"גם חבר שהוא יזם בקיבוצו המתחדש, ויש לו טענות לקיומו של חוב של הקיבוץ כלפיו, אינו יכול לעשות דין לעצמו ולהפסיק להעביר את הכנסותיו לקיבוץ, שכן חיוביו של חבר קיבוץ הם עצמאיים ואינם שלובים או מותנים בקיום חובותיו של הקיבוץ". כך אמרה השופטת אוסילה אבו־אסעד מבית משפט השלום בנצרת בתביעות הדדיות שנדונו בפניה בין בני זוג חברים מקיבוץ שריד לבין קיבוצם.

באמצעות עורכי הדין יואב שימשי ורועי כנפו (שלמה כהן ושות'), טען הקיבוץ כי החברים הנתבעים, למרות חובתם לעשות כן לפי החלטות הקיבוץ, לא גילו את גובה הכנסותיהם ולא העבירו לקיבוץ את מלוא הכנסותיהם. הם גם לא פרעו, אמר הקיבוץ, את התחייבויותיהם הכספיות כלפי הקיבוץ, בעד שירותים שקיבלו, ולחובתם הצטבר חוב של 187,584 שקלים.

התחשבנות שונה באשר למיזמים. החברים עשו דין לעצמם? צילום: דוד (דדה) עינב

מנגד סיפרו הנתבעים כי שריד החליט לאפשר לחבריו להתפרנס באמצעות הקמת "יזמות עסקית" כחלק משינוי אורחות החיים. הם טענו לחוב של הקיבוץ כלפיהם, הנובע מהתנהלות הקיבוץ במיזמים משותפים שקיים אחד מהם עם הקיבוץ. החבר (היזם) סיפר שזה שנים הוא עובד בקיבוץ במיזמים בתחומים שונים, ובבעלותו ציוד רב שבו השתמש. לטענתו, היתה הסכמה שלפיה הוא והקיבוץ ישתפו פעולה בהפעלת מיזמים שונים וברווחים שיופקו מהם.

החבר סיפר שעסק בפיתוח מיזם קו ייצור קומפוסט, עד שהקיבוץ החליט להפסיק את המיזם, כאשר לטענתו הוסכם שיקבל החזר על השקעותיו. במיזם שני, טען החבר, סוכם שהוא ישקם על חשבונו את מטע השקדים, והצדדים יחלקו ביניהם את הרווחים לאחר שיושבו לו השקעותיו. גם במקרה זה הפסיק הקיבוץ את המיזם.

לטענת היזם, נזקיו בעקבות התנהלות הקיבוץ נאמדו ב־876 אלף שקלים, שאותם הוא תובע מהקיבוץ. הוא גם דורש פיצוי על נזק לא ממוני בסך 50 אלף שקלים.
כל עוד לא יוסדר חוב הקיבוץ, טענו בני הזוג באמצעות עו"ד דרור ברוטפלד, הם לא חייבים להעביר את הכנסותיהם לקיבוץ. מנגד תיאר הקיבוץ מערכת יחסים והתחשבנות שונה לחלוטין באשר למיזמים הללו, וביקש לדחות את התביעה כנגדו.

"חבר קיבוץ שסבור כי הקיבוץ מפר את חיוביו כלפיו, או שנפגע מהתנהגות הקיבוץ, צריך לפעול לפי הדרכים המקובלות בתקנון, ואינו יכול לעשות דין לעצמו", אמרה השופטת, ופסקה כי על החברים לדווח ולהעביר את מלוא הכנסותיהם לקיבוץ, ולהמציא מסמכים מתאימים על הכנסותיהם בעבר.

"התנהלות הקיבוץ", תיארה השופטת, "מלמדת שהוא ראה בחבר היזם פוטנציאל לעידוד יזמויות עסקיות שיש בכוחן להשיא את רווחי הקיבוץ ולספק מקומות העסקה לחבריו. היזם, ראה בניהול יזמות תחת כנפי הקיבוץ הזדמנות לניהול פרויקטים עם רווח עתידי".
השופטת מתחה ביקורת על היעדר תיעוד ברור מצד הקיבוץ בעניין אחד עד כדי חוסר תום לב של הקיבוץ בניהול משא ומתן עם היזם.

השופטת הוסיפה שהתנהלות הקיבוץ לא היתה ראויה, וכי היא מנעה מהיזם להביא לגילוי האמת בכל הקשור להסכמות שהיו בין הצדדים, דבר שגרם ליזם נזק שהתבטא גם בעצם ניהול ההליך משפטי.
סוף דבר, השופטת קיבלה את תביעת החבר היזם באופן חלקי, ופסקה לטובתו פיצוי בעד נזקיו בסך 30 אלף שקלים, ועוד 50,000 שקלים פיצוי בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש וכולי).

עם זאת, היא קיבלה את תביעת הקיבוץ במלואה, בקיזוז הסכומים שנפסקו כאמור, והורתה לבני הזוג הנתבעים לשלם לקיבוץ את יתרת חובם בסך כ־122 אלף שקלים, ועוד עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט.
ערעור שהגישו הנתבעים טרם נדון בבית המשפט המחוזי בנצרת.