"מקורה של הזכות לערער", צוטט באחד מפסקי הדין, "נעוץ בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות. עם זאת, בית המשפט לערעורים אינו ממהר להתערב בהחלטות של הערכאה הקודמת.

פרשה שארכה תשע שנים. עלומים, צילום: מאיר אזולאי

"הוא לא מתערב בממצאים עובדתיים, אינו בוחן את מהימנותם של עדים, ואינו מעמיד עצמו במקום הדרגה הראשונה בבחינת המסכת העובדתית שנפרשה לפניו, אלא אם כן בולטת על פני הפסק טעות משפטית שורשית, או שהדברים מופרכים על פניהם ובלתי סבירים", חזר ואמר השופט מני מזוז מבית המשפט העליון, ודחה את ערעורו של חבר לשעבר מקיבוץ עלומים.

בכך הסתיימה פרשה שארכה תשע שנים, ובה ניהל המערער (73) תביעה כספית בסך חמישה מיליון שקלים כנגד קיבוצו השיתופי, שאליו הצטרף עם אשתו בשנת 1979.

תאונת עבודה שעבר המערער בשנת 1988 (ושבה נקבעה לו נכות מסוימת) גררה מחלוקת בינו לבין הקיבוץ, וזו הובילה אותו בסופו של דבר לעזוב את הקיבוץ בשנת 2006 ולגור מחוצה לו. אשתו, אגב, נותרה חברה בקיבוץ, ובשנים האחרונות היא מתגוררת עימו.

התביעה שהגיש עסקה בטענות המערער נגד הקיבוץ, שעניינן קיפוח ופגיעה בזכויותיו במשך שנות חברותו בקיבוץ ועם סיומה.

לפני כשנה דחתה השופטת גאולה לוין מבית המשפט המחוזי בבאר שבע את עיקר התביעה, וחייבה את הקיבוץ לשלם למערער 140 אלף שקלים, הפרשי תשלום דמי עזיבה וקצבה חודשית.

השופטת פסקה שהמערער לא הוכיח את תביעותיו, ודחתה את טענותיו בדבר קיפוחו ביחס לשאר חברי הקיבוץ ובנוגע ללחצים שהפעיל עליו הקיבוץ בניהול תביעתו בגין תאונת העבודה ובהגעה להסדר פשרה בעניין זה.

לא זו בלבד שעילת התביעה בקשר לכך התיישנה, אלא שאף קיימת ההנחה, בחלוף תקופה כה ארוכה (18 שנים מאז הסכם הפשרה ועד לתביעה), שהמערער השלים עם הדברים.

בהתייחס לטענות בדבר התנהגות פוגענית ומתעמרת שחווה המערער מצד הקיבוץ, צוין שזו מערכת יחסים שנפרשה על פני כשלושה עשורים וידעה עליות ומורדות. הדברים לא הוכחו וגם העילה בגינם התיישנה.

באמצעות עו"ד מיכאל אסולין, חזר המערער על טענותיו וציין גם שהקיבוץ לא סיפק לו את הטיפולים הרפואיים והנפשיים הנחוצים לו, וגם שהקיבוץ הבטיח לו ולמשפחתו כי ייתן להם כספים שיאפשרו להם לחיות ברמה סבירה, אם יסכימו לעזוב.

עלומים, באמצעות עו"ד עומר כהן (שלמה כהן ושות'), השיב שחברי הקיבוץ עשו מעל ומעבר כדי להכיל את המערער, ולא זו בלבד שהוא לא קופח, אלא שהוא אף נהנה מתמיכת הקיבוץ לנוכח צרכיו המיוחדים.

השופט מני מזוז הסביר שהערעור נסב על ממצאים עובדתיים, ושלא נמצאה עילה להתערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שהוא מפורט, מנומק ומבוסס, ואין בו כל טעות שבחוק. משכך דחו השופטים - נעם סולברג, מני מזוז וענת ברון - את הערעור, אך בהתחשב בנסיבות הם חייבו את המערער לשאת בהוצאות הקיבוץ בשיעור מופחת בסך 5,000 שקלים בלבד.