המשורר, המחנך ואיש הרוח עלי אלון שנפטר אתמול בגיל 82 בקיבוצו עין שמר, כתב לפני שנים רבות שיר אייקוני בשם "הספד".

היה אף רועה צאן בעברו. אלון, צילום: אמיר תומר

השיר הזה, החילוני באופיו, שימש כחלק מטקסי הזיכרון והאשכבה בקיבוצים רבים לאורך השנים. היום אפשר לומר שאלון כתב את המילים גם על עצמו ועל האישיות הצנועה שלו.

"אנשים צנועים באמת/ גם מותם חרישי/ כמעט כמתנצל: אנא/ סלחו לי על הטרחה/ לא יכולתי אחרת/ אנשים צנועים מתים בשקט/ כמעט בנשיקה/ הרחק ממילים/ הם אינם נלקחים לשמיים/ במרכבות של אש/ אנשים צנועים נותנים את ליבם בשתיקה/.

"הם אינם סוחבים על גבם את העולם כולו/ גם אישה וילדים הם משא כבד מדי ללב אוהב/ רוח חרישית מניעה את עצי האגוז/ ריח דשא קצור/ ברכה לדרך/ אנשים צנועים באמת נושאים אל בית עולמם/ להרהר בין עצים גבוהים/ בשקט על יקיריהם/".

עלי אלון , שחתם על שיריו וספריו בשם א. עלי, נולד בשנת 1935 ליעקב קז'ימירסקי (אלון) ולרחל וסרמן, שהיו חברי קיבוץ עין שמר. הוא התחנך בקיבוץ, ואת לימודי התיכון השלים במוסד החינוכי מבואות עירון.

את שירותו הצבאי החל אלון בגולני ובמסגרת זו עבר קורס קצינים. הוא השתתף בכל מלחמות ישראל, ובתפקידו האחרון כרס"ן שימש כמפקד יחידת הקבורה הפיקודית של פיקוד צפון.

על שירותו בה אמר בעבר: "כאן נפגשתי עם מחיר המלחמות והאבל, יותר מאשר עם שמחת הניצחונות". עלי אלון פרש משירות בגיל 55. לאחר לימודי יהדות בבית מדרש לרבנים בשלוחת נווה שכטר בירושלים, למד בבית המדרש שהקים יריב בן אהרון במדרשה באורנים ולימים הצטרף לצוות המחנכים במקום.

הוא השתתף בעריכת "מחברת שדמות", וכתב יחד עם בן אהרון מסכתות של מקורות על ביאליק, ברנר, אלתרמן, קפקא ועוד.

כחבר קיבוצו כיהן אלון כמזכירו, כרכז ועדת התרבות, שנים רבות כעורך עלון הקיבוץ, העיתון המקומי וכן כרועה הצאן. היה פעיל במסגרת התנועה הקיבוצית, ובין השאר שימש כעורכו של "השבוע בקבה"א" - השבועון של קיבוצי השומר הצעיר.

עלי אלון פרסם עשרה ספרי שירה ועוד עשרות ספרי פרוזה, מדרשים ומאמרים בעיתונות הקיבוצית. הספר "איתקה" מסכם את חייו ואת חיי הקיבוץ שבו התגורר. הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ו-11 נכדים. עלי אלון יובא היום (שני) למנוחות בעין שמר בשעה 15.30.