התקדמות בשלב התכנון של 16 טורבינות רוח להפקת חשמל - האמורות לקום בשטחי גבע (חמש במספר), עין חרוד איחוד (חמש) וכפר יחזקאל (שש) שבעמק חרוד במועצה האזורית הגלבוע - הביאה להתעוררות מחודשת של חברים ותושבים ביישובים שבהם אמורות לקום הטורבינות ובעוד יישובים במועצה המתנגדים למהלך.

"הזדמנות מסחרית". צילום: אלעד גרשגורן

עוד שש טורבינות רוח - שלוש האמורות לקום בחפציבה ושלוש בבית אלפא - נמצאות עדיין בשלבי תכנון מוקדמים ועתידות לקום בשטחים החקלאיים הסמוכים לבית השיטה ולשדה נחום.

בכינוס שנערך לאחרונה בבית שטורמן בקיבוץ עין חרוד מאוחד תחת הכותרת "טורבינות רוח בעמק, השפעות על האדם, הסביבה ועתיד העמק", נשאו דברים אנשים מתחום איכות הסביבה, תושבי עמק חרוד והמועצה האזורית הגלבוע.

ח"כ יעל כהן־פארן (המחנה הציוני), יו"ר ועדת המשנה לאנרגיה מתחדשת, עמדה על הצורך באיזון בין מקורות האנרגיה, אך ציינה כי התקינה בנושא אנרגיית הרוח עדיין לוקה בחסר.

ד"ר גלעד אוסטרובסקי, מנהל אגף קיימות במועצה האזורית משגב, דיבר על חשיבות שמירת הנוף והאופי הכפרי של עמק חרוד. טל שטיגליץ, תושב בית קשת ובעל חברה לכדורים פורחים, הזהיר מפני הפגיעה הקשה בתיירות בעמק.

גיל בן־נון, מתכנן סביבתי ברשות הטבע והגנים, דיבר על הפגיעה בבעלי כנף, ובעיקר בעטלפים. שחר תמיר מבית השיטה סקר את מאפייני הפרויקט, ואורי ברזק מגבע סיפר על הקרע הפנימי בקיבוץ בנושא זה.

לירן וינשטיין, תושבת מושב כפר יחזקאל ומנהלת מטה המאבק, ארגנה את כנס המחאה, שבו השתתפו תשעים איש. "16 הטורבינות המערביות - בגבע, בעין חרוד איחוד ובכפר יחזקאל - כבר נמצאות בשלב ההפקדה בתנאים בוועדה המחוזית צפון של מנהל התכנון", היא מסבירה.

"הוועדה כבר דנה בהן, והחליטה על רשימת תנאים שהיזמים צריכים להראות שהם עומדים בהם. ברגע שהם יראו את זה תופקד התוכנית לשישים יום להתנגדויות.


"ההמלצה היחידה הקיימת כיום היא של המשרד להגנת הסביבה להקים את הטורבינות במרחק 500 מטר ממקום יישוב, ומהניסיון בארץ כבר ברור שאין די בכך מבחינת הרעשים ותופעות הלוואי. הטענה השנייה שלי היא כלפי הנהלות היישובים על שאין הן מתנהלות בשקיפות מלאה.

היזמים מקימים איפה שנוח להם. תמיר, צילום: נעמה סלומון

"יש קיבוצים שקיבלו את ההחלטה בנושא טורבינות הרוח רק בישיבת הנהלה ולא באסיפת חברים, ובכפר יחזקאל הגוף שהחליט הוא האגודה החקלאית, ורוב היישוב, שהוא התושבים, לא היה שותף לדיון ולהחלטה בעניין הזה".

אנרגיית הרוח דווקא נחשבת נקייה.

"יש רשימה שלמה של פגיעות באיכות הסביבה ובבריאות עקב רעש, עמודים בגובה 180 מטר ורשת מתח גבוה להולכת החשמל. אנחנו לא יודעים אם הן יקרו או לא. זהו ניסוי גדול שאיש אינו יודע מה יהיו תוצאותיו.

"טורבינות כאלו יעמדו 25 שנה לפחות, ואנחנו מרגישים שהבריאות שלנו, עתיד התיירות, האופי הכפרי וערך הנכסים שלנו מוטלים פה בספק".

לידה בחטא

במועצה האזורית הגלבוע, שבידה הסמכות לאשר את הקמת הטורבינות בתהליך הרישוי, נזהרים לא לנקוט עמדה בנושא המביא לחילוקי דעות בתוך יישוביה.

"הנושא מעסיק מאוד את הנהגת המועצה הנוכחית ואת תושביה", אומר גורם בכיר במועצה, "והיא עושה כל שביכולתה למנוע מפגעי בריאות וזיהום מיותרים. לכן גם הקדמנו תהליך פורץ דרך ברמה הארצית של שיתוף הציבור. זאת לצורך יצירת מסמך מדיניות בנושא מיזמי אנרגיה, מסמך המאגד את התובנות שלמדנו מהמפגשים עם המומחים ומהציבור.

"תקדימיות מסמך המדיניות באה לידי ביטוי בין השאר בהחלטות בנוגע להקמת טורבינות רוח, ובראשן התחייבות היזמים לעמידה בקריטריונים גבוהים לניטור ולבקרה, התחייבות לתיקון תקלות בתקופת זמן מוגדרת, חילוט ערבויות כספיות ואף השבתת פעילות. מדובר ברמת בקרה ובטיחות ייחודית בארץ".

"ועדות התכנון המקומיות, האמורות לבדוק את ההיבטים האזוריים והעתידיים, היו מחוץ לסיפור הזה. ועדי היישובים, ככל שאני יודע, לא טרחו להביא את הנושא הזה לאסיפה ולהצבעת החברים, והתייחסו אליו כאל השקעה בתחום החקלאי.

"אני לא טוען שליזמים ולוועדים הייתה כוונה רעה בזמן סגירת החוזים לפני הרבה שנים. אף אחד לא ידע אז את מה שאנחנו יודעים כיום על טורבינות הרוח, בין השאר מתוך המעקב אחר אלו שבמעלה גלבוע".

לדברי תמיר, הטורבינות הקיימות כיום הן קטנות יחסית בגובהן ובהיקפן לעומת המתוכננות, ומהניסיון שהצטבר על אודות הרעשים הקשים שהן מקימות גם במרחק של יותר מקילומטר מיישוב קרוב, הן היזמים והן ועדי היישובים צריכים לעצור ולחשוב על המשך הדרך.

אורי ברזק (גבע) נמנה עם קבוצת חברים מקיבוצו הנאבקת בהקמת הטורבינות בשטחי הקיבוץ ובשטחי היישובים השכנים. "הנושא נסגר בזמנו עם היזם בהנהלה הכלכלית ולא הגיע לאסיפת חברים", הוא מבהיר.

"היתה חברת קיבוץ שהעלתה סימני שאלה, אז הציגו לה את המרחק הגדול של הטורבינות מגבע. מה שלא אמרו לה זה שהטורבינות של גבע קרובות לכפר סולם ולכפר יחזקאל, והן יפריעו להם מאוד, ולעומת זאת הטורבינות של עין חרוד איחוד קרובות לגבע ויפריעו לנו מאוד.

"בעקבות המידע שצברנו דרשנו להביא את הנושא לאסיפת חברים ולקלפי, והדרישה הזאת ממתינה לביצוע. אנחנו לא מבינים איך החלטה בעלת השפעות משמעותיות להרבה מאוד שנים יכולה להתקבל בלי שיתוף הציבור".

מה עם הציבור? הכנס בעין חרוד מאוחד, צילום: גיא ברקן

ברזק מוסיף כי בסקר מדגמי שערכו המתנגדים לאחר העלאת הנושא לדיון ציבורי, חתמו 222 מתוך 290 חברים בגבע על התנגדותם להקמת הטורבינות בשטחי הקיבוץ. קבוצת המתנגדים גם פנתה במכתב גלוי לחברי עין חרוד איחוד, ובו ביקשה מהם לבטל את הקמת הטורבינות שיפגעו בחברי גבע.

המכתב פורסם עם הסברים מרגיעים שהעביר היזם לחברי עין חרוד איחוד. נכון לעכשיו, אף יישוב בעמק חרוד לא חזר בו מהחלטתו להקים בשטחו טורבינות רוח.

תגובות

יאיר קארו, מזכיר גבע, מסר בתגובה: "ההנהלה הכלכלית של גבע אישרה בסוף 2014 התקשרות עם היזם לנושא הטורבינות, ועד קיץ 2017 לא היתה פעילות בנושא.

"לאחר מכן קבעה המועצה האזורית הגלבוע את עמדתה החיובית בנוגע לטורבינות, עם פרמטרים משמעותיים באשר לאופן ההפעלה, המרחק מהיישובים וכולי. יש כיום בגבע קבוצה הפעילה נגד הטורבינות, ואנחנו עמלים יחד להגיע להסכמות ולא להתכתש זה עם זה".

איתי רז, היו"ר העסקי של עין חרוד איחוד, מסר בתגובה: "הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז צפון אישרה פה אחד לפני כחודשיים את הפקדת התוכנית להקמת טורבינות רוח בשטחים החקלאיים של עין חרוד איחוד.

"התוכנית זכתה גם לתמיכת נציג הארגונים הירוקים ואף של המועצה האזורית. המיקומים של טורבינות הרוח נבחרו בין השאר תוך כדי שמירת המרחק הדרוש ושולי ביטחון גדולים מאוד מבתי מגורים כדי למנוע מעבר לכל ספק כל מפגע אפשרי.

"במטרה להפיג כל חשש, בוצעו תסקירים מקיפים של השפעות על הסביבה ובחינת ההשפעה של הקמת טורבינות הרוח על בריאות הציבור, החי, הצומח והסביבה.

"הבדיקות נעשו על בסיס תקנים בין־לאומיים ומקומיים, ונמצא כי התוכניות עומדות מעל ומעבר בכל מגבלות הרעש והריצוד, כפי שאושר גם בחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה.

"כן נקבע בהסכמה מנגנון שיתוף של המועצה במעקב אחר תהליך ההקמה וההפעלה של הפרויקטים, לרבות הקמת צוות מומחים שתפקידו לוודא שהטורבינות לא יגרמו מטרד או נזק לתושבי האזור.

מיקום הטורבינה הקרובה ביותר לגבע הוא כ־1,300 מטר מצפון לקיבוץ, מרחק העומד בתקן ובכל ההמלצות הקיימות, אפילו המחמירות ביותר. יש לציין שההחלטה בעין חרוד איחוד עברה פעמיים (שני פרויקטים) באסיפה ברוב קולות אחרי הצגה מפורטת לציבור. לא היינו מאשרים פרויקט שיש בו סיכון לבריאות תושבי האזור".

מהנהלת האגודה השיתופית מושב כפר יחזקאל נמסר בתגובה: "האגודה השיתופית מקדמת זה מספר שנים מיזם להקמת טורבינות רוח על אדמות האגודה החקלאית.

"קידום המיזם הסתמך על החלטות הממשלה, המעודדת הקמת טורבינות רוח, ומתוך אמונה בחשיבותה ובתרומתה של האנרגיה המתחדשת. האגודה והיזמים פעלו לאורך כל השנים בשקיפות ובשיתוף עם תושבי האזור והנהגת המועצה האזורית הגלבוע.

"בכלל זה נערכו במושב עצמו כנסים פומביים בנושא הטורבינות, הכניסה לפרויקט וההחלטה על קידומו נעשתה באופן סדיר, הן על פי הנהלים הקיימים באגודה והן על ידי הודעה מסודרת לחברי האגודה, כי הנושא יועלה באסיפת החברים נוסף על הצגת הנתונים והמשמעויות על ידי נציג היזמים במצגת המפרטת את כל שלבי הפרויקט.

"ועד האגודה קידם את הליך ההתקשרות עם היזמים תוך כדי שהוא מביא את הנושא על פי שלביו מדי פעם בפעם לאישור נוסף באגודה, ותוך כדי דיווח מעודכן על ההתקדמות. ראוי להבהיר כי אישור הפרויקט וניהולו נעשו לאורך כל הדרך בהתאם להחלטות ולתקנון האגודה.

"הנהלת האגודה אינה אדישה לרחשי הציבור, ועל כן יזמה כי יתבצע ניטור באופן רציף, ופעילות טורבינות הרוח תהיה בליווי צמוד של צוות מקצועי תוך כדי התחייבות כי אם תחרוג פעילות הטורבינות מהקריטריון שייקבע על ידי המומחים מטעם ועדת איכות הסביבה מועצה אזורית הגלבוע, תופסק פעילות הטורבינה.

"התנהלות זו עוגנה בהסכם בין המועצה ליזמים ולאגודה. הנהלת האגודה השיתופית כפר יחזקאל רואה חשיבות עליונה בחיים המשותפים של חבריה ותושביה כפי שהתקיימו לאורך כל השנים, ותמשיך ותפעל לשימור מרקם החיים המשותפים והמשתפים לטובת כלל התושבים".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "ההשפעות של טורבינות רוח נבחנות בתסקיר השפעה על הסביבה ובסקר בעלי כנף בהתאם להנחיות שניתנות על ידי המשרד להגנת הסביבה.

"הבדיקות וממצאי התסקיר נבחנים על ידי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בהתאם להוראות החוק. הנהלים וחוות הדעת של הרגולטורים האמונים על הנושאים מובאים לדיון במוסדות התכנון.

"לאנרגיית הרוח יש ערך מוסף וחשוב לייצור החשמל בישראל, ובין השאר היא תורמת לגיוון תמהיל הדלקים. אנרגיית הרוח מספקת השלמה כמענה לעיתוי הפקת חשמל סולרי הכפוף לשעות השמש. יש לזכור כי מדובר באנרגיה נקייה, בטכנולוגיה שאינה מזהמת, והיא בעלת תרומה משמעותית לשיפור איכות האוויר בארץ".