עמותת פנסיה בראש הגישה לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד שר הכלכלה אלי כהן ורשם האגודות השיתופיות עו"ד מירון הכהן. בשונה מבעבר, לא דחה בית המשפט העליון על הסף את העתירה שהוגשה בשם העמותה ובשם שלושה חברי קיבוץ ותיקים, והורה לשר הכלכלה ולרשם להשיב לעתירה בתוך שישים יום.

"למה רק הגמלאי מקבל את הקנס?". צילום המחשה: שאטרסטוק

העתירה, המשתרעת על פני שישים עמודים, הוגשה לבג"ץ על ידי עו"ד גלעד שר מירושלים, בא כוחה של עמותת פנסיה בראש.

"אנחנו טוענים בעתירה", אומר עמירם אפרתי (דן), מראשי פנסיה בראש, "כי בזמן שנעשה תהליך ההפרטה בקיבוצים, קופחו הגמלאים בצורה קשה, וכל המאבקים שלנו בנושא הזה נדחו לפני שהגענו לבג"ץ.

"נאבקנו במסגרת התנועה הקיבוצית, ומועצת התנועה לא קיבלה את דעתנו. לאחר מכן פנינו לכנסת, שהקימה את ועדת אילן גילאון, וגם זה לא נשא פרי. היינו בקשר עם משרד רשם האגודות הקודם, עו"ד אורי זליגמן, וגם עם הרשם הנוכחי, עו"ד מירון הכהן, וגם מזה לא יצא הרבה. לכן, לאחר שנדחקנו לפינה, פנינו לבג"ץ כדי שהוא יפסוק בנושא".

מה הנימוקים בעתירה?

"אנחנו חושבים שלתת לגמלאי שתרם עשרות שנים לקיבוץ פנסיה בגובה של 3,900 שקל, שהיא פחות משכר המינימום במשק, זה דבר שגובל בביזיון. אנחנו מוחים על זה שהצמידו את הפנסיה לשכר הממוצע במשק, כאשר מצב הקיבוצים המופרטים הולך ומשתפר משנה לשנה, וכל מי שיצר את הבסיס לעלייה הזו ברמת החיים לא נהנה ממנה.

"אנחנו גם טוענים שאין מקדם חשבונאי אובייקטיבי, שקובע מתי יש באפשרות הקיבוצים לשלם את פנסיית הבסיס או פנסיה גבוהה יותר ומתי אין. אנחנו חושבים שחלוקת העוגה בקיבוצים לאחר ההפרטה היתה לא מוצדקת, ושצריך לעשות צדק בעניין הזה".

איזה צו אתם מבקשים לקבל מבג"ץ?

"אימצנו את עמדתו של פרופ' איתן ששינסקי, שטען שהפנסיה הראויה היא 70 אחוזים לפחות מהשכר הממוצע, ואנחנו מבקשים מבג"ץ להורות לרשם להתקין תקנה שבה תחושב הפנסיה על פי הנוסחה הזו".

אפרתי מזכיר שעמותת פנסיה בראש הוקמה לפני 12 שנים, וחלק מהפעילים בה הלכו לעולמם. "זה נכון שחברי הקיבוץ המבוגרים לא רעבים ללחם", הוא אומר, "אבל אי אפשר להצדיק את העוול שנעשה להם.

"הרשם הקודם אמר לנו שאם יהיה קיבוץ שלא יוכל לעמוד בפנסיית המינימום, הוא יבדוק את זה ויאשר לאותו קיבוץ לשלם פחות מפנסיית המינימום. שאלנו אותו למה להוריד רק את גובה הפנסיה באותו קיבוץ, ולא להוריד גם את השכר של מקבלי המשכורות ובהם ממלאי התפקידים הבכירים.

"שאלנו למה רק הגמלאי מקבל את הקנס על מצבו הגרוע של הקיבוץ. אין לזה הצדקה, ולכן הגענו לבג"ץ בניסיון אחרון לשנות את המצב".

מה יהיה אם לא תקבלו את הסעד מבג"ץ?

"נבוא לשולחינו, חברי הקיבוצים, ונגיד שעשינו כל מה שיכולנו".

בדרך לבג"ץ חל פילוג בעמותת פנסיה בראש, כשבועז אפלל (יפתח), ממובילי המאבק, הודיע כי נוסח העתירה שהגיש עו"ד שר אינו מקובל עליו, והוא מבקש להגיש בשם העמותה עתירה נפרדת באמצעות עו"ד אחר. חברי הנהלת העמותה סירבו לבקשתו, לאחר שכבר שולם למשרדו של שר סכום העולה על 100 אלף שקלים. אפלל בחר לא להגיב על הדברים.

ממשרד רשם האגודות השיתופיות נמסר בתגובה: "כידוע, בשעתו הוקמה ועדת משנה מיוחדת של הכנסת לבחינת נושא הפנסיה בקיבוצים המתחדשים, בראשותו של ח"כ אילן גילאון.

"הוועדה קיימה מספר ישיבות, שאליהן הוזמנו כל הצדדים המעורבים בנושא, וניתנה להם הזדמנות להציג את עמדתם ואת טענותיהם. במקביל ערך רשם האגודות השיתופיות עו"ד מירון הכהן בדיקה מטעמו באשר לפתרונות אפשריים להסדרת הנושא.

"בעקבות דיוני הוועדה והבדיקה שנערכה במשרד הרשם, הציע עו"ד מירון הכהן הסדר חדש שאיזן בין האינטרסים והעמדות השונות של הצדדים, וגיבש אותו לפתרון שניתן ליישום.

"בהתאם להסדר זה הועלה שיעור פנסיית המינימום שהקיבוצים המתחדשים חייבים לשלם לחברים הפנסיונרים שלהם, מ־35 אחוזים מהשכר הממוצע במשק, ל־40 אחוזים, וזכויות הוותק של החברים הוותיקים בכל הקשור לשיוך נכסים הוכרו ועוגנו לראשונה בתקנות.

"ההסדר שהציע עו"ד מירון הכהן הובא לידיעתם של חברי הוועדה הפרלמנטרית, משרד המשפטים והתנועה הקיבוצית, וקיבל את ברכתם. בעקבות זאת גיבש משרד רשם האגודות השיתופיות הצעת תיקון לתקנות העזרה ההדדית בקיבוצים המתחדשים. תקנות אלה פורסמו ביום 16 ביולי 2015, ונכנסו לתוקף שלושים יום לאחר מכן. ככל שתוגש עתירה, נתייחס אליה כמקובל".