צובה. התביעה נגד הקיבוץ תעבור דירה | צילום ארכיון: אבי אוחיון, לע"מ

האם התקיימו יחסי עובד־מעסיק בין מועמדים לקליטה בצובה לבין הקיבוץ? האם תביעה שעילתה הפרה של הסכמי הקליטה יכולה להידון בבית הדין לעבודה? השופט דניאל גולדברג, מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דן והכריע בשתי סוגיות אלו.
באמצעות עו"ד חיים כהן, טענו בני זוג בתביעה שהגישו כנגד הקיבוץ ומנהל הקהילה שלו, שהם חתמו על הסכם קליטה למועמדים בקיבוץ, ובו הצהירו שאין בינם לבין הקיבוץ יחסי עובד־מעסיק. התובעת היא בת לחברי קיבוץ שנולדה וגדלה בו. לימים נישאה ונולדו לה ילדים. השניים עבדו בקיבוץ וקיבלו בעד עבודתם תקציב חודשי.


לטענתם, הנתבעים נהגו כלפיהם "בדרך של מרמה וחוסר תום לב, מתוך כוונה להכשילם", וכן "ביצעו כלפיהם עוולות של הוצאת לשון הרע, מתוך כוונה לסלקם מהקיבוץ ולהכשיל את קליטתם". בעקבות זאת, הלינו התובעים, הוחלט באסֵפת החברים (ביולי 2011) שלא לקבלם לחברות בקיבוץ, והם נאלצו לעזוב. לטענתם, מאחר שהליך הקליטה היה פיקטיבי, יש לקבוע כי בתקופה שבה עבדו בקיבוץ כן התקיימו יחסי עובד־מעסיק, ולכן הם זכאים לזכויות עובד.


הם מציינים שהתובעת פוטרה מעבודתה בהיותה בהריון, ותובעים פיצוי של 60 אלף שקלים בעד דמי שכירות שאותם נאלצו לשלם בשנה הראשונה לאחר עזיבת הקיבוץ, פיצוי בסך 60 אלף שקלים בגין אובדן הכנסה של התובעת, ופיצוי נוסף בסך 300 אלף שקלים בגין הוצאת לשון הרע כנגדם בנסיבות מחמירות.


הקיבוץ ביקש לסלק את התביעה כנגדו על הסף (עוד קודם בירורה לגוף העניין), ובאמצעות עו"ד עומר כהן (שלמה כהן ושות'), טען שאין לבית הדין לעבודה "סמכות עניינית" לדון בתביעה (זו הסמכות הקובעת באילו עניינים מוסמכת לדון ערכאה שיפוטית).


בית הדין מוסמך לדון רק בתביעות הנוגעות ליחסי עובד־מעסיק, ואלה לא התקיימו בין הצדדים, אמר הקיבוץ והסביר שהתובעים לא היו עובדים שכירים של הקיבוץ, אלא היו מועמדים לחברות בו. נוסף על כך, טען הקיבוץ, התביעה התיישנה, שכן היא הוגשה ביום 8 ביולי 2018 (מעל שבע שנים מעת ההחלטה של אספת החברים ב־8.7.2011).


"הלכה היא", אמר בית הדין, "שבין הקיבוץ לחבריו לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק. הגיונה של הלכה זו היא שעבודת חבר קיבוץ נלווית לחברותו, ואין היא בגדר מטרה לעצמה. דין זה חל גם על הליכי קבלה של חברים לקיבוץ, שעבודתם בו נלווית להליכי הקבלה, ולא היתה בבחינת מטרה לעצמה".


לבית הדין לעבודה קיימת סמכות לדון במחלוקת בעניין קיומם של יחסי עובד־מעסיק, ובלבד שמדובר ב"מחלוקת ממשית" בנוגע לקיומם של יחסים אלו. "כאן", הסביר בית הדין, "טענו התובעים שבדיעבד, בעקבות אי־קבלתם לקיבוץ (בשל הכשלתם שלא כדין, ובחוסר תום לב, כטענתם) - הפכו יחסים שלא היו בתחילת הדרך יחסי עובד ומעסיק - ליחסים כאלה. טענה זו אינה מקימה 'מחלוקת ממשית' לעניין קיומם של יחסים אלו", פסק בית הדין. "מהותה של התביעה", הוסיף בית הדין, "היא בטענה שהקיבוץ הפר חובות חוזיות וחוקיות בביצוע הסכמי קליטה למועמד, וכן שהנתבעים פרסמו לשון הרע על התובעים. אלה אינן עילות של יחסי עובד ומעסיק".


לפיכך קיבל בית הדין את טענת הקיבוץ, והעביר את התביעה לבית משפט השלום בירושלים, המוסמך לדון בתביעה מעין זו.

עו"ד עומר כהן | צילום: שחר תמיר