פסקה קטנה על מערכת הביטחון בדוח מבקר המדינה, שהתפרסם בסוף השבוע שעבר, מכניסה את התנועה הקיבוצית ואת תנועות הנוער לאי־שקט.

הכול התחיל מסיכום גם בן גוריון. חיילי הנח"ל, צילום: משה מילנר, לע"מ

תחת הכותרת "אי־בחינה של ייעוד מסלול הנח"ל ואי־הלימה בין פעילות הנח"ל להוראות החוק", כתב המבקר: "הפעילות הנוכחית בפרק המשימה האזרחית שבמסגרת מסלול הנח"ל אינה מתיישבת עם הוראות החוק והתקנות שהוצאו מכוחו.

"לא התקיים דיון יסודי על קיומו של פרק המשימה האזרחית במסלול הנח"ל תוך כדי השירות הצבאי. לדעת הרמטכ"ל 'מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי במתכונתו הנוכחית ואינו רלוונטי עוד [...] יש להפסיק את פרק המשימה שבמסלול הנח"ל, ולעבור לשירות צבאי מלא של שלוש שנים'".

דברי המבקר ודברי הרמטכ"ל מטרידים את התנועה הקיבוצית ואת תנועות הנוער, שחברי גרעינים מטעמן משרתים בנח"ל, אך אין הם גורמים דאגה מפני צעדים מעשיים שיביאו לביטול מסלול גרעיני הנח"ל, הכולל את פרק המשימה האזרחית.

נציגי התנועות תמהים בעיקר לנוכח העובדה שרק לפני שנה וארבעה חודשים התכנסה ביוזמת הצבא ומשרד הביטחון ועדה שבחנה את מסלול הנח"ל, ושהמלצותיה אומצו על ידי הצבא ומשרד הביטחון.

תמיהה נוספת עולה מכך שנציגי הצבא בוועדה הביעו הערכה רבה לפרק המשימה האזרחית, בניגוד לדעת הרמטכ"ל אייזנקוט.

הערה טכנית

גם אם ירצה הרמטכ"ל לבטל את מסלול גרעיני הנח"ל, ספק רב אם יוכל לעשות זאת, שכן הנח"ל הוקם מכוח הסכמות בין ראשי התנועות הקיבוציות ותנועות הנוער לראש הממשלה ושר הביטחון הראשון דוד בן־גוריון.

בסוף 1948 ביקש בן־גוריון לגייס לצבא את בוגרי בתי הספר התיכוניים, וראשי התנועות ביקשו להקים מסלול צבאי מיוחד שבו יוכלו לשמור על קשר עם חברי הגרעינים המיועדים להגשים בקיבוצים.

בתחילה הוכפף הנח"ל לפיקוד הגדנ"ע, אך מסוף 1949 תפקד כחיִל עצמאי המלֻווה על ידי אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, שבאמצעותו התקיים הקשר עם התנועות.

מסלול הנח"ל שילב בין פרקים של פעילות צבאית לבין פעילות חקלאית והתיישבותית. אחת לחצי שנה עברו חברי הגרעינים מהפרק הצבאי להיאחזות או למחלקת משק בקיבוץ, וחזרו לפעילות צבאית ובתוכה הנח"ל המוצנח.

ב־1982 הוקמה חטיבת הנח"ל כחטיבת חי"ר סדירה, נפרדת מפיקוד הנח"ל. בשנות התשעים של המאה הקודמת עלה הצורך לשנות את יעדי הנח"ל ואת מסלולו, כיוון שמספר ההיאחזויות פחת, וכך גם הצורך בהכשרה חקלאית לחברי הגרעינים.

ב־1997, בעקבות מסקנות ועדה שבחנה את מסלול הנח"ל, הוחלט לאחד את הפרקים הצבאיים לרצף של שנה וחצי ולבצע בהמשך פרק של משימה אזרחית בקרב בני הנוער. גם באגף הנוער והנח"ל חל שינוי, והוא הפך לאגף הביטחוני־חברתי של משרד הביטחון.

ניסיונות להעלות הצעות חוק שיתאימו את השינוי ביעדי הנח"ל מהכשרה חקלאית למשימה חינוכית־חברתית נעשו ב־2005 וב־2009, אך החקיקה לא הגיעה לכלל סיום. כנראה שעל כך מצביע המבקר בדוח האחרון.

אסיף איזק, ראש אגף הצעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית, סבור שהערת המבקר היא טכנית, ושיש להתאים את פרק המשימה האזרחית לנוסח הנדרש על פי החוק. "הנח"ל לא סיים את תפקידו", מבהיר איזק.

"אחד האתגרים של גרעיני הנח"ל הוא לעודד לשירות מיטבי, וחברי הגרעינים עושים זאת בפרק המשימה בפריפריה החברתית והגאוגרפית של המדינה. על זה קיימת הסכמה בינינו לבין משה צין, ראש האגף הביטחוני־חברתי במשרד הביטחון.

"הנח"ל לא סיים את תפקידו". איזק, צילום: יריב פלג

"הנח"ל נמצא על הרצף הערכי והמשימתי של בני הקיבוצים, ובוגריו מגשימים הן בקיבוצים בעוטף עזה והן בערים הזקוקות לאוכלוסייה ערכית ואיכותית. אני חושב שזה אינטרס של המדינה. מה שצריך זה לכוון את הנח"ל לאתגרים העכשוויים, ובשום אופן לא לבטל אותו".

אם יפעל הרמטכ"ל לביטול מסלול גרעיני הנח"ל התנועה הקיבוצית, תצא נגד זה?

"התנועה הקיבוצית מעולם לא יצאה נגד הרמטכ"ל או נגד אנשי צבא אחרים. להפך, אנחנו רק מחזקים אותו ואת הצבא. בימים אלו אנחנו מנהלים עם הצבא דיאלוג להעצמת נשים, וגם את נושא הנח"ל נעדיף לפתור בדיאלוג עם הצבא".

עובדים בפריפריה

רון ויצנר (צובה), רכז מסלול הנח"ל במחלקת המשימות של התנועה הקיבוצית, פתח בהצגת הגרעינים שהוא מלווה ובתיאור משימותיהם בפרק האזרחי.

"יש 14 גרעינים במסלול הנח"ל, החל ממשרתי שנת שירות ועד לחיילים במשימה האזרחית שייצאו בהמשך המסלול לפרק צבאי של ביטחון שוטף. מדובר ב־300 חבר'ה באחריות התנועה הקיבוצית.

"בפרק המשימה יש לנו גרעין במושב פרזון במועצה האזרית הגלבוע, גרעין בגשר הזיו שחציו עובד במטה אשר וחציו בנהריה, וגרעין בכפר עזה שפועל בשער הנגב.

"כל חברי הגרעינים עושים פעילות חינוכית בכל מסגרות החינוך, וההתמקדות היא בהכנה לשירות משמעותי בצה"ל ובהעלאת אחוזי הגיוס, בדגש על עידוד לשירות קרבי משמעותי. משרד הביטחון מלווה את הפעילות הזאת.

"על פי סקרים שלו, קיימת עלייה בנתוני הגיוס והשירות המשמעותי במקומות האלה. בעקבות הצלחת הגרעינים ניכנס באוגוסט לפרק משימה בלוד ובמגדל העמק, בתיאום עם משרד הביטחון".

איך אתה מתייחס לדוח המבקר?

"הוויכוח על מטרות הנח"ל ועל המשך קיומו מתנהל בצבא כבר משנות התשעים, בין אלו הטוענים שהצבא צריך לעסוק רק במשימות צבאיות, לבין אלו הדוגלים במשנתו של יגאל אלון, שתפקידו של הצבא הוא גם לבנות את החברה בישראל, לצד הדאגה לביטחון המדינה.

"רבים ניסו לבטל את מסלול הנח"ל ולא הצליחו, אבל המסלול עודכן בהסכמת כל הנוגעים בדבר. העדכון האחרון על אורך המסלול ומהות המשימות נעשה על ידי ועדה שהתכנסה די לאחרונה, וההמלצות שלה כבר מיושמות בפועל בצבא.

"בעקבות זאת ישרתו חיילי הנח"ל בצבא יותר מכל חייל אחר, שישתחרר מהצבא אחרי שנתיים ושמונה חודשים. יתרה מזאת, רק לאחרונה, בדצמבר 2017, חתם שר הביטחון אביגדור ליברמן על הארכת מסלול הנח"ל, כולל פרק המשימה האזרחית, לעשר השנים הבאות. לכן לא ברורה לי הערת המבקר בנושא הזה".

לתנועת השומר הצעיר חמישה גרעינים בפרק המשימה האזרחית. במשך שנים פעלו הגרעינים בפרקי המשימה בירושלים, וכיום הם נמצאים בקריית גת וברחובות.

"הם עובדים עם נוער הן בנושא ההכנה לשירות הצבאי והן בנושאים חינוכיים", מציין איתי זיידנברג, מזכ"ל תנועת השומר הצעיר.

"זאת מתוך תפיסת הייעוד של הנח"ל, האומרת שחלק משמעותי בפעילות הנח"ל הוא העבודה בחברה הישראלית. פעם היה הדגש על התיישבות והיאחזויות, ועכשיו זו עבודה חינוכית־חברתית בפריפריות של החברה הישראלית".

מה דעתך על דוח המבקר בנושא הנח"ל?

"עוד לא גיבשנו עמדה תנועתית בעניין דוח המבקר, ונעשה את זה בתיאום עם האגף הביטחוני־חברתי במשרד הביטחון.

"אני יכול לציין שמבחינתנו יש בעיה בעובדה שאף אחד ממשרד המבקר לא דיבר עם תנועות הנוער תוך כדי גיבוש הדוח, אף על פי שהנח"ל נוצר עבור בוגרי תנועות הנוער. הנח"ל הוא מסלול חיוני וחשוב למדינת ישראל ולתפיסת צה"ל כצבא העם, ואנחנו בטוחים שזה ימשיך להיות כך.

"הנח"ל הוקם כמסלול שהוא חלק מתהליך ההגשמה של תנועות הנוער, וגם כיום שליש מחיילי צה"ל הם בוגרי תנועות נוער, ואחוזי הפיקוד מקרבם גבוהים לאין שיעור משל כלל האוכלוסייה.

"כדי שתנועות הנוער ימשיכו להתקיים, צריך שיהיה להן מסלול הגשמה, והנח"ל הוא חוליה בשרשרת ההגשמה המאפשרת תרומה משמעותית לביטחון המדינה, לצד תרומה לבני הנוער ודרכם לחיזוק הצבא".

רועי יסוד, רכז תנועת הנוער העובד והלומד, היה חבר בוועדה האחרונה, שאת המלצותיה - באשר למשך השירות בנח"ל ולעיסוק בפרק המשימה האזרחית - אימצו הצבא ומשרד הביטחון.

בשנים האחרונות נמצאים 12 גרעינים של תנועתו ברצף של מסלול הנח"ל ושנת שירות, ואת המשימה האזרחית הם מבצעים ב"ערים אדומות" שבהן שיעור הגיוס לצה"ל נמוך יחסית. כיום הם פועלים בנתניה, באשדוד, בירושלים, בתל אביב ובחברה הבדואית.

"אנחנו מעודדים אותם לשירות קרבי ולשירות משמעותי", אומר יסוד, "ומכוונים אותם ליחידות הקרביות בחטיבות הלוחמות. לצה"ל אין בעיה של מוטיבציה ליחידות סייבר או ללוחמים במערך הנ"מ, ולכן אנחנו שמים דגש על יחידות החוד, כדי לענות על צורכי הצבא".

איך הפעילות הזאת מתיישבת עם דוח המבקר?

"זה לא ברור לי. הוועדה שהשתתפתי בה בנושא הנח"ל התכנסה בהנחיית ראש אגף כוח אדם בצה"ל, והמלצותיה אושרו על ידי שר הביטחון רק לפני שנה וארבעה חודשים.

"לאורך כל דיוני הוועדה - בהשתתפות נציגי הצבא, משרד הביטחון, התנועות והארגונים - חשיבותו של פרק המשימה לא הוטלה אפילו בקורטוב של ספק. נהפוך הוא, היא הוכרה כפעילות משמעותית, ולכן גם צה"ל בחר ללכת להמשך פיצול המסלול, ולא דרש שמסלול הנח"ל יהיה בפרק צבאי אחד ארוך.

"אנחנו החלטנו לתרום לצבא ולמדינה, ולכן ביקשנו שהפרק הצבאי לאחר המשימה יהיה במשימות קרביות לכל דבר ועניין, בניגוד למה שהיה לפני כן. המסלול שגיבשנו כולל שנת שירות לפני הצבא, שנה וחצי של פעילות צבאית קרבית, שנת משימה אזרחית ושמונה חודשי שירות קרבי.

"כלומר, חייל בגרעין נח"ל משרת 26 חודשים בשירות קרבי, ועוד 24 חודשים כולל שנת שירות במשימות אזרחיות. כיום, לאחר שהוחלט לקצר את השירות הצבאי ל־32 חודשים, חייל הנח"ל משרת אמנם 26 חודשים קרביים, אבל בסך הכול הוא תורם לצבא 50 חודשים במשימות חינוכיות וצבאיות.

"תא"ל מרב קרישנר, רמ"ט אכ"א, אמרה לנו שאמנם חיילי הנח"ל משרתים חצי שנה פחות בשירות קרבי, אבל הצבא מקבל מהם שנתיים שבהן הם מעודדים עשרות אלפי בני נוער להתגייס לשירות קרבי.

"זו הייתה השורה התחתונה שלה, וזה גם נסמך על דוח קצין חינוך ראשי, ששליש מתוך כל מחזור גיוס, כלומר כ־20 אלף חיילים, הם בוגרי תנועות נוער".

מוזר שדברי נציגי צה"ל שונים מדברי הרמטכ"ל המצוטטים בדוח המבקר.

"אני חושב שדברי הרמטכ"ל קצת הוצאו מהקשרם. הרמטכ"ל עוסק בתכנית הרב־שנתית של צה"ל (תר"ש גדעון), שבה צריך להתמודד עם קיצור השירות ועם השלכותיו על כמות החיילים הקרביים, ואולי לכן הוא התייחס למסלול השירות בנח"ל כמשהו שניתן לקצץ בו כדי למלא את שורות החיילים הקרביים. העובדה היא שהעמדה הזאת מנוגדת לעמדת קצין חינוך ראשי, קציני אכ"א ושר הביטחון".

במשרד הביטחון הפנו אותנו לדובר צה"ל לקבלת תגובה. מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו, ויפעל ליישום הליקויים. ייעודו של מסלול הנח"ל כיום הוא להוות מסגרת פיקודית השומרת על קיומם ושלמותם של גרעיני תנועות הנוער, כחלק מרצף תהליך חינוכי.

"במסגרת דיוני הוועדה לבחינת שינוי מסלול נח"ל הושם דגש על משמעותו של פרק המשימה במסלול הנח"ל ככלי לביצוע הכנה לצה"ל באופן רוחבי ומשמעותי, ועל כן נקבע כי נדרש לשמר את משך השירות בפרק זה.

"בשנת 2016 הושם דגש על ביצוע פעילויות משמעותיות בקרב אוכלוסיות ייחודיות לאור דירקטיבת הרמטכ"ל. במרץ 2018 מתוכננת לראשונה הכנסת גרעינים למגזר הבדואי לביצוע פעולות חברתיות - לימוד השפה העברית ועידוד הגיוס לצה"ל.

"מסלול הנח"ל מרכז את הפעולה הרוחבית שצה"ל מבצע בתחום ההכנה לצה"ל, ומהווה כלי משמעותי בהשפעה על בני הנוער. צה"ל יבחן ביצוע בדיקות אשר בוחנות את מידת ההשפעה של פעולותיו הנוגעות לעידוד הנוער לשירות משמעותי ואת האפקטיביות שלהן".