקרה שלפניו.

ומהכלל אל הפרט: בתביעה שהתנהלה בבית משפט השלום בטבריה, עתרה התובעת, חברה לשעבר בקיבוץ עין גב, לחייב את הקיבוץ בתשלום דמי עזיבה.

הקיבוץ, באמצעות עו"ד גיל דגן, טען שהתובעת היתה שנים ארוכות מורה במשרד החינוך, ולפיכך צברה זכות עתידה לפנסיה וכן זכויות עתידיות נוספות שאותן יש לנכות מפיצויי העזיבה.

בית המשפט פסק שם ("עוזבים ומתקזזים", ידיעות הקיבוץ 17.8.2018) כי התובעת אכן זכאית לקבלת דמי עזיבה, אך קיימת לקיבוץ זכות לניכוי זכותה העתידית לפנסיה, הן מכוח כללי העזיבה והן מכוח הוראות התקנון. עוד נקבע שם כי שיעור זכויותיה העתידיות של התובעת שיש לנכות מדמי העזיבה עולה על סכום דמי העזיבה שדרשה מהקיבוץ.

בית המשפט התיר לה להודיע אם היא מבקשת להגיש תחשיב מטעמה בדבר רמת הפנסיה העתידית שיש לנכות, או להשלים עם המסקנה שסכומי הפנסיה העתידיים המגיעים לה אכן גבוהים מדמי העזיבה שהיא זכאית להם, ואז תידחה התביעה.

התובעת, באמצעות עו"ד דקל מנחמי, הודיעה שאינה מבקשת להמשיך את ניהול התביעה, ביקשה להתחשב בנסיבותיה האישיות ולהימנע מפסיקת הוצאות כנגדה.

מנגד ביקש הקיבוץ לפסוק הוצאות ריאליות, וטען כי נוהלה כנגדו תביעה משוללת יסוד, שלצורך התגוננות מפניה נאלץ הקיבוץ לשכור שירותי עריכת דין, ולהשקיע עשרות שעות עבודה כדי לבחון בארכיונים את המסמכים הנוגעים לתביעה.

השופטת אפרת הלר אמרה כי בשים לב לכך שנשמעו בפניה שתי ישיבות - מהן ישיבת הוכחות אחת בשאלה משפטית בלבד - היא מוצאת לנכון לפסוק "הוצאות מתונות". משכך, היא חייבה את התובעת לשלם לקיבוץ שכר טרחת עו"ד בסך עשרת אלפים שקלים בלבד.