אחד מסמלי השנה החדשה הוא הרימון, אבל באיילת השחר היו אלו רימונים שונים בתכלית שכיכבו שם בחג האחרון. בעבודות בנייה בהרחבה של הקיבוץ אותרו לאחרונה 36 רימונים מתקופת המנדט הבריטי.

"תוך כדי ההכנות לקדיחת היסודות של אחד הבתים", מספר מוטי סונגו, רכז הביטחון של הקיבוץ, "נתקל הטרקטור במשהו מוצק בקרקע. אחרי חפירה באדמה נמצאו בעפר קופסאות עץ ובהן שישה רימונים. חומר הנפץ שלהם עדיין היה פעיל, אף על פי שחלפו יותר משבעים שנה. מדובר ברימונים ללא נצרה שהיו מיועדים לירי מרובה.

הרימונים שנמצאו באיילת השחר. שכבו קבורים יותר משבעים שנה

"ביקשתי ממפעיל המקדח שיוציא עוד עפר, מתוך הנחה שישנם אולי עוד רימונים בשטח", ממשיך סונגו. לאחר שעות אחדות של עבודה נמצאו שלושים רימונים נוספים שהוטמנו שם. חבלני המשטרה הוזעקו למקום ואספו את התחמושת המפתיעה.

השמועה על אודות מציאת הסליק נפוצה עד מהרה בקיבוץ, וחברים סקרנים הגיעו למקום כדי לצפות מקרוב במתרחש. היו בהם גם חברים וחברות בני יותר מ־80 שהיו ילדים או נערים צעירים בשנים ההן של טרום הקמת המדינה. הם העידו שאיילת השחר, מלבד היותה בסיס יציאה של אנשי הגנה ונוטרים, הייתה גם זירת סליקים.

אומנם על הרימונים שנמצאו היו חקוקות האותיות USA, אך אין מדובר כאן בייצור אמריקני. לא מן הנמנע שהרימונים מקורם באתר ייצור סודי שפעל עבור ארגון ההגנה, ושמפעל היציקה שלו היה בלול העופות של קבוצת שילר. הכניסה למפעל הייתה דרך השירותים בקצה הלול. כדי להיכנס, כך מספרים יודעי דבר, סובבו את האסלה ונתגלה פתח סתרים. משם הגיעו ככל הנראה הרימונים לאיילת השחר.

לא היה חשש שהמקדח יפגע באחד הרימונים ויגרום פיצוץ?
"תמיד יש חשש", מסביר סונגו, "אבל צריך להבין שהם היו מונחים בתוך קופסאות עץ. אחד הרימונים נמעך תחת הטרקטור ולא התפוצץ. על פי הידוע לנו הם הוטמנו בקרקע בתוך כדי חלב גדולים, אבל את הכדים לא מצאנו. כנראה הזמן עשה את שלו".

אין מי שיספר

אחד מוותיקי איילת השחר, שהיה נער צעיר באותם ימים, הוא דב (דובל'ה) צפרוני בן ה־83. צפרוני מספר על כמה סליקים שהיו ידועים לחברי הקיבוץ, וגם על כמה שלא. "סליקים מאולתרים מהסוג שנמצא עכשיו היו מבוססים על כדי חלב גדולים שהוטמנו באדמת המטעים הגובלים בקיבוץ ואשר סומנו על פי שטח, חלק ושורה", הוא מגלה.

מוטי סונגו. אחד הרימונים נמעך אבל לא התפוצץ | צילום: אלבום פרטי

"רק בעלי סוד מעטים ידעו לאתר את המיקום המדויק. אם נפטרו, לא נשאר מי שידע להצביע על המקום". לדבריו, מלבד אלו היו סליקים מבטון תחת מחסן התבואות ומתחת למנוע של באר מים בקיבוץ. "בשלב מסוים נבנתה גם בריכה עגולה מבטון שהייתה אמורה לשמש סליק גדול, אבל לא הספיקו להשתמש בה ולכסות אותה", הוא ממשיך. "אפשר לומר שעד סוף מלחמת העולם השנייה הייתה כאן פעילות של הפלמ"ח ושל ההגנה, ושלושה חברי קיבוץ אף היו בכלא בגלל פעילותם. גם הבן שלי מצא סליק קטן תחת אחד הבתים לפני כמה שנים".

הבעיה היא שלא נשאר מי שיספר על הסליקים שאולי ישנם ושעדיין לא נמצאו.
"נכון מאוד. כולם נפטרו מזמן, וגם כיום ספק אם היו מגלים. הם לקחו את הסודות שלהם לקבר".