ב-27 בדצמבר 2008 החל צה"ל במבצע "עופרת יצוקה". כיום, שלוש שנים אחרי, מספקת המציאות הישראלית כותרות בקצב מסחרר, והקסאמים והגראדים שומרים על יציבות מסוימת וחוזרים "לבקר" מפעם לפעם ביישובי עוטף-עזה ואף ביישובים רחוקים יותר.

עוד על קיבוצים ועופרת יצוקה:
סרבנות מעופרת יצוקה
קיבוצים מהצפון מאמצים את קיבוצי עוטף עזה בזמן עופרת יצוקה
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

"הלחימה בטרור מול ארגונים סמי-צבאיים, ארגוני גרילה כדוגמת החמאס, לא באמת יכולה להיגמר", מסביר סא"ל איציק כהן (נגבה), ששימש קצין אג"ם של חטיבת "גבעתי" במהלך עופרת-יצוקה. "זה לא קרה בשום מלחמה, בשום מקום בעולם, בשום סיטואציה. הלחימה מולם היא משהו שלוקח המון זמן. הניצחונות הם קטנים, לא ניצחון בהכרעה". עם זאת, סבור כהן כי למבצע היו תוצאות טובות. "אי-אפשר להתנתק מהמציאות, בסוף צריך להסתכל מה עשה מבצע עופרת-יצוקה - חיזק את יכולת ההרתעה של צה"ל, בעיקר אל מול החמאס", הוא אומר.

לדעתך יהיה צורך בכניסה נוספת לרצועת עזה מתישהו בעתיד הלא רחוק?
איציק כהן: "אני לא רוצה להיכנס לזה. אני יודע רק דבר אחד: שאם בסוף צה"ל והיחידה שלי יצטרכו להיכנס לשם, נהיה מוכנים. הכשירות שלנו מאוד גבוהה היום. אנחנו מתאמנים הרבה ואני מניח שאם זה יקרה, אז הצד השני יצטער על הרגע שבו גרם לנו לעשות את זה".

כהן גר כיום בקיבוץ נגבה עם אשתו חווה ושלושת ילדיהם. הם עברו לקיבוץ לפני שנתיים, לאחר שרכשו בית בפרויקט ששווק לאנשי קבע, במסגרת ההרחבה של הקיבוץ. לדבריו, החיים בקיבוץ מאוד טובים ונוחים. "למשפחה ולילדים זה מצוין. הסביבה, המקום, השקט, הדרור שיש שם לילדים. מג'ימבורי דרך פינות ליטוף, ועד הרפתות, השדות. פשוט תחושה מאוד טובה".



בתפקידו היום, משמש סא"ל איציק כראש ענף לחימה אורבנית במל"י (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה). במסגרת תפקידו הוא מכשיר חיילים בצבא סדיר, ובעיקר את חיילי המילואים, להילחם בתוך שטח בנוי, בערים מרוכזות אוכלוסייה, כדוגמת עזה.

האם מבצע עופרת-יצוקה השפיע על התפישה המקצועית בנושא?
"ודאי, חד-משמעית. כשמחברים את עופרת-יצוקה ואת מלחמת לבנון השנייה, מסתכלים על הלקחים שהופקו שם ושהועלו מהשטח. לא־מעט לקחים ולא מעט נהלים מקצועיים חודדו,
והיום אנחנו מקפידים עליהם מאוד באימונים".

תוכל לתת דוגמה לשינוי כלשהו שנעשה?
"למשל, בלחימה עם הטנקים. אנחנו החי"רניקים יודעים שלטנק יש עוצמת אש. פעם היינו שמים אותו מאחור, שיחפה עלינו, והיינו נכנסים אחריו. היום יש הבנה מאוד ברורה שחי"ר ושריון נלחמים כתף ליד כתף. בקצה, הלחימה יחד נותנת תוצאה יותר טובה".

לאחר המבצע נשמעה ביקורת מסוימת על שימוש של צה"ל בעוצמת אש גבוהה, לא מספיק מידתית. מה יש לך לומר בנושא?
"אני הייתי שם, מהיום הראשון עד היום האחרון. הייתי גם ליד המח"ט שלי, שקיבל את כל ההחלטות לגבי כל דבר שקרה במרחב החטיבתי. אני יכול לומר באופן ודאי, שלכל מקום שירו לא ירו סתם, ושבכל מקום שהפעילו אש בעוצמה - היה צריך לעשות כך. אני מכיר את הטענות ואת האמירות מסביב, ובאופן חד-משמעי לא מקבל אותן. אני חושב שהכוחות פעלו בצורה ערכית וטובה".