12 קיבוצים שיתופיים ומתחדשים, ועוד שלושה קיבוצים דתיים, מחזיקים בחצרם אולפנים ללימוד עברית. 350 תיירים ועולים חדשים נמצאים מדי שנה במסגרת הקיבוצית-ציונית, שנמשכת חמישה חודשים למחזור, ומתבססת על 24 שעות עבודה ו-18 שעות לימודים שבועיות, בנוסף לימי עיון וסיורים בארץ.

באמצע שנות השמונים, כזכור, עמד מספר האולפנים הקיבוציים על 82, אבל מאז פחת הביקוש וגם הקיבוצים התמקדו בענפים "רווחיים" יותר, על-אף שאולפני העברית מחזיקים עצמם מבחינה כלכלית ואף מותירים רווח קטן. ברשימת הקיבוצים הקולטים תלמידי אולפן שמגיעים מצפון אמריקה, מארצות הברית ומחבר העמים ניתן למצוא את משמר-העמק, הזורע, רמת-יוחנן, מעגן-מיכאל, צובה, רביבים, יגור, שובל ועוד. שדה-אליהו, בארות-יצחק ויבנה מקבלים עולים ותיירים מסורתיים ודתיים.

לדברי גילי בצלאל, רכז התוכנית "קיבוץ אולפן", ממתינים עוד כמאה צעירים להיקלט באולפני קיבוצים, ומשמעות הדבר: תוספת של שלושה קיבוצים לתוכנית.

"היום אנחנו בתפוסה מלאה, ומתקשים להיענות לפניות נוספות", אומר בצלאל. "מדובר בתיירים יהודים שמוגדרים כזכאי עלייה אך עדיין לא החליטו אם אכן יעלו לארץ, תיירים שאינם יהודים ורוצים ללמוד את השפה העברית, ועולים חדשים. ישנה מלגה מ'קרן מסע' שניתנת לתלמידים על-פי הצורך והזכאות, והקיבוץ מקבל מימון עבור כל תלמיד - מה שמאפשר השקעה במגורים ובצרכים הבסיסיים וגם משאיר רווח מסוים לאחר מכן. ישנם אולפנים בקיבוצים מתחדשים, כמו משמר-השרון, נען ושובל, ומסתבר שהם גם מוכיחים את עצמם מבחינה עסקית, אם כי הכוונה היא לתרום ולהיתרם מהפן הציוני גרידא".