שוב הצטופפו השבוע בחדרה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ אילן גילאון ("מרצ") - ח"כים, נציגי רשויות שונות, נציגי התנועה הקיבוצית (עו"ד יעקב אברהמי, עמרי כנען וראובן בוימל, היועץ לענייני פנסיה) וכמובן אנשי "פנסיה בראש" (בעז אפלל מיפתח, אמציה רייז מעין-המפרץ, אמרי רון ממשמר-העמק, גוגה קוגן מלהבות-הבשן ואריה שרייבר מנירים).

עוד על הפנסיה הקיבוצית בכנסת:
הכנסת הקימה ועדה לטיפול בפנסיה הקיבוצית
הכנסת תבדוק את נתוני הפנסיה בקיבוצים
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

בעקבות הצגת דוח "ועדת גילאון" לענייני הפנסיה בקיבוצים שררה הפתעה רבתי: "שפכו לנו מים קרים על הראש", התבטאו במטה התנועה. "יום מאושר", התרגשו בפנסיה-בראש.

הדוח ממליץ, חד-משמעית - וברוח פנסיה-בראש - על העלאה משמעותית בגובה הפנסיה כתוצאה משינוי נוסחת החישוב והכללת רכיבי הוותק ורמת החיים בקיבוץ. במקום מודל פנסיית מינימום אחידה לגמלאים, העומדת על 35% מהשכר הממוצע במשק, מציעה ועדת המשנה להעלות את רצפת המינימום ל-40% מהשכר הממוצע במשק (כ-3,600 ש"ח), ובפועל להבטיח שיהיו בידי רוב הגמלאים ברוב הקיבוצים סכומים גבוהים בהרבה - כאמור, עקב הכללת רכיבי הוותק של כל חבר ורמת החיים בכל קיבוץ.

הוועדה הפרלמנטרית, שהוקמה לפני כעשרה חודשים, ריכזה מחקרים וחוות דעת של נציגי הממשלה, של התנועה הקיבוצית, של גופים ציבוריים ושל חברי קיבוצים. לפי המלצותיה בעניין האחריות הפנסיונית של הקיבוץ כלפי החבר הגמלאי, על כל קיבוץ לבנות תוכנית ארוכת טווח לכיסוי חובו האקטוארי לחברים - תוכנית שתאושר באסיפת הקיבוץ ובידי רשם האגודות השיתופיות.

הבסיס לאותה תוכנית מקורו בדברים שהציג לפני הוועדה פרופ' איתן ששינסקי, שעיקרם חישוב הפנסיה על בסיס 2% מהשכר הממוצע בקיבוץ (סך המשכורות הקובעות לפנסיה של החברים, המחולק במספר החברים) כפול מספר שנות הוותק של הגמלאי (עד תקרה של 35 שנים).

"תיבדק ותוסדר יכולת התשלום של כל קיבוץ, כדי לא לקפח זכויות חבריו בגיל פרישה", נכתב בדוח. "הפנסיה תינתן בכסף בלבד, ולתשלומי הפנסיה והחזר חובות אקטואריים תינתן קדימות בכל מקרה של מימוש נכסי הקיבוץ על פני כל השימושים האחרים. במסגרתם יינתן גם מענה ראוי לשאיריו של חבר הקיבוץ. הגמלה הפנסיונית תוגן מפני עיקול, שעבוד או כל פגיעה מכוח זכות אחרת של צד שלישי ו/או הקיבוץ, ויחולו לגביה כל הגנות השכר הקבועות בחוק".

ההמלצות מתייחסות גם לעניין מהותי שהעלה רו"ח ירון רייכמן (גליל-ים), מנכ"ל "ברית פיקוח", באשר לצורך בהקמת מכשיר השקעה פנסיוני ייחודי לקיבוצים. למיצוי מיטבי של המקורות הכספיים של הקיבוצים, תוך הגנה על הצבירה הפנסיונית לטובת החברים, ממליצה הוועדה על מעין "קרן מילואים", בה יפקיד הקיבוץ סכומים חד-פעמיים משמעותיים.

הקרן תוכל לקלוט את כל החברים, גם את אלה הנמצאים בגיל פרישה. חיסכון זה לא יבטח נכות ואובדן כושר עבודה, וגם לא שאירים. הפרשת הקיבוץ אליו תהיה שמית - עבור כל חבר סכום מינימאלי שנתי. כך, מאמינה הוועדה, ייווצר כלי פיננסי נוסף לצורכי הפנסיה, שתינתן בו האפשרות להפקדת סכומים חד פעמיים גדולים על ידי הקיבוץ.

בדוח אין התעלמות מהמצב הכלכלי הנוכחי של קיבוצים שאינם יכולים לשלם את פנסיית היעד. עבור אותם קיבוצים, ממליץ הדוח, ימשיך רשם האגודות לתת היתר לתשלום מופחת, אבל הסכומים שיופחתו יירשמו כחוב של הקיבוץ לחבר. ובהקשר לכך, "קרן שפע", עליה החליטה מועצת התנועה הקיבוצית בשבוע שעבר, תוכל, כמובן, גם היא לסייע לחברים שקיבוצם לא יכול לעמוד בתשלום המינימום. הוועדה קוראת ליישום מיידי של הקרן.

בעקבות פרסום מסקנות הדוח בתחילת השבוע, מסר היו"ר גילאון כי הוא נותן ארכה בת שישה חודשים לכל הגופים הרלוונטיים לאמץ את ההמלצות. אם לא תהיה התקדמות בהידברות - תישקל, לדבריו, חקיקה. בכל מקרה לא יהיה מנוס מחקיקה ראשית, שתקבע את עצם הזכאות הפנסיונית של חבר הקיבוץ; שיעורה המינימלי ועדכון ערכה הריאלי; ההגנה על הפנסיה מעיקולים ומשעבודים; קביעת עיקרון הקדימות של תשלומי הפנסיה על פני כל מחויבות אחרת; ואת העיקרון של תשלום הפנסיה בכסף ולא בכל צורה אחרת.

"אנו רואים חשיבות רבה בהתיישבות העובדת ובדור המייסדים של מדינת ישראל", מסכם גילאון את עבודת הוועדה בראשותו. "פנו אלינו מאות חברי קיבוץ, התייחסנו בכובד ראש לכל ניירות העמדה והמחקרים שהובאו בפנינו, שמענו אנשי מקצוע, קיימנו דיונים וגיבשנו את ההמלצות. הלוואי שזו תהיה ההשראה לפנסיה ממלכתית במדינת ישראל. צריך לעשות צדק עם 'דור המדבר' של הקיבוצים אשר לא חלם על הפרטה, שחי בהרגשה כי הקיבוץ הוא הפנסיה שלו ולא צריך להבטיח אותה".

"אהיה הראשון לשמוח אם תשונה תקנת הפנסיה בק