מעשה בעמותה, "מרכז קהילתי אפיקים", שנרשמה בשנת 1983, עסקה במתן שירותים קהילתיים לתושבים ולחברים באפיקים והפעילה שלושה מבנים בקיבוץ: האמפי, אולם הספורט ובריכת השחייה. בשנת 2015 הפסיקה העמותה את פעילותה ומכרה את רכושה לקיבוץ.

אפיקים. הקיבוץ הכפיף עצמו לפיקוח של רשם העמותות | צילום: ערן יופי־כהן

רשם העמותות ביקש מבית המשפט המחוזי בנצרת להוציא צו לפירוק העמותה בפיקוח בית המשפט, אך העמותה ביקשה שהפירוק ייעשה בדרך של פירוק מרצון. פירוק מרצון הוא הליך חוץ־שיפוטי, המאפשר לחברי העמותה לפרק אותה ללא פיקוח בית המשפט או הכונס הרשמי. מפרק העמותה מתמנה על ידי החברים בה ופועל בפיקוחם ובפיקוח הגוף המבקר של העמותה.

משחדלה העמותה לפעול, החליט אפיקים - שלאורך השנים מימן את העמותה והזרים אליה כספים, ואשר חבריו הם שניהלו אותה - למחוק את העמותה באמצעות פנייה לרשם העמותות, ולרכוש ממנה את רכושה הקבוע (שממילא היה מותקן במבנים השייכים לקיבוץ, כדוגמת מערכות כיבוי אש, מזגנים, קופה רושמת, ברזיה ועוד) בשווי הרכוש כפי שמופיע בספרי העמותה. העמותה הסבירה כי זהו רכוש שלא נכון היה לפרקו מהמבנים, שכן אז שוויו יפחת במידה ניכרת, וייתכן שלאחר פירוקו לא ניתן יהיה להשתמש בו.
טענתו העיקרית של רשם העמותות, באמצעות עו"ד זייד אבו־חמיד, הייתה שהעמותה מכרה את כל נכסיה לקיבוץ אפיקים לפי עלותו המופחתת בספרים, מבלי שביצעה הערכת שווי ומבלי שקיבלה חוות דעת שמאית באשר לשווי הנכסים.

לדבריו, אם הנכסים הועברו לקיבוץ כנגד תמורה הנמוכה מהשווי הריאלי של הנכסים, כי אז הקיבוץ הרוויח מכך. במקרה כזה עולה חשש שמדובר בחלוקת רווחים אסורה, המנוגדת לחוק העמותות, האוסר על עמותה לחלק רווחים לחבריה, במישרין או בעקיפין. רשם העמותות ביקש הסברים לכך, אך לטענתו העמותה לא שיתפה פעולה עימו ולא המציאה מסמכים.

באמצעות עו"ד רועי כנפו (שלמה כהן ושות'), טענה העמותה שלא מתקיימות עילות לפירוקה באמצעות בית המשפט, וביקשה לאפשר לה לבצע הליך של פירוק מרצון. לטענתה אין במכירת הרכוש לקיבוץ משום חלוקה אסורה, שכן הקיבוץ שילם לעמותה תמורה מלאה עבור הרכוש הקבוע שלה, לפי שוויו בספרי העמותה.

השופט עאטף עיילבוני אימץ את עמדת רשם העמותות. "לנוכח הזיקה ההדוקה בין העמותה לקיבוץ אפיקים - שקיבל את רכוש העמותה כנגד חוב העמותה כלפיו (שכן הוא מימן לבדו את פעילותה) - יש לאפשר לרשם העמותות לבחון אם רכוש העמותה, שייתכן שהקיבוץ נשא בעלותו וכעת התגלגל אליו בחזרה, אכן נרכש על ידו מהעמותה בתמורה המשקפת את שוויו האמיתי. לעמותה ניתנה יותר מהזדמנות אחת להציג חוות דעת באשר לשווי הרכוש שהועבר, שתשלול את החשש שבוצעה חלוקה אסורה, ומשלא עשתה כן - אין לה להלין אלא על עצמה".

השופט ציין כי במקרה של פירוק עמותה בפיקוח בית משפט, וככל שנותרו בה כספים או נכסים לאחר שנפרעו חובותיה במלואם, הם יועברו לעמותות שיש להן מטרות קרובות למטרות העמותה. משכך צריך לברר אם יש עודף תמורה שהעמותה צריכה לקבל מהקיבוץ בעד הרכוש.

"משבחר הקיבוץ לנהל את מתקניו באמצעות עמותה, הוא הכפיף עצמו לפיקוח אפקטיבי של רשם העמותות ולדיני פירוק העמותות", הוסיף השופט. הוא פסק על פירוק העמותה בפיקוח בית המשפט, והורה לנושאי המשרה בעמותה להתייצב במשרדו של כונס הנכסים הרשמי ולמסור לו כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי העמותה.