בשורה לאוכלוסייה המזדקנת בקיבוצים: ביוזמת יצחק (בוז'י) הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, ומחלקת הבריאות והרווחה בתנועה הקיבוצית - אישרה, לראשונה, קרן הסיעוד של המוסד לביטוח-לאומי תוכנית סיוע מקיפה לקשישים החיים בקיבוצים, אשר מצבם הבריאותי אינו מאפשר להם להתגורר בגפם בביתם.

תוכנית הסיוע מתוקצבת כבר בתוכנית העבודה של המשרד לשנת 2009, ובמסגרתה יוענק סיוע המתמקד בשדרוג התשתיות. בכלל זה: שיפוץ מבנים קיימים ושיפור תנאים וציוד בבתים משפחתיים בקיבוצים, בעלות של 4 מיליון ש"ח בשנה. מחצית הסכום יוקצה על-ידי הביטוח הלאומי, ומחציתו על-ידי הקיבוץ עצמו (שקל תמורת שקל).

למהלך חשיבות רבה, לנוכח העובדה שהאוכלוסייה המזדקנת בקיבוצים הולכת וגדלה ומהווה אחוז משמעותי מסך הקהילה בקיבוץ. אם בישראל מדובר על קרוב ל-11% קשישים מכלל האוכלוסייה, הרי שבקיבוצים עומד שיעור הקשישים על יותר מ-30%.

עד היום הופעלו בקיבוצים שני מודלים לקשישים. האחד - "בית סיעודי", המהווה מוסד סיעודי קטן הפועל בקיבוצים עצמם ברישיון ובפיקוח משרד הבריאות - כפי שקיים בשאר היישובים בארץ, אך מותאם לקיבוץ. מודל זה נותן מענה לקשישים הנמצאים במצב סיעודי קשה. עבור קשישים שעדיין אינם נמצאים במצב כזה, פותח בקיבוצים מודל מיוחד: "בית משפחתי", המהווה מקום מגורים משותף בדומה לדיור המוגן הקיים בערים הגדולות. מודל זה מאפשר לקיבוץ לתת לקשישים אלה שירותים ברמה מסודרת וראויה.

לפני המהפכה שהוביל הרצוג במהלך השנה האחרונה, לאחר סיור בקיבוצים ופנייה שקיבל מעין-חרוד מאוחד, לא סייעה המדינה לקשישים המתגוררים בבתים המשפחתיים. קרן הסיעוד של הביטוח-הלאומי סייעה רק לקשישים המתגוררים בבתים הסיעודיים הפועלים ברישיון משרד הבריאות. כיום קיימים כארבעים בתים כאלה, כאשר בכל אחד מהם מתגוררים 12-10 קשישים.

"התנועה הקיבוצית קיבלה החלטה ערכית שבבסיסה עומד העיקרון שהאדם המזדקן יישאר בסביבתו ובקרבת בני משפחתו", אומר השר הרצוג. "הקיבוץ הוא המשפחה, הוא הבית, וצריך לכבד זאת. יש לנו כלפי הקשיש בקיבוץ אחריות מוסרית, בדומה לאחריות שלנו לכלל קשישי ישראל. התמיכה בבתים המשפחתיים היא צעד חיוני ומתבקש, שיסייע הן לקיבוצים והן לשיפור רמת החיים של האוכלוסייה המתבגרת בהם. למעשה, אנו נותנים כיום רצף טיפולי לקשישים החיים בקיבוצים, כפי שקיים בעיר. אם הקשיש ירצה להמשיך ולהתגורר בביתו, יוכל לעשות זאת. אם יבחר לעבור לדיור מוגן - יוכל ליהנות מתנאים משופרים. אם מצבו יידרדר, אזי יופנה לבית סיעודי - כאשר הכול בתוך הקהילה הקיבוצית ובסמיכות לדור הבנים".

כיצד יעמוד הקיבוץ הבודד, שיבקש לאמץ את המודל החדש, במימון התשתית החדשה?
יצחק הרצוג: "ישנן קרנות המיועדות לצורך זה, ובכללן הקרן של ועדת התביעות לניצולי השואה. הקיבוצים יכולים לגייס את הסכום הנדרש מהמשאבים שלהם, 'עמל סיעודית' הביעה רצון להשתתף בסכום מסוים, וגם התנועה הקיבוצית צריכה להקים צוות שיסייע לקיבוץ לגייס את הסכום".

הבתים הסיעודיים המצויים בכשמונים קיבוצים לא יינזקו בגלל הבתים המשפחתיים שיקומו לצדם?
"לא מדובר באותם צרכים של משתכנים, ובאותו מקור כספי. בבתים הסיעודיים צריכים לשהות חברים הזקוקים לסיוע רפואי ושיקומי, ובבתים המשפחתיים - קשישים עצמאיים בתנאים מותאמים לגילם. במהלך הטיפול שלי בעניין נחשפתי למצוקות לא-פשוטות של קשישים. זו הדרך שלנו להעניק להם בזקנתם את המינימום הנדרש, ולומר להם תודה על השנים בהן תרמו ולא דרשו דבר".

יעל אייזנר, רכזת מחלקת הבריאות והרווחה של התנועה הקיבוצית, נמנתה עם השותפים לקידום המהלך. "אנחנו", היא אומרת, "הכנו את מיפוי הצרכים וגיבשנו את הקריטריונים, אותם הגשנו לביטוח הלאומי. בהחלט ניתן לברך על פועלו של השר הרצוג. בוז'י עשה יותר מאשר אחרים עשו, והיה קשוב לצורכי החברים הוותיקים בקיבוצים. הבתים הסיעודיים עדיין דורשים טיפול ושדרוג תקציבי ותעסוקתי, וצר לי שהמשרד לענייני הגמלאים לא עשה הרבה, מאז שהשר רפי איתן ביקר בהם והבטיח הבטחות".

בסוף חודש זה (25.11), בבית התנועה הקיבוצית, ייערך כנס בהשתתפות נציגי הביטוח הלאומי, מחלקת הבריאות והרווחה, מזכירי התנועה, ומשרד הרווחה, בו יוצג המודל של הבתים המשותפים, וייבחנו מקורות אפשריים למימון ולשדרוג שלהם ושל הבתים המוכרים, כולל מימון המיגון בעוטף-עזה ובאזור הצפון.