בנייה בהרחבה. הקיבוץ אמר שיקצה מגרש, כשיתפנה כזה, או אם יתווספו מגרשים בשכונה החדשה (צילום ארכיון: שרון צור)

הקיבוץ אינו אמור "לרוץ" אחר היורשים ולהזכיר להם כי מתקיים תהליך הקצאת מגרשים ושעליהם לפנות כדי לקבל מגרש.

היורשים, והוריהם המנוחים לפניהם, קיבלו את "יומן הקיבוץ" (דפי המידע הפנימיים) באופן שוטף, ובו נכללו הזמנות לבחור מגרש למגורים, להשתתף במפגשים הקשורים בכך ועוד. לא הייתה על הקיבוץ חובה לשלוח ליורשים או להוריהם - בתקופה שהתגוררו מחוץ לקיבוץ בבית דיור מוגן - דיוור ישיר לבוא ולבחור מגרש למגורים. היה עליהם לעקוב אחר דרכי התקשורת המקובלות בקיבוץ, ולנהל את זכויותיהם כלפי הקיבוץ עם החברים האחרים. כך קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה שהגישו יורשי חברים בקיבוץ עין דור, שביקשו להורות לקיבוץ להקצות להם מגרש מגורים בשטח שלא יפחת מ־500 מ"ר ואשר ניתן לבנות עליו בית מגורים צמוד קרקע או לשלם להם את הנזק שנגרם להם מאחר שלא ניתנה להם הבחירה במגרש בקיבוץ.

באמצעות עו"ד יהושע גבעון (פרימס, שילה, גבעון, מאיר) טענו היורשים שלפי הסכם שנחתם בין ההורים חברי הקיבוץ לבין הקיבוץ, נקבע כי ההורים נכללים ברשימת הזכאים לשיוך חלקת מגורים (מגרש) בקיבוץ עין דור במחיר מופחת, וכי זכותם זו נתונה גם ליורשיהם.

הקיבוץ החל לשייך לחבריו את מגרשי המגורים, טענו התובעים, אך להם לא שויך כל מגרש. הם סיפרו שלא קיבלו זימון מהקיבוץ להגיע ולבחור מגרש במסגרת הקצאת המגרשים. לטענתם, משהתברר שאין באפשרות הקיבוץ להקצות להם מגרש, הם זכאים לפיצוי.

הקיבוץ, באמצעות עורכי הדין גיל דגן ורפאל בן־חיים (שלמה כהן ושות'), אמר שהתובעים קיבלו הודעות על פתיחת תהליך הקצאת הדירות, אך הם לא פנו לקבל מגרש או כספים, אלא רק לאחר שכבר הוקצו מלוא המגרשים לחברים. לכן הודיע להם הקיבוץ כי יוקצה להם מגרש כאשר יתפנה מגרש (בתוך הקיבוץ), או אם יתווספו מגרשים נוספים (בשכונה החדשה). לטענת הקיבוץ הוא לא הפר את ההסכם שבינו לבין ההורים, שכן הוא הציע לתובעים לבחור מגרש להקצאה, אך ההורים והתובעים בחרו משיקוליהם הם שלא לממש את זכותם במועדים שבהם היה מלאי מגרשים להקצאה בקיבוץ.

השופט מנחם רניאל פסק שזכותם לשיוך של התובעים נקבעה בהסכם שהקנה להוריהם זכות למגרש. שיוך מגרשים לחברים הוא מהלך קיבוצי, והצעדים הקשורים בו נעשים כלפי כל הזכאים יחדיו, ולא בעסקה פרטנית בין התובעים לבין הקיבוץ.

"כעולה מתוך יומן הקיבוץ", תיאר השופט, "שאותו קיבלו הורי התובעים, הם הוזמנו כחברים בקיבוץ לנצל את זכותם לשיוך מגרש על שמם, אך לא עשו כן. לא כאשר היו עשרות מגרשים, וגם לא כשהודיעו להם שנותרו עשרים מגרשים בלבד. כאשר הזמין הקיבוץ את החברים הזכאים לבחור מגרש באמצעות יומן הקיבוץ, ידעו הורי התובעים שהם זכאים לבחור מגרש, ועל כן כל הזמנה לחברים הזכאים חלה עליהם.

"לא הייתה על הקיבוץ כל חובה לשלוח להורי התובעים הזמנה מיוחדת להשתתף בתהליך השיוך - שכל החברים הזכאים הוזמנו להשתתף בו, כולל הורי התובעים - ולכן כאמור לא הפר הקיבוץ כל התחייבות כאשר הוא לא הזמין אותם באופן פרטני לבחור מגרש בקיבוץ".

משכך דחה השופט את התביעה וחייב את התובעים לשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך 23,400 שקלים.