מקור ההכנסה ורמת החיים של גמלאים בקיבוצים המתחדשים נקבעו בהחלטות מועצת התנועה, אלא שאופן המימוש שלהן בשטח לא היה ברור. מקורות מידע שונים סיפקו נתונים, לעתים סותרים, מה שהוביל את המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי הפועל באוניברסיטת חיפה לבחון את רמת החיים, איכות החיים ותחושת הרווחה של גמלאים אלה.

לשם ביצוע המחקר נעזרו במכון בבוגרי תנועות הנוער, ויחד איתם הועברו בשנים האחרונים שאלונים ל-305 נחקרים ונחקרות חברי קיבוץ בגילים 62 עד 82, מ-41 קיבוצים שונים. את המחקר ביצעו אליאט אורחן מעין החורש, יחד עם ד"ר גילה הדר מגעתון.

כמה חשובה הפעילות החברתית. שיחת קיבוץ בנגבה, צילום: ארכיון נגבה

המטרה של השאלונים הייתה לבחון את אופן מימוש ההחלטות בקיבוצים, ולענות על השאלה האם רמת החיים קובעת את איכות החיים ואת תחושת הרווחה של החברים והחברות המזדקנים.

במחקר נמצא שברוב הקיבוצים שנבדקו עמדה הפנסיה שניתנה לגמלאים לפחות על הסכום שקבעה התנועה כגמלה מחייבת. כמו כן, נבדקו ההכנסות ממקורות שונים והוצאות המיסוי ונמצאו פערים גבוהים בהכנסות וברמת החיים של הגמלאים.

על פי הממצאים הכנסתן של נשים נמוכה מזו של הגברים, וההכנסה של בני 75 ומעלה נמוכה מאלה של בני ה-74 ומטה. הכנסה גבוהה יותר נמצאה בקרב בעלי השכלה על תיכונית ומעלה, אלה העובדים ומחזיקים ברכב.

התרומה הנוספת העיקרית להכנסה מתקבלת מעבודה. 58 אחוזים מהנשאלים עבדו במהלך שנת המחקר לפחות בעבודה חלקית אחת.

נמצאו פערים גם בין בעלי דירות קטנות לגדולות, בין חסרי נגישות לרכב לבין בעלי רכב פרטי או אחר. בשאלות שעסקו בשביעות הרצון מרמת החיים ומהאפשרות לחיות בכבוד, השיבו קרוב למחצית מהנחקרים תשובות חיוביות ומיעוט בחר בתשובות שליליות.

לעומת זאת, כאשר נשאלו על שביעות הרצון ממידת הביטחון האישי והוגנות הפנסיה, עלה שיעור התשובות השליליות ורק כשליש בחרו בתשובות החיוביות. בקבוצת בעלי ההכנסות הנמוכות שעור גבוה טען כי מחסור כספי מונע מהם הוצאות חיוניות.

רוב הנחקרים הביעו שביעות רצון מאיכות חייהם, מרמת החיים ומסיפוק צרכיהם, כמו גם מהפעילות החברתית ומרמת שירותי הבריאות שהם מקבלים. כמחצית מהגמלאים העריכו שהקיבוץ הוא מקום טוב להזדקן בו. מצב כלכלי טוב של הקיבוץ משפיע על רמת הפנסיה במקרים רבים וגם על רמת השירותים.

המחקר בא להציג גם מודל המסביר את השונות באיכות החיים ובתחושת הרווחה באמצעות המשתנה הבלתי תלוי של רמת החיים ומשתנים מתווכים, דוגמת הון חברתי, ציבורי ואישי. נמצא שלרמת החיים השפעה ישירה ועקיפה על איכות החיים, אך השפעתה על תחושת הרווחה אינה ביחס ישר. לאיכות החיים, לעומת זאת, השפעה על תחושת הרווחה.

השפעת רמת החיים על איכות החיים אינה ההשפעה העיקרית. גורמים אחרים הם תורמים עיקריים לאיכות חיים ותחושת רווחה - ההון החברתי של הקיבוץ וההון החברתי של האנשים. ההון החברתי של הקיבוץ בהגדרתו כולל את היחס בקיבוץ אל הוותיקים, והיחס של הוותיקים אל הנהלת הקיבוץ.

הוא כולל גם קיום תקין של מוסדות המספקים שירותים לגמלאים. גורם נוסף בעל השפעה רבה על איכות החיים ועל תחושת הרווחה הוא ההון החברתי האישי של הנחקרים עצמם - שם כולל לאינטראקציות בין אישיות, מעמד חברתי, פעילות חברתית, הרגשת בטחון בעתיד, שביעות רצון מיחסים בין אישיים ומיחסים במשפחה.

נמצא שעבודה והשכלה תורמים להעלאת רמת החיים של החברים והחברות ומסבירים באופן ישיר ועקיף דרך רמת חיים גם את איכות החיים. הון חברתי ציבורי ואישי הם המנבאים הישירים והעיקריים של איכות החיים, ורמת החיים תורמת באופן עקיף לאיכות החיים באמצעותם.

בין המסקנות נמצא כי גם אם החשיבות של רמת ההכנסה רבה, יש דרכים נוספות התורמות לאיכות חיים טובה: שימור ושיפור תפקוד מוסדות צריכה ועזרה הדדית, יצירת פתרונות לתמיכה בגמלאים, ובעיקר, שיפור האווירה הכללית כלפי קבוצת הגמלאים שנתפסת כחלק אינטגראלי מהקהילה.

כל אלה ישפרו את איכות החיים של הגמלאים, לעתים יותר משיפור הכנסתם הישירה. החוקרות ממליצות להעדיף המשך העסקה של גמלאים, גם אם חלקית, בטענה שהכנסה מעבודה משפרת את רמת החיים של הגמלאים וכמובן נושאת עמה יתרונות נוספים. כמו כן, ממליצות החוקרות לאמץ את המלצת התנועה בדבר תוספת כספית לגמלת הבודדים.

"המחשבה המקורית הייתה שרמת החיים היא הדבר המרכזי והחשוב בחיים, אבל התברר לנו שלא", מסבירה אליאט אורחן מעין החורש, אחת החוקרות יחד עם ד"ר גילה הדר מגעתון. "יש דברים נוספים, הון אנושי-חברתי והון חברתי ציבורי, הם חשובים יותר מרמת החיים ביחס לשיפור איכות החיים של הגמלאים בקיבוץ".

"אני לא אומרת שרמת החיים לא חשובה, היא פחות חשובה מההון החברתי ומהון הציבורי", ממשיכה אורחן, "הטיפול בקשישים, היחס לקשישים, השירותים השונים שעוד קיימים בקיבוצים המתחדשים. הכל חשוב יותר מרמת החיים.

"הבנו גם שרמת החיים מושפעת מאוד מנושא העבודה. אלא שעובדים ולהם הכנסה נוספת, מצבם טוב יותר. באופן כללי המצב טוב בקיבוצים. יש פנסיה, סכומים יפים. אבל יש הבדל מאוד גבוה ברמת ההכנסה בין הקיבוצים המתחדשים".