המרחבים קוראים. בערבה הדרומית נרקמה בתקופה האחרונה תוכנית מהפכנית ומאוד לא שגרתית, שנועדה להגדיל את האוכלוסייה ולהזרים לשם דם חדש | צילום: ליטל שמואלי

במשך שנים שברו את הראש בערבה הדרומית בניסיון לפצח את השיטה שתביא לחבל הארץ המרוחק והקסום הזה עוד תושבים. בעוד שבמרבית חלקי המדינה הצפיפות הולכת וגוברת, באזור הזה - המכסה 13 אחוזים משטחה של המדינה - המרחב הוא לא הבעיה. השאלה שם היתה תמיד איך מושכים לשם אנשים, איך מגדילים את התעסוקה, וכמובן - איך מממנים את הדבר הזה. בשקט־בשקט, לכל אורך התקופה האחרונה, נרקמה בערבה הדרומית תוכנית מהפכנית ומאוד לא שגרתית, שנועדה לשדרג את האוכלוסייה ולהזרים לשם דם חדש. כך נולדה התוכנית "בית קטן בערבה". מה מיוחד בה כל כך? ואיך זה נראה מאחורי הקלעים? התשובות מייד.


לצד רמת הגולן, חבל אילות שבערבה הדרומית הוא אולי ההגדרה הישראלית החזקה ביותר שיש לפריפריה גיאוגרפית. ועם זאת, זהו אזור עם מורשת, עם התיישבות רבת שנים ועם משמעות גדולה בשמירה על גבולות הארץ. למרות השטח העצום שעליו חולשת המועצה, כיום מתגוררים שם רק כחמשת אלפים תושבים. בעת הזו, כשהארץ צומחת והאוכלוסייה גדלה בכל מקום, וכמובן הודות לעידן שבו המרחק כבר אינו מאיים כל כך - נוצרה הזדמנות פז לפעול ביתר שאת להגדלת מספר התושבים באילות. ההנהגה האזורית שמה לה כיעד להכפיל את מספר תושבי המועצה בתוך כעשר שנים. אין ספק, יעד מאתגר שללא פתרונות דיור ומקומות עבודה יכול היה להיות רק חלום רחוק.


נושא הדיור באזור דרש טיפול שורש, בייחוד משום שכמות יחידות הדיור הזמינות לאכלוס היתה מוגבלת (ונמוכה ממילא). אבל אז צצה עוד בעיה: בניית דיור קבע היא תהליך ארוך שלא יוכל לתת "בוסט" עם אימפקט מיידי. באילות רצו לקדם פתרון מהיר ויצירתי למצוקת הדיור, וכך לתפוס שתי ציפורים במכה: הן להגדיל את היצע המגורים עבור המעוניינים להצטרף, והן לתת מענה לתושבי המועצה שהקימו בית, ולכאלה שרוצים להתרחב ולעבור לבית גדול יותר. אז עלה הפתרון: להביא לכל יישובי חבל אילות עשרות רבות של קרווילות. נשמע פשוט וקל? אולי. אבל בישראל כמו בישראל, כל דבר הוא יקר וכרוך בהרבה מאוד כסף. 94 מיליון שקלים, אם להיות מדויקים.


ובכל זאת, כדי לגלגל את הפתרון, פרסם משרד הבינוי והשיכון לפני כשנה וחצי קול קורא לפרויקט שנועד להביא מבנים ארעיים לקליטה ביישובי הערבה. המהלך היה מעוגן בעמדה של הממשלה. זו הודתה כי היא רואה חשיבות בעיבוי ובביסוס של היישובים בערבה המתאפיינים במיעוט אוכלוסייה. לטובת המיזם הקצה משרד הבינוי והשיכון כ־34 מיליון שקלים, אולם את יתרת העלות היו אמורים הקיבוצים לגייס. שוב ושוב עלתה וצפה השאלה כיצד זה יוכל לקרות.


כאן נכנסת לתמונה פלורנסיה פליסצ'וק, גזברית קיבוץ קטורה דאז ויו"ר פורום הגזברים של חבל אילות, שהביאה אל שולחן הפורום הצעה יוצאת דופן: כל הקיבוצים בחבל אילות - אילות, אליפז, סמר, יטבתה, גרופית, קטורה, לוטן, יהל, נאות סמדר ונווה חריף - יתאגדו לגוף אחד כדי שיוכלו לקבל הלוואה למימון יתרת עלות פרויקט המגורים. "הרעיון הגיע מתוך הבנה שרק במודל מהסוג הזה נוכל לאפשר לכל הקיבוצים בחבל, שיתופיים ומתחדשים, פתרונות דיור עבור משפחות שרוצות להגיע להתיישב באזור", היא הסבירה.


כך נולד פרויקט המימון המשותף של קיבוצי חבל אילות, הגדול שהיה פה אי־פעם. שיתופיות וערבות הדדית גרסת 2019.


אף שהיו לא מעט שהרימו גבה, הקיבוצים קיבלו את הצעתה של פליסצ'וק והחלו לִפנות לבנקים בבקשה לקבל הלוואה של 50 מיליון שקלים. בנק לאומי הסכים להעניק הלוואה לקיבוצים בתנאים הדומים למשכנתא כשהערֵבה העיקרית היא קרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית. וזה לא מובן מאליו, מודים אנשים שהיו מעורבים בהליך. מדובר במודל חדשני ופורץ גבולות שלא היה קיים קודם לכן, הן בהתאגדות הקיבוצים לגוף אחד, והן בתנאי ההלוואה שהעניק הבנק.


להתחיל לארוז


"בית קטן בערבה" - זהו השם שקיבל פרויקט המגורים של חבל אילות בשיתוף משרד הבינוי והשיכון ובהובלת אסנת קמחי, ראש המינהל לפיתוח הכפר, שברשימת המטרות שלה הגברת האכלוס בהתיישבות הפריפריאלית והעמקת הסבסוד ביישובים הכפריים. בפרויקט הדרומי הזה הוחלט להביא 117 בתים יבילים בגודל שבין 70 ל־100 מ"ר, שייועדו למשפחות צעירות; לכאלה המחכות לבתי קבע; לכאלה המעוניינות להתיישב בערבה אך כרגע אין בנמצא פתרונות דיור בעבורן; וכמובן, גם לאלה שעוד יגיעו בעתיד.

משפחת גליקסברג - מתל אביב לקטורה. "לחיות בסנכרון עם פעימות הלב"
משפחת גליקסברג היא אחת מאלה שייהנו מפירות המיזם. אוריין (35), שחקנית מקצועית, ויונתן (32), איש סאונד וסטודנט להוראה, גרים כעת בתל אביב עם שני ילדיהם הקטנים. הם מחכים לבית בקיבוץ קטורה כדי להגשים את חלומם ולעבור לחיות בערבה. נכון להיום, הקיבוץ אינו יכול לספק למשפחה מבנה ראוי למגורים, אך בזכות פרויקט "בית קטן בערבה", הם כבר יכולים להתחיל לארוז בקרוב.


"אחרי התיכון הגעתי לקטורה במסגרת שנת שירות עם הגרעין שלי", מספר יונתן, "ומשהו באנרגיות של המקום הקסים אותי. היתה תחושה של חיבור עמוק ביני לבין הנוף, לאדמה, לאנשים שחיים בקצב המיוחד הזה של הערבה. אחרי עשור וחצי של עירוניות בקצב מהיר ומסחרר, מלֻווה במשפחתי החדשה, אנחנו מגיעים יחד בחזרה לאזור כדי לחיות בסנכרון עם פעימות הלב המיוחדות והרגועות של הערבה. למזלנו, פרויקט בית קטן בערבה יצא לדרך בדיוק כשהעניין הפך לרלוונטי עבורנו. אנחנו נרגשים לקראת ביתנו החדש בערבה, שהוא לא פחות מפתיחה של עידן חדש־נושן בחיינו".

משפחת הרלינגר, אילות. "תמורה מרגשת שהקיבוץ עובר"
גם משפחות שכיום מתגוררות בקיבוצים וממתינות לבתי קבע יזכו לקבל בתים במסגרת הפרויקט. משפחת הרלינגר מאילות - איילה ואלון (50) וילדיהם שחק (21), אופק (17) ופלג (11) - הגיעה דרומה לפני כעשר שנים מגן יבנה והצטרפה לקיבוץ השיתופי. איילה היא תרפיסטית באומנות, ואלון מחנך בבית הספר האזורי מעלה שחרות ביטבתה ופרמדיק. מאז שהגיעו לקיבוץ אילות הם חיים בדירה זמנית בגודל 60 מ"ר.


"המעבר לבית חדש הוא רק היבט מרגש אחד לתמורות שהקיבוץ שלנו עובר. במקביל אני רואה משפחות חדשות וצעירות שנקלטות ומביאות איתן אנרגיה מתחדשת ועשייה מרובה. אני מרגישה שעם בניית הבתים והתרחבות הקיבוץ אנחנו עומדים בפני תקופת התחדשות ושגשוג, כך שמבחינתי המעבר שלנו מסמל במובנים רבים דינמיקה של תנועה ועשייה".


ציונות והיסטוריה


לא בכל יום קורה דבר כזה גדול בערבה. אז כדי לחגוג את השקת המיזם באופן רשמי, התייצבו שם בשבוע שעבר רבים וטובים שתמכו במהלך, שותפים וכמובן תושבי חבל אילות שעבורם מדובר בגלגל הצלה של ממש. האירוע צוין בהנחת אבן פינה באילות במעמד ראש המועצה האזורית חבל אילות ד"ר חנן גינת ונציגי הקיבוצים, המשיך בטקס חתימה על מגילת המימון המשותף, והסתיים בסיור משותף בקיבוץ קטורה. היו שם בין השאר הח"כ איתן ברושי, יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר זאב בילסקי, נציגת משרד הבינוי והשיכון שולמית שפיגל, נציג החטיבה להתיישבות יהודה אבני, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, יו"ר דירקטוריון קרן קמ"ע אודי פלד, מנכ"ל הקרן דגן לוין וראש המערך המסחרי בבנק לאומי רונן מורי.


"זה לא בית קטן בערבה. זה בית גדול", אמר בילסקי בהשקת המיזם. "זה חבל ארץ שכה זקוק לכך, ואנו רוצים לראות אותו פורח". הוא העביר את ברכתו של שר האוצר משה כחלון, והודה לאסנת קמחי ממשרד הבינוי והשיכון, "שדחפה את הפרויקט ועשתה את הכל כדי שהוא יצא אל הפועל".

ראש המועצה ד"ר חנן גינת ופלורנסיה פליסצ'וק. חתימה על מגילת המימון המשותף |צילום: ג'וזי מדיה
הצמיחה הדמוגרפית שחבל ארץ זה כה משווע לה, חשובה לא רק כדי להביא אנשים חדשים, אלא גם כדי להזרים דם צעיר יותר לאזור. הגיל הממוצע במועצת אילות הוא כ־55 שנה. משפחות צעירות שהגיעו לשם, ויגיעו גם בעתיד, הן התקווה של החבל, אומרים במועצה. וכן, הם משקיעים שם מאמצים רבים בנושא, אם באמצעות רכז הצמיחה הדמוגרפית, ואם באמצעות הקיבוצים עצמם, המלווים יד ביד את המשפחות ואת היחידים המצטרפים לשורותיהם. זה לא סוד, מספרים שם בערבה, שמי שמגיע תמיד יש בו איזשהו זיק ציוני ארץ־ישראלי, כזה של פעם.


"ברור כי ללא משפחות צעירות שיגיעו לחיות באזור, עתיד חבל אילות בסכנה. כראש המועצה וכחבר קיבוץ סמר, אני נרגש מהפרויקט הציוני ההיסטורי 'בית קטן בערבה', ומאמין כי בהוצאתו אל הפועל אנו משמרים את חזון הפרחת המדבר של דוד בן־גוריון", סיכם ד"ר גינת.


לפרויקט בית קטן בערבה שותפים: משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, בנק לאומי, התנועה הקיבוצית, קרן קמ"ע, החטיבה להתיישבות, הקרן הקיימת לישראל, JNF, הסוכנות היהודית, משקי הנגב, ניהול ואחזקות ערדום ורשות ניקוז ונחלים ערבה.

אסנת קמחי. דחפה את הפרויקט | צילום: דוברות משרד הבינוי והשיכון