נזקי סערה בפרדס. 12 מיליון שקלים של נזק לפירות ההדר בלבד | צילום: מעריכי קנט

מה שכולנו חשים וחווים בכל הנוגע ל"שיגעון" מזג האוויר מקבל משנה תוקף גם בנתונים בשטח. קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות - חברה ממשלתית בשיתוף 14 ארגוני מגדלים - בחנה מגמות מתמשכות בתחום האקלים ואת השפעתן על החקלאות. מה שהם מצאו שם אינו מבשר טובות.

ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים העולמיים כבר משפיעים על החקלאות בישראל, ובשנים האחרונות רואים מגמה של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בישראל - כך לפי סיכום נתוני העשור של קנט. מהנתונים עולה כי ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים האחרונות (2019-2015) זינק בכ־45% ועמד על כ־310 מיליון שקלים בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2014-2010), שעמד על כ־213 מיליון שקלים. בקנט מציינים כי בשנים האחרונות אנו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר הגורמים נזקים גדולים מאוד בזמן קצר. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בעתיד, והנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.

מסיכום נתוני 2019 עולה כי בשנה שעברה טיפלו מעריכי הנזקים של קנט במעל 10,500 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים, גידול של כ־5% ביחס לשנת 2018. כ־29% מהדיווחים היו על נזקים לגידולי הירקות, כ־28% לגידולי הפירות וכ־12% בהדרים. דיווחים משמעותיים היו גם מקרב מגדלי האבוקדו והפלחה - כ6% מכלל הדיווחים בכל אחד מהענפים הללו.

סך כל הנזקים בשנה החולפת הסתכם בכ־265 מיליון שקלים, אולם בקנט מציינים כי בשל אופי נזקי מזג האוויר לחקלאים, נזקים שחלקם גורמים לירידה בהיקף היבול, את ממדי הנזק הסופיים ניתן יהיה לדעת רק בעוד כמה חודשים. מבחינת אזורי הנזק, כ־44% מהנזקים הכלכליים נגרמו למגדלים בצפון הארץ, כ־41% למגדלים בדרום וכ־15% למגדלים במרכז הארץ.

מהנתונים עולה כי מרבית הנזקים בשנה החולפת נגרמו מהחורף הגשום והסוער יחסית. נוסף על משקעים מבורכים, בעיקר בצפון הארץ, החורף הביא עימו גם נזקים גדולים. עיקר הנזק נגרם בשל הצפות של שדות, פגיעה בגידולי הפלחה ובירקות, מוות של עצי פרי ואירועי סערה שגרמו פגיעה בפירות ונשר של פרי. אירועי סערה גרמו נזקים כבדים גם לגידולי תפוחי האדמה.

שדות מוצפים. מרבית הנזקים בשנה החולפת נגרמו מהחורף הגשום והסוער יחסית | צילום: בני וילד

גורם נזק משמעותי נוסף היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחורף, ושפגע בעשרות אלפי דונמים של גידולי פירות בצפון (בעיקר לגידולי משמש, נקטרינה, דובדבן ואפרסק), וכן לפגיעה בגידולי הענבים. בהקשר זה ראוי לציין כי במקרים רבים הברד הפוגע בפרי, והרוחות המטלטלות את הפרי על העץ, גורמים נזקים אסתטיים הפוסלים את שיווקו של הפרי.

נזקים משמעותיים נוספים נגרמו בשנה החולפת בשל אירועי חום, בעיקר בחודשים מאי-יולי, שגרמו תמותה נרחבת של עצים צעירים ונשירת חנטים, בעיקר בגידולי האבוקדו. גשמים מאוחרים יחסית שירדו בסוף מרץ גרמו נזקים לגידולי שחת שנקצרו ונשארו בשדות לייבוש.

ההתחממות הגלובלית פוגעת גם בבעלי החיים (בקר, עופות ודגים), ובשנים האחרונות אנו עדים להתפרצויות של מחלות ולהתפשטות וירוסים שונים.

כשבוחנים מיהם הענפים שספגו את מרב הנזקים בשנה שעברה, מתברר כי הנזקים הגדולים ביותר נרשמו בגידולי הירקות (כ־70 מיליון שקלים), ובעיקר בתפוחי אדמה, אבטיחים, עגבניות ובצל. היקף הנזקים למגדלי הפירות בשנה שעברה נאמד ב־65 מיליון שקלים. עיקר הנזק נגרם לגידולי הנקטרינה, ענבי המאכל, המנגו, האפרסק, האגס והתפוח. הנזק לגידולי הפלחה עמד בשנה שעברה על מעל 22 מיליון שקלים, וכלל פיצוי נרחב בגין פגיעה בהכנסות המגדלים. למגדלי האבוקדו נגרמו בשנה שעברה נזקים בהיקף של כ־18 מיליון שקלים, ולמגדלי ההדרים - בהיקף של כ־12 מיליון שקלים.

בקרב בעלי החיים, היקף הנזקים למגדלי העופות עמד בשנה שעברה על כ־28 מיליון שקלים, והיקף הנזקים למגדלי הבקר והצאן עמד על כ־24 מיליון שקלים. נזק משמעותי של כ־8 מיליון שקלים נגרם בשנת 2019 למגדלי הדגים. מרבית הנזקים בענפי גידול בעלי החיים נגרמה עקב תמותה ממחלות שונות.

"ההתחממות הגלובלית כבר פוגעת בחקלאות הישראלית", אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "האירועים האקלימיים השונים הופכים לעוצמתיים יותר ולבלתי צפויים, והצפי הוא שהמצב יחמיר בשנים הקרובות. על פי נתוני השירות המטאורולוגי, בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב־1.4 מעלות, והצפי הוא לעלייה של מעלה נוספת עד שנת 2050.

"המשמעות היא לא רק שינויים דרמטיים בהיקף נזקי מזג האוויר ובעוצמה של נזקים אלו, אלא גם בשינויים בסוגי הגידולים, באזורי הגידול ובשיטות הגידול. יתרה מכך, אנו כבר עדים לכך שהשינויים האקלימיים העולמיים מביאים גם להתפרצות מחלות ומזיקים בהיקפים שטרם ידענו בעבר, דבר המשפיע על המחירים ועל ביטוח נזקי הטבע".

שמואל תורג'מן. המצב רק יחמיר | צילום: יפעת יוגב

איך נערכים להתמודד עם המגמה הזאת?
"לצערנו, אין כיום אף גוף במדינת ישראל העוסק בנושא, ואין אף פורום מקצועי שדן בהשלכות הכלכליות והלאומיות הצפויות לחקלאות הישראלית עקב ההתחממות הגלובלית. הצפי הוא שבעוד שנים לא רבות תגיע האוכלוסייה בישראל ל־15 מיליון איש, השטחים יצטמצמו וכמות המים תרד. הממשלה החדשה שתקום חייבת להקים גופים רלוונטיים שייערכו מבעוד מועד עם המצב לפני שהמשבר יגיע".

איתן אביבי, מרכז המשק של עין חרוד איחוד, מאשר מניסיונו את המגמות שצוינו בסיכום העשור של קנט. המשק החקלאי של עין חרוד איחוד הוא מגוון, ויש בו גידולי ירקות ובהם שום, בצל, גזר, אבטיחים ללא גרעינים ועגבניות לתעשיית התרופות, חיטה, כותנה, פרדס, אבוקדו, מדגה ורפת. "כל הגידולים וכל הענפים הללו מבוטחים בקנט ברמת הביטוח הגבוהה ביותר", מדגיש אביבי.

חוויתם נזקי טבע וקיבלתם פיצוי?
"כן. קיבלנו פיצויים לפני שלוש שנים בשנת בצורת, במה שנקרא ביטוח הכנסה שעושים לגידולי הפלחה. קיבלנו פיצוי על השום, כשירד גשם בחודש מאי בזמן האסיף שלו והיבול ניזוק. גם בעגבניות ובאבטיחים קיבלנו פיצוי, אחרי שהם נפגעו מסוג של וירוס".

איתן אביבי: "בעל הבית השתגע. מזג האוויר אינו כתמול־שלשום, והוא מקשה עליך לכוון את הגידול על פי הניסיון שהצטבר אצלך עשרות שנים"
אביבי הוא חקלאי ותיק. לפני שנבחר לתפקיד מרכז המשק ניהל את גידולי השדה במעלה גלבוע ובעין חרוד איחוד במשך שלושה עשורים, ועקב באדיקות אחר שינויי מזג האוויר ונזקיהם לחקלאות. "אני רואה בשנים האחרונות תופעות שלא הכרנו קודם לכן", הוא אומר. "אם במשך שלושים שנה כמעט ולא תבענו פיצוי מקנט, הרי שבשמונה השנים האחרונות חווינו אירועי אקלים חריגים שהביאו אותנו למספר תביעות. זה בא לידי ביטוי במספר ימי שרב עוקבים, שלושה-חמישה ימים שבהם הטמפרטורות גבוהות מהרגיל. מנגד, היה מספר רצוף של ימי קרה שפגעו בגידולים בשלב קריטי - אירועי גשם שמגיעים מוקדם מדי או מאוחר מדי בכמויות גדולות מאוד ומציפים את השטחים. אתה אומר לעצמך: בעל הבית השתגע. מזג האוויר אינו כתמול־שלשום, והוא מקשה עליך לכוון את הגידול על פי הניסיון שהצטבר אצלך עשרות שנים. משהו פה השתבש".

מה אתה צופה שיקרה לחקלאות אם הממשלה לא תתערב, ואם הפרמיה בביטוח הגידולים החקלאיים תעלה עקב המגמה בשנים האחרונות?
"הפרמיה גם ככה עולה אחרי כל תביעה. היא עולה בעקיבות, אבל בשיעור סביר. הבעיה היא שהיא עלולה לעלות אחרי רצף תביעות בגלל שינויי האקלים לשיעור גבוה כל כך, שלא יהיה כדאי לבטח את הגידולים. נראה לי שכאן הממשלה צריכה להיכנס לתמונה חזק יותר, כדי לשמור על יציבות ענפי החקלאות ולהבטיח את הביטחון התזונתי של אזרחי מדינת ישראל.

"אם הממשלה לא תגדיל את חלקה בביטוח, סכום הביטוח לחקלאי יהיה כזה שהגידול החקלאי לא יוכל לשאת אותו. הממשלה צריכה, כמדיניות, הן להקצות יותר משאבים לביטוח נזקי הטבע, והן ליזום חשיבה אסטרטגית בעקבות שינויי האקלים, כדי לדעת אילו גידולים כבר לא כדאי לגדל, ואילו גידולים או זנים חדשים כדאי להכניס בעונות השנה השונות".