"על חברי ועד ההנהלה (המזכירות) באגודה שיתופית, החובה להציג לחברים את הנתונים הדרושים לצורך קבלת החלטה באספה. אם הם התרשלו בכך, ניתן להטיל עליהם אחריות לפיצוי מי שנפגע בעקבות אותה החלטה", כך פסק השופט אהרֹן פרקש מבית המשפט המחוזי בירושלים בדונו בתביעת פיצויים בסך חצי מיליון שקלים שהגישו שני חברים לשעבר באגודה שיתופית כנגד האגודה וחברי ועד ההנהלה בה.

באמצעות עו"ד חן רון עתרו שני תושבים ביישוב מסוים לביטול החלטת האספה שהפסיקה את חברותם באגודה (באוקטובר 2011). הסיפור שברקע הדברים נוגע להקצאת קרקעות לתובעים לצורך הקמת עסק משפחתי, לאחר שניתן להם אישור של ועד האגודה בפברואר 2010. בהמשך אותה שנה גם נבחרו הנתבעים לכהן בוועד ההנהלה של היישוב. לאחר מכן נטען נגדם שהשטחים הוקצו להם שלא לפי נוהלי האגודה, וכי הם ניצלו את מעמדם כחברי ועד לצורך הקצאת קרקעות לעצמם.

הודעת דוא"ל. גם אמירה במייל יכולה להיחשב בגדר לשון הרע. צילום המחשה: שאטרסטוק

לטענת התובעים, התרשלותם של חמישה מחברי ועד האגודה במילוי תפקידם בוועד הובילה להפסקת חברותם. הם סיפרו שהחלטת האספה נבעה מהסתה ומהפצת שקרים וטענות שווא כנגדם, בין השאר בהודעות דואר אלקטרוני שהופצו לחברים באגודה בימים שקדמו לאספה. הם אמרו שלא היתה עילה להדחתם, וציינו שוועד האגודה אישר להם עוד קודם שנבחרו לוועד את הקצאת הקרקעות. האגודה וחברי הוועד השיבו, באמצעות משרד עורכי הדין חגי שבתאי שפירא, שהקצאת הקרקעות נעשתה מאחורי גבה של האגודה וללא אישור האספה.

השופט בחן את הראיות שהובאו לפניו, ולא מצא נוהל בכתב שהסדיר את עניין הקצאת הקרקעות. "ניסוח נוהל מעין זה הוא באחריות ועד האגודה", ציין השופט, והוסיף שבאישור ההקצאה שהוציא הוועד לא הותנתה הקצאת הקרקעות באישור האספה.
"החלטה בדבר הפסקת חברות היא סנקציה משמעותית הנוגעת לזכויות יסוד של התובעים", אמר השופט. "החלטת האספה לא היתה סבירה ומידתית, ויש מקום לבטלה. הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטת אספה נעשית מתוך ריסון ואיפוק, אך בשל סמכותם וכוחם של מוסדות האגודה אל מול חבריה, ייטו בתי המשפט במקרים מסוימים להתערב בשיקול דעתם. ככל שהחלטת האספה נוגעת לזכויות יסוד, כך ייטה בית המשפט להרחיב את היקף ביקורתו ויבחן את חוקיות ההחלטה, את הליך קבלתה, את סבירותה, ואם היא התקבלה בתום לב ואינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי".

השופט קבע כי ההחלטה נבעה בין השאר מההתנהלות ומהמחדלים של חברי ועד האגודה. "הם לא הביאו לאספה בטרם ההצבעה את השתלשלות העובדות לעניין ההקצאה של המגרשים", הסביר השופט, "ובכך יצרו מצג שווא שלפיו התנהלו החברים בצורה לא תקינה. האחריות לכך היתה מוטלת על הוועד בלבד. חברי ועד האגודה הם נושאי משרה, ויש להם אחריות אישית בשל מעשיהם. הם אינם יכולים להסתתר מאחורי מסך האגודה, מקום שבו הם ביצעו מעשה נזיקין כלפי גורם אחר". משכך פסק השופט שיש מקום להטיל על האגודה ועל חברי הוועד אחריות לעוגמת הנפש שנגרמה לתובעים, וחייב אותם לשלם לכל אחד מהם 20 אלף שקלים.

עוד קבע השופט כי הודעות דוא"ל ששלחו שניים מחברי המזכירות לכמה מחברי האגודה - שכללו ביטויים כמו "בואו להצביע בעד סילוק מבקשי רעתנו"; "כוחות הרשע לא יינקו" - הם בגדר לשון הרע. בגין כך פסק השופט שחברי מזכירות אלו ישלמו פיצוי של 7,000 שקלים לכל אחד מהתובעים. "בסכום זה הם יישאו בעצמם", הדגיש השופט, "שכן הדברים לא נכתבו בכובעם כחברים בוועד, אלא כאנשים פרטיים". עוד חייב השופט את הנתבעים לשאת בשכר טרחת התובעים בסך 20 אלף שקלים. טרם נדונו ערעורים הדדיים שהגישו הצדדים לבית המשפט העליון.