סיפורו העצוב של נתן גלקוביץ' מברור חיל זכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת בשבוע שעבר. זה החל בפוסט שרץ בפייסבוק ובו תיאר גלקוביץ' את המצב הקשה שבו נתונה מסעדתו מידס בשמונת החודשים האחרונים, שבהם הביטחון רופף.

"כבר פיטרנו שלושה עובדים". ניר שוחט ורעייתו גל במסעדה, צילום: נופר בן עבו

את המסעדה הברזילאית הקימו בני הזוג גלקוביץ', חברי הקיבוץ, לזכרה ולהנצחתה של בתם דנה, שנהרגה ב־2005 מפגיעת פצמ"ר במושב נתיב העשרה. בפוסט התבקשו הגולשים לבוא למסעדה, כדי שזו תוכל להמשיך להתקיים.

"המצב הקשה הזה נמשך שמונה חודשים", מאשר נתן גלקוביץ', אביה של דנה ז"ל. "אנשים ממרכז הארץ הפסיקו להגיע. בהתחלה בגלל השריפות מבלוני התבערה, ואחר כך בגלל הקסאמים והטילים.

"זה כמעט בלתי סביר להחזיק עסק ריק מאדם במשך שמונה חודשים. מספר הסועדים ירד בשבעים אחוזים לעומת השנה שעברה. ביום שישי באים אלינו 20 אנשים לעומת 120 שהיו פה בעבר".

מידס היא רק דוגמה למצב העסקים בעוטף עזה. לדברי ד"ר נׂגה גולסט (מפלסים), מנהלת היחידה לליווי עסקים קטנים ויזמות בשער הנגב, מי שנפגעו בצורה הקשה ביותר הם עסקי התיירות והאירוח, ובהם צימרים, אורחנים ומסעדות.

"הפגיעה היא לא רק בעסקי האירוח הבנויים על מבקרים שמגיעים מחוץ לאזור, אלא גם במסעדות שבנויות בחלקן על אנשי האזור. כשיש מתיחות ביטחונית, ואנשים נדרשים להיות סמוך למקום ממוגן, הם לא יוצאים לאכול במסעדה.

"על פי תקנות הפיצוי הנוכחיות, בעלי האורחנים נדרשים להראות ביטולי הזמנות, אבל לא היו הרבה ביטולים, כי אנשים לא נרשמו מראש. לכן, מה שצריך לעשות זה להשוות את ההכנסות של השנה הזאת לאלו של השנה שעברה.

"פגיעה נוספת בעסקים הקטנים ובכל תושבי העוטף היא כשהצבא מורה לא לפתוח את מוסדות החינוך, אבל המדינה לא מגדירה את המצב כחירום או כמלחמה.

"במצב כזה, בעלי העסקים והעובדים שלהם נאלצים להישאר עם הילדים בבית, אבל הביטוח הלאומי לא מפצה אותם, כי זה לא מצב חירום. חמור עוד יותר הוא המצב של תושב העוטף העובד כשכיר במרכז הארץ, ומצפים ממנו להגיע לעבודה ביום שבו הוא צריך לשמור על הילדים שלו".

בעקבות המצב הבעייתי, שבו לא ניתן לפצות את התושבים ואת בעלי העסקים על פי התקנות הקיימות, שלחו ראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה מכתב לראש הממשלה ובו דרישה לתקן את העיוות.

"אנשים מהמרכז הפסיקו להגיע". גלקוביץ', צילום: פרטי

לדרישה זו הצטרפה במלוא התוקף גם התנועה הקיבוצית. המאבק נשא פרי, ובשבוע שעבר הציגה רשות המיסים בוועדת הכספים מתווה מתוקן לפיצוי הנזקים העקיפים שנגרמו לעסקי התיירות, לבעלי העסקים, לתושבים שנעדרו מעבודתם ולדבוראים.

המתווה מתקן עיוותים הקיימים במתווה הפיצוי הקיים, ויעוגן בימים הבאים בהוראות שעה שתפוג בסוף 2018. ועדת הכספים שיבחה את התקנות שהובאו לפניה, אך דרשה הרחבה לעניין מספר נושאים והגדרת התקנות כתקנות קבע, ולא רק כהוראת שעה.

על פי התקנות החדשות יינתן פיצוי לתושבי העוטף השכירים בהתאם לשכר בגין ימי עבודה שהפסידו ההורים בכל מקום שבו הורָה פיקוד העורף על סגירה. לבעלי עסקים אשר נאלצו לסגור בשל המצב, הודיעו ברשות המיסים כי יינתן פיצוי בהתאם לשכר שמכניס בעל העסק על פי מספר ימי העבודה שבהם לא פעל בכל מקום שבו הורה פיקוד העורף על סגירת עסקים.

חישוב הפיצויים בעסקי התיירות ייעשה על פי השוואת מחזור העסקים לתקופה המקבילה אשתקד, כפי שהציעה ועדת הכספים.

ד"ר גולסט רואה במתווה הפיצויים פתרון חיובי, אבל חוששת מפני בעיות והערמת קשיים ביישומו. "יש בעלי עסקים שנמצאים עדיין במאבקים משפטיים ובערעורים מול רשות המיסים על הפיצויים מצוק איתן", היא אומרת, "אז אם שוב ייקח חמש שנים כדי לקבל את הפיצוי, זה לא יעזור לבעלי העסקים הקטנים.

"הם יקרסו הרבה קודם לכן. גם אלו שפוצו קיבלו במצב הטוב מחצית ממה שהם דרשו. לא מדובר בסכומים גדולים. אנשים שדרשו 20 אלף שקל בגין הנזקים, קיבלו במקרה הטוב עשרת אלפים שקל".

נתן גלקוביץ' אפילו לא מתעניין בפרטי המתווה. הניסיון שלו עם רשות המיסים הוא לדבריו מר מאוד.

"בצוק איתן ניסיתי לבקש פיצוי על הימים שבהם המסעדה לא עבדה", הוא אומר, "ומשום שבישלתי פה עבור החיילים - אחרי שביקשו ממני, כי היתה בעיה קשה באספקת אוכל - אמרו לי ברשות המיסים שלא מגיע לי פיצוי אף על פי שהמסעדה היתה סגורה לציבור. אני יודע שמעט בעלי עסקים קיבלו פיצוי, וגם זה היה חצי או פחות ממה שהם דיווחו".

מה תעשה כדי לשרוד?

"אין לי ציפיות מהפוליטיקאים, לכן אני רוצה לפנות רק לציבור. הגיע הזמן שיבואו אלינו - לכל העסקים בעוטף עזה, לא רק למסעדת מידס - וייהנו ממה שיש לנו להציע. אנחנו לא כאלה גיבורים בעוטף עזה. אנחנו זקוקים לתמיכה ולערבות ההדדית של עם ישראל".

אוריאן אורבך, מנהלת האירוח של קיבוץ דורות, מקווה שהתקנות החדשות אכן יפצו על הירידה המשמעותית בהזמנות האירוח בשנה האחרונה.

"להשוות את ההכנסות לשנה שעברה". גולסט, צילום: פרטי

"יש הרבה פחות בקשות ללינה ולאירוח בסוף השבוע, וגם פחות הזמנות לאמצע השבוע לאירוח עובדים שגרים מחוץ לאזור, מפני שהרבה עבודות התבטלו בגלל המצב הביטחוני. היו גם ביטולי הזמנות שהתחילו עם הידיעות בתקשורת על המתח הביטחוני, ונמשכו גם לאחר מכן. באופן כללי, היקף ההכנסות ירד בעשרות אלפי שקלים לעומת השנה שעברה".

את מאמינה שתקבלו פיצוי על אובדן ההכנסות?

"אני מקווה שכן. הבעיה היא שאנחנו רחוקים 300 מטר מאזור עדיפות א', ואני מקווה שבתקנות החדשות יתייחסו אלינו כשייכים לאזור. כבר הגשנו בקשה לפיצוי דרך עמותת התיירות שקמה־הבשור, אבל בינתיים לא קיבלנו הודעה רשמית מרשות המיסים על הפיצוי. אנחנו מחכים לתשובה".

ניר שוחט מקיבוץ ניר עם נשמע נרגש ומיואש כשהוא מתאר את המצב במסעדה האסייתית סושימוטו, שהוא ורעייתו גל סלע־שוחט הקימו ומפעילים בשדרות.

לדבריו, הם השקיעו במסעדה שני מיליון שקלים כדי שתהיה ברמה הגבוהה ביותר, והם מעסיקים בה שישים איש מתושבי האזור. "כל העסקים באזור שלנו נמצאים בדעיכה טוטלית, אחרי צמיחה יפה שהיתה בארבע השנים האחרונות.

"כיום אנחנו כבר לא רואים במסעדה אנשים שמגיעים מחוץ לאזור, וגם הלקוחות הקבועים לא יוצאים מהבית כשיש הסלמה. את הימים של ההסלמה המדינה לא מגדירה כמצב חירום, וכרגע אנחנו מדברים על אפס פיצוי לעסק שצריך להמשיך לקנות סחורה ולשלם משכורות לעובדים.

"לפני שבועיים היתה בשדרות אזעקת שווא, וברגע אחד התרוקנה המסעדה מכל הסועדים. אף אחד כבר לא חזר אליה".

אתה אופטימי באשר למתווה הפיצויים?

"היו פה נציגים ממשרד הכלכלה. הם באו להבין את הבעיות שלנו ולייצג אותנו מול האוצר, ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בתקנות הפיצוי וביישום שלהן. אנחנו מנסים להחזיק את העסק פה בשיניים, אף על פי שיש לנו הצעות להקים מסעדת סושי במרכז.

"בשמונת החודשים האחרונים אשתי ואני מביאים למסעדה כסף מהבית, וכבר נאצלנו לפטר שלושה עובדים. אם התקנות לפיצוי לא ייכנסו מהר ויבוצעו מייד, אני והרבה עסקים לא נחזיק מעמד, ונקרוס בתקופה הקרובה".