חברת קיבוץ בעצמאות כלכלית, שהצטרפה לדפנה ושויך לה מגרש עם הבית שעליו, תבעה בבית משפט השלום בצפת שהקיבוץ יסלק את הכביש העובר בתוך שטח מגרשה, וישלם לה פיצוי בעד השימוש שעשה בקרקע שלה, הוצאות ועוגמת נפש בסך 150 אלף שקלים.

התארכות ההליכים אינם בשליטת הקיבוץ. צילום המחשה: שאטרסטוק

באמצעות עו"ד אהוד רז, סיפרה החברה התובעת כי בהסכם ההצטרפות לקיבוץ, נקבע כי תשלם לקיבוץ 278,455 שקלים בעד המחוברים במגרש (הבית המבונה), 30 אלף שקלים נוספים, ועוד 50 אלף שקלים בעד תשתיות. לפי התובעת, הקיבוץ הציג בפניה מצג כי תוואי הכביש ישונה בזמן קצר וסביר, כך שהכביש העובר במגרשה יבוטל. אך הקיבוץ לא עשה זאת, וגרם לדבריה פגיעה במשפחתה ובזכויותיה הקנייניות. משהבינה התובעת כי הקיבוץ מתנער מהבטחתו להסיר את הכביש המצוי במגרשה, היא הותירה בידה סך 25 אלף שקלים מתוך הסכומים המגיעים לקיבוץ בגין תשתיות, והתנתה את תשלומו בסילוק הכביש.

הקיבוץ, באמצעות עורכת הדין ניצן טבנקין (קופרשמיט את גולדשטיין ושות'), הבהיר כי קודם להתקשרות התובעת בהסכם ההצטרפות, נמסר לה דף מידע מוועדת התכנון בקיבוץ, ולפיו במגרש קיימות תשתיות ציבוריות שיפורקו בעתיד. לוח הזמנים, לפי דף זה, אינו ידוע, והוא תלוי בהתקדמות החלפת התשתיות והתאמה לתוכנית החלוקה בכל הקיבוץ. לטענת הקיבוץ היה ידוע לה כי שינוי תוואי הכביש וסלילת כביש חלופי יתבצעו במועד לא ידוע.

"השאלה שבמחלוקת", תיארה השופטת מיכל ברלינר־לוי, "היא אם הקיבוץ אכן התחייב שהכביש שבשטח המגרש יסולק, כטענת התובעת. בבקשת התובעת בכתב לשיוך המגרש, היא הצהירה שבדקה את הבית - שהיה לדבריה רעוע ולקוי, את המגרש ואת סביבתו, ומצאה הכל ראוי ומתאים למטרותיה ולצרכיה במצבם כפי שה. כן התחייבה התובעת שלא תהיה לה כל טענה או תביעה בקשר לכך, או לתוכנית, לתשתיות הבית, המגרש ועבודות הפיתוח.

"הרעיון בשימוש בסעיף רכישת ממכר במצבו, כפי שהוא - as is", הסבירה השופטת, "הוא כי למרות אי־הוודאות המודעת של הקונה, הרי שהוא מקבל עליו את קניית הממכר במצבו כפי שהוא, על כל מעלותיו ומגרעותיו הנסתרות.

"יש לראות את התובעת כמי שהסכימה לשיוך המגרש והבית במצבם כפי שהם, אף שידעה כי במגרש עובר כביש אשר יבוטל בעתיד במועד לא ידוע", פסקה השופטת. התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה שניתנו לה מצג או התחייבות מהקיבוץ לביטול הכביש העובר במגרש בתוך פרק זמן מסוים. עוד קבעה השופטת שהתובעת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לביסוסם של דמי השימוש שהיא תבעה מהקיבוץ בשל קיום הכביש בשטחה, ואף לא הביאה חוות דעת מומחה לתמוך בכך.

משכך דחתה השופטת את תביעות התובעת, וחייבה אותה לשלם לשלם לקיבוץ את יתרת החוב שלה בגין התשתיות, ועוד 12 אלף שקלים בעבור הוצאות משפט.