צילום: חיים הורנשטיין שתי תמונות כבר תלה מזכיר התנועה הקיבוצית החדש, ניר מאיר (קבוצת-שילר), בחדרו בקומה השביעית של בית התנועה. תמונה אחת, בשחור לבן, היא צילום של חלוצים בחריש הראשון בבן שמן, שקיבל כשסיים את תפקידו כדירקטור בקק"ל. תמונה שנייה, בצבע, היא צילום של טנק המאבטח קומביין בעת קציר חיטה בשדות עלומים, ועליה הקדשה מהקיבוץ לניר מאיר.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

מאחורי התמונה הזאת מסתתר סיפור. תמונה זהה לה היתה תלויה באותו מקום בתקופת הכהונה של קודמו בתפקיד, איתן ברושי (גבת), אלא שעל התמונה ההיא הופיעה הקדשה מקיבוץ עלומים לברושי.



"אחד האנשים שאל אותי אם שלחתי את התמונה להחלפת כיתוב", אומר מאיר, "והתשובה היא לא. הסיפור שמאחוריה הוא שהיא צולמה על ידי חבר עלומים, וניתנה במתנה לאיתן ברושי לאחר שהצליח להשיג לקיבוץ הישג יוצא דופן כששימש כעוזר שר הביטחון לענייני התיישבות. באותה תקופה שימשתי כיו"ר בקיבוץ עלומים, וקיבלתי תמונה זהה עם הקדשה מהקיבוץ. התמונה של איתן עברה אתו מבית התנועה לכנסת, והתמונה שלי עברה אתי ממשרד התאחדות הארגונים הכלכליים אל בית התנועה".

ביטול שעון הנוכחות
סיפור התמונה יכול להעיד על 22 שנות ההיכרות בין מאיר וברושי, שכללו הצטלבויות רבות של השניים בתפקידיהם השונים. למאיר יש מילים רבות של הערכה לקודמו בתפקיד אבל יש בו גם הסתייגות מחלק מהמהלכים שנעשו בתנועה בתקופתו של ברושי.

את ההסתייגויות האלה, ואת פתיחתה של דרך חדשה, שונה מזו של קודמו - היו מי שחשבו שניסה מאיר לשדר בהופעתו הראשונה, הקצרה, לפני פעילי התנועה, בתום יום עיון בבית התנועה הקיבוצית. מאיר ציין שם שבמשך כל השנים שבהן מילא תפקידים תנועתיים הקפיד לעבור במקביל כיו"ר בקיבוצים ולהיות מחובר לשטח, ובהמשך הודיע לפעילים על החלטתו לבטל את שעון הנוכחות שהנהיג ברושי, ועל החזרת הביטוי "פעילי תנועה", ולא "עובדי תנועה".

מאיר, מצדו, מנסה להנמיך את הלהבות. "אחד הדברים שידעתי מראש", הוא אומר, "היה שלא אכנס לתנועה כמו 'פיל בחנות חרסינה', אלא אשקע בארגון הקיים, בלי הרבה מהומות והרבה דרמות. הדבר היחיד שאכן החלטתי עליו מהיום למחר, היה ביטול שעון הנוכחות. אני מבין שאיתן הנהיג אותו כתגובה להתרופפות המשמעת, אבל לדעתי זה היה צעד מוגזם. אני חושב שכל פעיל תנועה משמש ב'משרת אמון', ומה שקובע לגביו הוא מבחן התוצאות ולא מבחן השעות".

אחרי חודש בכיסא המזכיר, האם יש דברים שרואים מכאן ולא רואים משם?
ניר מאיר: "יש הרבה. הדבר הכי מפתיע הוא שגיליתי שאנשים שתמכו בי, וגם כאלה שלא תמכו בי, מצפים שאעשה איזשהו שינוי משמעותי בתנועה הקיבוצית. התפישה שלי היא שהחלפת מזכיר אינה סיבה לשינוי, וששינוי עושים בהתאם לנסיבות ולמציאות - אבל הציפיות האלה מטילות עליי אחריות כבדה".

"שיח שגוי"
אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים את התנועה הקיבוצית בשנים האחרונות הוא הבנייה. מאיר כבר "חרש" את הנושא במהלך מערכת הבחירות לתפקיד המזכיר, והוא מבקש להציג את עמדתו.

"אנשים אומרים שאיתן ברושי הבטיח לפתור את בעיית הבנייה, לא הצליח לעשות זאת ולכן נכשל בתפקידו. זה שיח שגוי בתוך התנועה הקיבוצית. אנחנו 1.5% מהציבור בישראל, וכדאי שנחשוב בפרופורציה הזאת. ההתמודדות על חידוש הבנייה היא נגד כוחות מאוד גדולים, וזאת לא 'תוכנית כבקשתך'. זה דיון קשה, ארוך ונוקב.

"בעיניי הדיון עם החברה הישראלית הוא לא על בנייה ולא על שיוך, אלא על הזכות לגידול טבעי בקיבוצים. מדינת ישראל, שמוכנה לריב עם כל העולם על הזכות לגידול טבעי בבית-אל ד' ובטלמון ג', לא יכולה למנוע את הזכות הזאת מקבוצת-שילר. מהרגע שמסכימים על זה, כל השאר הוא שאלות טכניות, ולפי דעתי אני אגיע עם המדינה להבנה הזאת".

יש עדיין מחלוקת בתוך התנועה בין החלופות השונות לשיוך. היו שקראו לא לבחור בך כי אתה מתנגד לשיוך קנייני.
"קודם כל, אין מצב שבו מזכיר התנועה אומר מה נכון והקיבוצים צריכים לקדש את הפתרון שהוא מציג. טבנקין ויערי כבר מתו מזמן. השינוי בקיבוצים הוכיח שחברי הקיבוץ הם הריבון, ואותם חברים כבר יצרו מציאות שיש בה מסלולים שונים של בנייה ושל שיוך. תפקיד המזכיר הוא לא להתווכח איתם, אלא לאפשר לכל קיבוץ להתנהג כרצונו".

לדברי ניר מאיר קיימים היום חמישה מסלולים: האחד - בנייה ושיוך קנייני על פי החלטה 751, ובו נמצאים שבעים קיבוצים, מתוכם 31 שכבר יישמו אותו, ו-39 שעדיין מחכים לאישורים שונים הנמצאים בדרג הפקידותי של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). במסלול הזה נהנים מהנחות רק אלה שהיו חברים ב"יום הקובע", וכל השאר משלמים מחיר מלא.

המסלול השני - בנייה ושיוך קנייני על פי החלטה 1366, שתחילה נקראה החלטה 979, והיא מאפשרת מתן הנחות מדורגות לוותיקים וגם ל