מתי יכיר בית המשפט בתביעה אישית שהוגשה נגד חברי מזכירות בקיבוץ? השופטת רחלי טיקטין־עדולם מבית משפט השלום בבאר שבע דנה בסוגיה.


התובע, באמצעות עו"ד זיו בייטל, הגיש תביעה לפיצויים של רבע מיליון שקלים כנגד 13 חברי מזכירות בקיבוץ בארי, בטענה שהם הוציאו לשון הרע כנגדו.

לא מספיק לטעון שהיתה דיבה. החבר צריך להצביע על העובדות | צילום המחשה: שאטרסטוק
החברים הנתבעים, באמצעות עו"ד פזית רוור, דחו את הטענות, וביקשו לדחות על הסף את התביעה כנגדם ולקבוע כי הנתבע הנכון (במקומם) הוא אגודת הקיבוץ (ולא חברי המזכירות באופן אישי). לשיטתם, הגשת התביעה באופן אישי כנגד כל אחד מחברי המזכירות היא ניסיון להפעיל עליהם לחץ. לדבריהם, כל החלטה המתקבלת במזכירות היא החלטה של הקיבוץ עצמו, ומשום כך הקיבוץ הוא בעל הדין הנכון.


הקיבוץ, מתארת השופטת, הוא סוג מיוחד של אגודה שיתופית. "מזכירות הקיבוץ היא אחת מרשויות האגודה השיתופית, ומשמשת כמעין רשות מבצעת. היא האורגן המנהל את האגודה השיתופית". האורגנים בתאגיד הם הגופים ובעלי התפקידים שבאמצעותם פועל התאגיד.


"כדי להטיל חיוב אישי או אחריות אישית על חברי המזכירות בקיבוץ", המשיכה השופטת, "ניתן להשתמש בקונסטרוקציה משפטית השאובה מדיני החברות של מודל האחריות האישית של נושאי משרה". בהתאם למודל זה, פעולתו העוולתית (מעשה או מחדל אסורים מתחום דיני הנזיקין) של האורגן, מקימה אחריות אישית כפולה: האחת, אחריות אישית של החברה (הקיבוץ); והשנייה, אחריות אישית של האורגן (חברי המזכירות).


"אכן, ניתן להטיל אחריות אישית על חברי המזכירות", אמרה השופטת, "אלא שיש להוכיח שהם התרשלו או ביצעו עוולת לשון הרע באופן אישי כלפי התובע. לשם ביסוסה של עילת תביעה כנגד כל אחד מחברי המזכירות, היה על התובע לפרט בתביעתו באשר לכל אחד מהנתבעים מה חלקו בעוולות המיוחסות לו".


הדבר נכון במיוחד בתביעת לשון הרע: תובע אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא עליו דיבה. עליו להצביע על העובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים, והיה עליו לציין בתביעתו את פירוט המילים, בכתב או בעל פה, שבהן השתמש הנתבע.


"התובע", המשיכה השופטת, "לא פירט מי מחברי המזכירות התרשל במילוי תפקידו כחבר מזכירות ועוול כנגדו ברשלנות או בלשון הרע. אומנם התובע צירף את הפרסומים הנטענים כלשון הרע, אך לא פירט ולא ביסס טענה זו באשר לחבר מזכירות כלשהו באופן אישי.


השופטת דחתה את התביעה האישית כנגד חברי המזכירות, והורתה כי הקיבוץ יצורף לתביעה וייכנס בנעלי הנתבעים, כנתבע במקומם. השופטת הוסיפה שלדעתה התובע לא ייפגע מהחלטה זו, שכן אם תוכח תביעתו הוא יוכל להיפרע מהקיבוץ. עוד חייבה השופטת את התובע לשאת בהוצאות המשפט בסך 2,925 שקלים. טרם נדון הערעור שהגיש התובע על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.