איך מביאים אדם לציית לפסק דין? איך כופים על חברת קיבוץ לקיים פסק דין המונע ממנה לפנות או להיכנס למזכירות הקיבוץ?

"איסור ברור ונהיר". צילום המחשה: שאטרסטוק

קיבוץ גבעת השלושה מחזיק בפסק דין שניתן בהסכמה לפני כמה שנים (בסיום הליך משפטי אחר שניהל בבית המשפט כנגד החברה). לפי פסק דין זה, כדי להימנע מחיכוכים מיותרים מתחייבת חברת הקיבוץ שלא להיכנס למזכירות הקיבוץ (אלא באמצעות מנהלת הרווחה בקיבוץ, שתביא למזכירות את הדברים בשמה), וזאת לאחר שנטען כלפיה שהיא מתפרצת ומקללת בעלי תפקידים.

באמצעות עו"ד גיל דגן (שלמה כהן ושות') טען הקיבוץ בבית משפט השלום בפתח תקווה, כי החברה אינה מקיימת את פסק הדין ומפירה את ההסכמה האמורה.

הקיבוץ טען כי באירוע אחד היתה התפרצות והתלהמות של החברה בצעקות במזכירות תוך כדי הטחה במנהל הקהילה כי הוא גנב, ובאירוע אחר היא התפרצה למזכירות באמצע ישיבה והטיחה קללות כלפי יו"ר הקיבוץ ומנהל העסקים.

עוד סיפר הקיבוץ על התפרצויות של החברה באסיפות כלליות של הקיבוץ שהביאו לפיצוץ האסיפה. בגין אירוע אחרון זה הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת, שאסר על החברה להשתתף בתקופה מוגבלת באסיפות הכלליות של הקיבוץ, אך התיר לה להשתתף בהצבעות.

הקיבוץ ביקש מבית המשפט שישתמש בסמכותו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ויצווה על החברה לציית לפסק הדין באמצעות עונשים של קנס ומאסר. הקיבוץ הוסיף ותיאר כי כשבוע לפני שפנה לבית המשפט, התפרצה החברה פעם נוספת למזכירות, נכנסה לישיבת הוועד - שהיו בה אורחים מבחוץ - והחלה בהשמצות ובגידופים.

עו"ד דגן. צילום: שחר תמיר

החברה טענה כי במשך שנים רבות נפלה קורבן להתעללות ולפגיעה גופנית, נפשית, כלכלית ותעסוקתית מצד הקיבוץ, על רקע מלחמתה במה שקראה לו "שחיתות שלטונית", הקיימת לטענתה בקיבוץ, ועל רקע מאבקה בעריצות השלטונית, כלשונה.

היא אמרה שלא הייתה מיוצגת באותו הליך שבו ניתן פסק הדין, ולכן לא הבינה את משמעות האיסור על כניסתה למזכירות הקיבוץ. לדבריה, איסור זה הוא מאסר עולם ועונש מוות בעבורה, שכן המזכירות היא בית נוסף בשבילה, ועל הקיבוץ החובה לטפל בכל בעיותיה בצורה נאותה, ישירה והגונה.

השופטת אשרית רוטקופף הסבירה שמטרת הליכי הביזיון היא אכיפתית ולא עונשית. הליכים אלו נועדו לסייע לנפגע לאכוף את ביצועה של ההחלטה השיפוטית. "זהו הליך אכיפה קיצוני", הסבירה השופטת, "מאחר שהסנקציה הבאה בעקבותיו - קנס או מאסר - עלולה להיות קשה ופוגעת. לכן משתמשים בו רק לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו.

"האיסור הקבוע בפסק הדין בדבר אי־כניסה למזכירות הוא ברור ונהיר, אינו משתמע לשני פנים ואינו דורש פרשנות", הדגישה השופטת. "אם יש לחברה טרוניות או השגות כלפי ההתנהלות מולה מצד גורמים בקיבוץ, וככל שהיא סבורה שנגרמות לה עוולות שונות בנוגע למעמדה ולרכושה - היא זכאית לפעול כנגד הקיבוץ לפי כל דין".

סוף דבר, השופטת הוציאה צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, והדגישה שמדובר רק באיסור הכניסה למזכירות ויצירת קשר ישיר עם גורמי המזכירות (הצו אינו חל כלפי גורמים אחרים שאינם במסגרת המזכירות).

היא פוסקת כי החברה תשלם קנס בסך של 100 שקלים בכל מקרה שבו יימצא כי היא הפרה את האיסור להיכנס למזכירות הקיבוץ. נוסף על כך חייבה השופטת את החברה לשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים.