חברי קיבוץ נגבה והמושב השיתופי הדתי משואות-יצחק חגגו יחדיו את סיומה של שנת השמיטה. החגיגה, שהתקיימה בשדות נגבה, הייתה אירוע יוצא דופן, שבו חברי קיבוץ שהתחנכו על עקרונות "השומר הצעיר" ואנשי "הקיבוץ הדתי" ציינו במשותף חגיגה מסורתית, כזכר למצוות "הקהל" שהתקיימה בחג הסוכות בירושלים בימי בית המקדש.

היוזמה לקיום האירוע נולדה בענף גידולי השדה המשותף לנגבה ולמשואות-יצחק, "גד"ש דגנים", שותפות הפועלת בהצלחה גדולה כבר חמש שנים. איחוד הפעילות החקלאית נעשה מתוך שיקול כלכלי של היתרון לגודל, והיה כרוך בהרבה רצון טוב משני הצדדים: ויתור של אנשי נגבה על עבודה בשבתות ובחגים, הקפדה על כשרות בחדר האוכל של העובדים, ועוד.

לקראת שנת השמיטה קיימו אנשי הגד"ש משני היישובים לימודים ודיונים משותפים, בהובלת הרב מאיר נהוראי, הרב של משואות-יצחק, שהביאו להחלטות מעשיות וייחודיות לשנת השמיטה: מה לזרוע באדמות המשותפות, כיצד לעבד את השדות, איך לטפל ביבול ועוד. אנשי הגד"ש רצו לחגוג בחג האסיף את סיפור ההצלחה והחליטו להרחיב את המעגל לקהילה כולה.

נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ-הדתי, הזכיר בדבריו את המתחים והמאבקים שהיו בתחילתה של שנת השמיטה, הנראים חיוורים ומיותרים לעומת שיתוף הפעולה הנפלא של אנשי משואות-יצחק ונגבה.

השיבה מהודו
לקיבוץ הדתי קבוצה של 25 צעירים מקהילת "בני מנשה" מהודו השלימו לאחרונה את לימודיהם באולפן לעברית שבקיבוץ שדה-אליהו. קהילה זו היא חלק מעשרת השבטים שגלו מזרחה בגלות אשור, והתגוררו בסין ובהודו. הקבוצה הגיעה ממדינת מניפור שבצפון-מזרח הודו, לפני כשנה. לכולם רקע של חיים יהודיים מלאים.

הקבוצה הגיעה לאולפן בקיבוץ שדה-אליהו לאחר שהייה בת שמונה חודשים במרכז קליטה בפרדס-חנה. העולים התקבלו בקיבוץ בחום רב ואומצו על-ידי משפחות. הם למדו ועבדו לסירוגין, יום עבודה בקיבוץ בחקלאות או בענפי השירותים ויום לימודי עברית ויהדות, והכירו מקרוב את החברה הקיבוצית הישראלית. ענפי הקיבוץ נהנו מעבודתם של בני-מנשה והעריכו את מסירותם הרבה לעבודה.

עם סיום הלימודים חזרו החברים, כל אחד לקרוביו או לחבריו הגרים בקהילות בני-מנשה שבקריית-ארבע, בכרמיאל ובמעלות. הצעירים יתגייסו לצבא או לשירות לאומי, והמבוגרים יותר יתחילו ללמוד מקצוע ולבסס את חייהם כאזרחים ישראלים.