בשבוע שעבר נשבר גב המועצה האזורית מגילות-ים המלח, ובשם ארבעת קיבוציה - אלמוג, בית-הערבה, קלי"ה ומצפה שלם (מתוך ששת יישובי המועצה, המונים כ-1,200 נפש) החליטה לפרוש מהתנועה הקיבוצית וממפלגת העבודה. על ההחלטה הודיע מוצי דהמן (מצפה-שלם), ראש המועצה. הקש האחרון היה בגין תוצאות הקפאת הבנייה בשטחים וטרקטור ששלח משרד הביטחון לפרק את יציקות הבטון, רצפות של עשרה בתי מגורים, שהיו אמורים להיבנות באלמוג עבור משפחות צעירות.

"זה סיפור ארוך ומתסכל", אומר אודי אייזק (38), חבר הקיבוץ, מנהל מחלקת החינוך במועצה. הוא הגיע לאלמוג כנח"לאי מגשים, בוגר "הנוער העובד והלומד", איש בעל תודעה פוליטית, ובקי מופלג בתולדות ההתיישבות היהודית באזור. עוד לפני שנכנס לתיאור התלאות שעובר צפון ים המלח - "אזור, שאפילו לא כל הח"כים יודעים שהוא מעבר לקו הירוק" - הוא מזכיר, שאחרי 1967 הוכר האזור, לא פורמלית, כחלק מתוכנית אלון. "ואכן, עד שנת 2000 נחשבנו כמתיישבי ים המלח ובקעת הירדן. אחרי האינתיפאדה השנייה", הוא מספר, "כשגילו את מקומנו, ונסוגו מרעיון ההתיישבות באזור, התחילו לכנות אותנו מתנחלים. התמודדנו עם זה לבד. התרגלנו שהבנים שלנו בתנועה שומעים מהחניכים שהם מתנחלים, ואילו במוסדות, בירושלים, עיר המחוז, אנחנו נחשבים לקיבוצניקים שמאלנים".

בעשור האחרון, למרות מחסור בשטחים לחקלאות, בלי תעשייה ותיירות, ואחרי תהליכי ייעול, הבראה והפרטה - התגברו רוב היישובים במועצה על משברים לא-קלים, ועלו על דרך המלך. כך בית-הערבה, שעבר ליישוב קבע, וכיום מלא עד אפס מקום, וכך אלמוג, שכולו בוגרי תנועה שהגיעו מבחוץ. כל זה הושג בלי כל עזרה בתשתיות מצד המוסדות. "בבית-הערבה, למשל, מתנהל זה שנים גן ילדים בדירת מגורים. למה? כי משרד הביטחון לא מאשר לבנות", אומר אייזק. "בכלל, התשובה לכל פנייה שקשורה בבנייה, תמיד נענית באותו נוסח: 'צריך לבדוק אם זה חוקי'. אז בודקים, ולא מאשרים. לאלמוג יש תוכנית תב"ע ל-300 יחידות דיור. אבל שוב, משרד הביטחון, שהוא הגורם הקובע באזור, פשוט מונע את אישורי הבנייה. אנחנו הרי יודעים איך בונים בנגב וביש"ע, אבל אנחנו סבונים, שומרי חוק, שמתעקשים, למרות הלחצים, להמשיך להיות קיבוץ, שמבקשים לעשות ציונות, ומקפידים על יחסים תקינים עם השכנים הפלסטיניים".

וגם הכרזתם שלא תהיו מכשול לשלום.
אודי אייזק: "אכן, הכרזנו, ואנחנו ממשיכים לעמוד מאחורי ההכרזה הזאת".

הקפאת הבנייה היא לא חלק, אולי, בדרך לשלום?
"עזוב הקפאה. אני מדבר על הרבה קודם. כבר שנים אנחנו מקבלים כתף קרה ויחס מזלזל. וממי? מממשיכי מורשת רבין, מאנשים שרוממות תוכנית אלון בפיהם. היום אני מגחך על עצמי, איך לא פעם סיכנתי את חיי בתליית שלטים אידיוטיים בצמתים, לטובת מפלגת העבודה וברק".

ומה טענתכם לתנועה?
"התנועה, שהיא המחוז הגדול במפלגת העבודה המצטמצמת, ושבראשה עומד מזכיר שמוכר לי כאיש מעשה, אכן תמיד יצאה בהצהרות תמיכה נמלצות. אבל בפועל - כלום. מה אני מקבל מהתנועה? רק ייעוץ מקצועי לגיל הרך, וגם זה בתשלום. אין לי בעיה שהתנועה והמפלגה יאמרו שהן מוותרות על צפון ים המלח.
כשיגיע רגע האמת, ותיפול ההכרעה, אנחנו, כפי שהצהרנו, לא נהיה מכשול לשלום. אבל זה המצב? כבר הגיע הרגע? האצטלה הביטחונית שעוטה המפלגה על עצמה, היא בעצם כיסוי על החלטה לייבש את צפון ים המלח. אם לא - שתוכיח".

מה תרוויחו מפרישה מהמפלגה ומהתנועה?
"ומה אנחנו מרוויחים מהמשך הקשרים איתן? אני מודיע שמעכשיו, את כל האנרגיה והיכולת שלי אנתב לכך שלא יהיה חבר מפלגה אחד שלא ידע שאהוד ברק בחר לייבש את ההתיישבות בצפון ים המלח, הרבה לפני שהדבר נדרש. אתה יודע מה עוד כואב לי? תגובות השמחה להתנתקות שלנו, שצפויות מצד כל אלה, ששנים לועגים לשמאלניות ולחילוניות שלנו".

ממטה התנועה הקיבוצית נמסר: "התנועה מבינה ותומכת בעמדת קיבוצי צפון ים המלח. ולוולה, כמזכיר תנועה, מחויב לקיבוצים אלה, נפגש בנושא עם שר הביטחון ברק, ופגישה נוספת נקבעה לשבוע הבא".

מלשכת שר הביטחון נמסר: "צו ההקפאה חל גם על יישובי המועצה האזורית מגילות. על-אף ההערכה והרגישות לתושבים, הפיקוח של המנהל האזרחי הרס משטחי בטון ויסודות שהונחו לאחר החלת הצו. שר הביטחון ומשרד הביטחון ימשיכו גם בעתיד לסייע ליישובי צפון ים-המלח".