יעקב בכר מקיבוץ מענית נבחר ליו"ר החדש של התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים. בדרך לתפקיד גבר על מועמדים בעלי רקורד ניהולי וציבורי נכבד, ביניהם ח"כ לשעבר איתן ברושי, מנהל משקי הגליל העליון אורי דורמן, ומנהל אזור גולן ועמק הירדן בחטיבה להתיישבות יוסי נקש מקיבוץ אורטל. את ההודעה על בחירתו במליאת ההתאחדות קיבל בכר מיו"ר ועדת הבחירות, מנכ"ל משקי הקיבוצים רן רונן.

גם בכר (56), נשוי ואב לארבעה, אינו קוטל קנים. ברזומה שלו שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים וניהוליים, ביניהם: רכז הרפת בקיבוצו, מזכיר הקיבוץ במשך שלוש קדנציות, מנכ"ל מפעלי "גרנות" לאורך שבע שנים, ראש אגף ההתיישבות במשרד הביטחון ועוזר שר הביטחון לענייני התיישבות בתקופת כהונתו של עמיר פרץ במשרד, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר במשך שש שנים (שהעביר את מתווה לוקר אך פרש בשל מחלוקות עם רפתני המושבים ועקב מחלה שעליה התגבר), ותפקידו האחרון – מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת המצוק החופי, במקביל לכהונתו כיו"ר גלעם וכיו"ר מענית, שניהל את מכירת "גלעם" ואת חלוקת הרווחים לחברים ולקיבוץ.

בכר. "אני לא רוצה לעסוק בסיפורי העבר שכבר טופלו, אלא להפנות את פניי אל העתיד"

התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים נוסדה כקואופרציה של ארגוני הקניות האזוריים, ועם השנים – כשאוחד ניהול ארגוני הקניות עם המפעלים האזוריים – היא הפכה לגוף המייצג את האזורים השונים. כיום חברים בה שמונה ארגונים אזוריים וארגון ארצי אחד – "משקי הקיבוצים", שהיקף הפעילות הכוללת שלהם מסתכם במיליארדי שקלים.

מטרת ההתאחדות היא תיאום בין הארגונים השונים ובינם לבין התנועה, כשהמבנה הקואופרטיבי מאפשר זאת ללא הפרה של חוק ההגבלים העסקיים. התיאום מתמקד בעיקר בתחום החקלאות, ובנוסף קיימות אחזקות משותפות של הארגונים ב"תנובה", ב"אלון" ובמיזמים נוספים.

"תפקידה של ההתאחדות הוא לאתר את הנקודות שבהן יש מכנה משותף רחב, לקדם אותן ולהתקדם איתן. היא בעצם הקבינט הכלכלי הקיבוצי", מציין בכר. "תפקידו של יו"ר ההתאחדות הוא להפעיל את המערכת המשותפת, וכן לייצג את האינטרסים ואת תפיסת העולם שלה כלפי חוץ. אני לא מתערב בניהול הארגונים. לכל ארגון יש מנהל משלו".

קודמו של בכר בתפקיד, יאיר ריינמן מקיבוץ לביא, התמקד בארבע שנות כהונתו במאבקים החקלאיים, אך עסק גם בקריסת "מגה" שגררה טענות כלפי הארגונים הקיבוציים השותפים בחברת אלון (בעלת מגה), וכן בעימותים פנימיים בין "מילואות", שרצתה להיפטר ממניות "תנובה" לאחר מכירתה לסינים, לבין שאר הארגונים שלא אפשרו לה לעשות זאת בשוק החופשי.

"אני לא רוצה לעסוק בסיפורי העבר שכבר טופלו", מצהיר בכר, "אלא להפנות את פניי אל העתיד. המצב כיום הוא שהמעשה ההתיישבותי והחקלאי הקיבוצי במדינת ישראל הולך ונהיה יותר ויותר מסובך. יש קריאת תגר מתמשכת על הזכויות ההיסטוריות של הסקטור הקיבוצי, בשורה של נושאים כלכליים ושאינם כלכליים. תפקידה של ההתאחדות הוא לאתר את הנקודות האלה, להעצים את האינטרסים המשותפים ולטפל בהם בצורה המאפשרת את קידומם, בסבלנות, במקצועיות, תוך נקיטת מהלכים נרחבים המסבירים את עמדתנו ומגנים על זכויותינו".

כמי שכיהן כמנכ"ל גרנות תוכל לשמור על אובייקטיביות אם יהיו ניגודי אינטרסים בין גרנות לארגונים אחרים?
"חוק הצינון במדינת ישראל קובע שתקופת צינון מרבית היא שלוש שנים, ובמקרה שלי חלפו 13 שנים מאז שסיימתי את תפקידי בגרנות. אני משוכנע שבהתאחדות רב המשותף על המפריד, ושיש בכוחנו לשלב ידיים ולפעול למען הקיבוצים וחבריהם".

בכר היה במשך שנים מעורה בנעשה בקבה"א ולאחר מכן בתנועה הקיבוצית, וגם הוא שמע – בדיונים רבים שנערכו במועצת התנועה על גופי חברה ותרבות, ביניהם תנועות הנוער – את הקריאה לפנות לארגונים הכלכליים ולדרוש מהם לסייע כספית במימון הגופים הללו. לאחרונה נעתר ארגון משקי הקיבוצים לפניית מזכ"ל התנועה ניר מאיר, ותרם סכום נכבד לפעילות החברתית. למרות זאת, לדעתו של בכר נושא התרומה חשוב, אך אינו נמצא בסמכותה של התאחדות הארגונים הכלכליים אלא נתון להחלטתו של כל ארגון בנפרד: "אם מזכירות התנועה סבורה שעל הארגונים הכלכליים להירתם לסיוע לגופים החברתיים והתרבותיים, היא צריכה לפנות לאספות המשקים של כל ארגון ולא להתאחדות הארגונים".

מהי תוכנית הפעולה שלך לתקופת כהונתך בתפקיד?
"קודם כול לגבש הסכמות על היעדים. היות שמדובר על ארגונים שבמובנים מסוימים מתחרים זה בזה, חייבים להחליט מהם היעדים המשותפים שלגביהם מוסכם לרכז מאמץ ולקדם אותם. זה יכול להיות נושאים חקלאיים כלליים או ייחודיים, רגולציה ותכנון, שיכון ובינוי, קליטת בנים ועוד. יש שורה של נושאים שבהם קיימים עימותים מול הרגולטורים במדינה, ואנחנו צריכים להחליט מהם החשובים שביניהם ולהיאבק עבורם, בהסכמת כל הארגונים".