זה קרה באחד הבקרים בחודש אפריל 2015. עובדי חברת ג"ג (גליל־גולן) - חברת בת של החברה לפיתוח הגליל, המעבדת קרקעות ומגדלת בקיבוצי הגליל והגולן - הגיעו כבכל בוקר למשרדם הסמוך לכביש הגישה לאגמון החולה.

"לא מצפים מהמשטרה לכלום". גרשוביץ, צילום: אפי שריר

המראה שהתגלה לעיניהם היה קשה. המשרד היה מפויח כולו לאחר שכל תכולתו הוצתה במהלך הלילה. עיון במצלמות האבטחה גילה מספר דמויות רעולות פנים, שהתיזו חומר דליק לכל עבר והציתו את החדר.

בדיעבד, ניתן לומר שאותה הצתה היתה נקודת מפנה בחייהם של חקלאי הגליל העליון. מפשיעה חקלאית "רגילה" שהתרחשה אצלם כמו בכל הארץ, וכללה גניבת תוצרת חקלאית או בקר ולפעמים גם טרקטורים, עברו הפושעים לטרור חקלאי שבמסגרתו הוצתו וניזוקו בזדון כלים ומתקנים חקלאיים בשווי מצטבר של עשרות מיליוני שקלים.

"אחרי הצתת המשרד היו לנו שתי הצתות נוספות", מספר עופר גרשוביץ (מעיין ברוך), מנהל חברת ג"ג. "באוגוסט 2015 הציתו לנו קומביין, טרקטור ושתי מזרעות שעמדו במתחם שליד המשרד. במרץ 2018 הציתו לנו שוב קומביין ומקצרה שעמדו בכניסה לאשדות יעקב בעמק הירדן".

מישהו יצר איתכם קשר אחרי ההצתות? ביקשו מכם דמי חסות או הציעו שמירה?

"ממש לא. ההערכה ששמענו ממשטרת ישראל היא שמדובר במאבק בין חברות שמירה על טריטוריה, אבל אין לנו אישור לזה מחברת השמירה שלנו. גם לא ברור למה הציתו לנו את הכלים באשדות יעקב, שלא עמדו במתחם הכלים שלנו בגליל העליון".

מה אתה מצפה שהמשטרה תעשה מעבר להערכת המניעים?

"אנחנו לא מצפים מהמשטרה לכלום. הדבר היחיד שאנחנו רוצים זה שמדינת ישראל תפצה אותנו על הנזקים שהיא לא מסוגלת למנוע. חברות הביטוח המסחריות לא רוצות לבטח אותנו, ולמשרד החקלאות לא אכפת מאיתנו. במצב הזה אנחנו ממשיכים לעבוד בחשש גדול, ולא בטוחים שלא נמצא מחר בבוקר עוד כלי חקלאי שרוף".

כמה זמן תוכלו להמשיך ככה?

"לא יודע. הכוח הפוליטי של החקלאים הוא אפסי, ולכן אף אחד לא רוצה לטפל בזה. אף אחד לא יעשה משבר קואליציוני בגלל העניין הזה, ואף אחד לא יֵצא מגדרו לפתור את בעיית הטרור החקלאי. אני מרגיש שאנחנו לבד בעסק הזה, ושלאף אחד לא ממש אכפת".

לפנות את השטח

לרשימת ההצתות בגליל העליון ניתן להוסיף את בית האריזה רפקור בראש פינה, שהוצת ב־2017 שלוש פעמים; את בית האריזה פלסגד ליד קיבוץ גדות, שהוצת באפריל 2017; את בית האריזה ביסוד המעלה, שהוצת ביולי 2017, והרשימה עוד ארוכה.

חקירת המשטרה העלתה כי מדובר בניסיון לגביית דמי חסות, וגם נעצרו חשודים מהכפר טובא זנגרייה, אך לא נמצאו הוכחות נגדם.

הוטבעו בזדון. הטרקטורים שהוטבעו במאגר, צילום: עופר סיוון

לאחרונה התברר שהטרור החקלאי אינו מתמקד באש בלבד. הוא לא בוחל גם במים. לאחר שהתרוקן מאגר קולחין ליד צומת גומא, ששימש להשקיית שטחים באזור החולה, התגלו בתוכו להפתעת החקלאים שני טרקטורים כבדים, אחד של סאסא ואחד של יראון, שהוטבעו בזדון במי המאגר.

עופר ברנע (חולתה), מנכ"ל החברה לחקלאות בגליל העליון, עוקב בשנים האחרונות בדאגה אחר התגברות הטרור החקלאי והפגיעה במתחמים ובכלים החקלאיים.

"אני לא יודע לענות על השאלה אם מדובר בדרישת דמי חסות", הוא מתבטא בזהירות, "אבל אני מניח שזה קשור בדברים האלה ובניסיונות לשלוט בשטח ובקרקע מצד גורמים המוּנעים ממניעים פליליים ולאומניים. הם רוצים להקשות עלינו, כדי שנפנה להם את השטח".

החקלאים התלוננו במשטרה?

"בהחלט. החקלאים התלוננו במשטרה, והיא עשתה כמיטב יכולתה, אבל התופעה לא מוגרה. אני מניח שבכל יום יכול לקרות עוד מקרה של הצתה או של חבלה".

מה באשר לביטוח?

"חברות הביטוח מערימות קשיים. הן דורשות סכומי עתק למיגון ולביטוח הכלים החקלאיים. החקלאים לא יכולים לעמוד בסכומים האלה. גם אם החקלאי יוציא את סכומי העתק למיגון על פי דרישות חברת הביטוח, הוא לא יראה את הכסף אם הוא לא יוכיח שהנזק נגרם בזדון. לחקלאי אין כלים להוכיח את זה, והוא נשאר לבד בסיפור הזה".

מה הפתרון למצב?

"אנחנו רוצים שישנו את הכללים, ושהחבלות וההצתות יוכרו כנזק בזדון, גם אם אין לנו ולמשטרה הוכחות ברורות לזה. משרד האוצר צריך להקצות לזה תקציב, כדי שהחקלאים יוכלו להמשיך לעבד את האדמות.

"אם חקלאי חוטף נזקים של מיליוני שקלים פעם אחר פעם, אין לו אפשרות להמשיך לעסוק בחקלאות ולהחזיק את השטח. צריך להבין שזאת מלחמת התשה, ושהמשאבים של החקלאים הם מצומצמים.

"אם הממשלה לא תכניס לתקציב את הסכומים הנדרשים להחזקת שטחי הלאום לחקלאות, יש חשש שהחקלאים יעזבו את השטחים האלו, כי הם לא יוכלו לעמוד במעמסה הכספית".

הגורם העיקרי שאליו מפנה ברנע את האצבע לפתרון הבעיה אינו משטרת ישראל. לדבריו, גם אם תצליח המשטרה לתפוס מספר עבריינים, עדיין יהיו רבים שיבואו בעקבותיהם ויגרמו נזקים.

"אני מניח שהמשטרה עושה כמיטב יכולתה", הוא אומר, "אבל המשטרה לא יכולה להציב שוטר לשמירה על כל כלי חקלאי. נניח שהמשטרה תקצה עוד 800 שוטרים לצפון, ובכל זאת יישרף רכוש של חקלאי בשווי של שני מיליון שקלים, מה יעזור לו שהביאו עוד שוטרים? הרי כל הנזק הכלכלי ייפול עליו.

"אם לא יהיה גורם ממשלתי שיתמוך בו, הוא ירים ידיים וילך לעסוק במשהו אחר. במצב הזה אין ואקום. לשטח שיינטש ייכנסו אותם גורמים עברייניים שמפעילים את הטרור החקלאי".

הפניתם קריאה למשרדי הממשלה?

"כן. פנינו למשרד האוצר ולמשרד החקלאות, והם מנסים לגלגל מהלך של מתן פיצויים עם הקרן לנזקי טבע. השנה הקצו כסף רק לנזקים בתחום בעלי החיים, אבל אלו סכומים קטנים ולא משמעותיים לעומת הסכומים הנדרשים להתמודדות עם הבעיה בשטחים הפתוחים. שם הנזקים הם משמעותיים מאוד.

"אנחנו מצפים שיהיה מנגנון שיֵדע לפצות את החקלאי על הנזקים שייגרמו לו מהטרור החקלאי, אחרי שהוא עשה את כל מה שנדרש ממנו ועמד בדרישות המיגון של הביטוח ובכל כללי החוק. צריכה להיות אמירה של המדינה שהיא דואגת לחקלאי אחרי שהיא לא הצליחה לשמור עליו ועל הרכוש שלו. אמירה כזאת לא שמענו בינתיים".

מה התחושה שלכם בימים אלו?

"תחושה קשה. הכל מתנהל תחת בירוקרטיה, ואף אחד לא מתנדב לפצות את החקלאים, אף על פי שזה נשמע הגיוני. זה אולי נמצא בתהליך, אבל לא מתקדם בקצב הראוי".

הטרור יגלוש דרומה?

לפני כמה שבועות עלו באש 25 גליליות כותנה של קיבוץ גת, והחשש שהתעורר היה שהטרור החקלאי זלג דרומה. לדברי אורי לוי (רוחמה), מנכ"ל מגדלי הדרום של ארגון משקי הדרום, במקרה הזה מדובר ברשלנות של נערים שעישנו במתחם גליליות הכותנה, אבל קיימות דוגמאות אחרות של חבלה בזדון שהן בהחלט טרור חקלאי.

"הדרום והנגב סובלים כל הזמן מגניבות של טרקטורים, חומרי הדברה, תוצרת חקלאית וציוד השקיה", אומר לוי.

בטוחים שההצתות יגיעו גם לדרום. צילום: אבי רוקח

"אבל כשעקרו ברוחמה לפני חודשיים מטע אבוקדו שרק ניטע - זו עליית מדרגה ובהחלט טרור חקלאי. אני מעריך שהמעשה הזה נעשה על רקע לאומנות ונקמנות, ולא מתוך שעמום של מישהו. למי שביצע את זה לא היתה שום תועלת כספית, אלא רצון להשחית ולהרוס".

היו מקרים דומים?

"לפני שנתיים עברו בשטח הכותנה של קיבוץ נען וחתכו את כל הרשתות שעטפו את גלגליות הכותנה שהיו בשטח. בשל כך היה בלתי אפשרי להעמיס את הגלגליות על המשאיות שמובילות למנפטה, ונדרש מאמץ מיוחד להוביל אותן לשם.

"עדיין לא אירעה אצלנו סדרת הצתות בעוצמה שקיימת בגליל העליון, אבל אני בטוח שהתופעה הזאת תגיע גם לפה. לפני חמש שנים נשרפו שני קומביינים של קיבוצים, והחשד היה שמדובר בנקמה של בדואי שקצר את החיטה של הקיבוצים במשך שנים. אם לא יעצרו את התופעה בצפון ביד חזקה ובזרוע נטויה, הטרור החקלאי יגלוש ויגיע גם לפה".

לדברי לוי, ההתמודדות עם תופעת הטרור החקלאי צריכה להיות על ידי חקיקה מחמירה, אכיפה מתמדת וענישה כבדה. "כיום יש למשטרה ולמג"ב משימות ביטחוניות רבות", הוא אומר, "וזו נחשבת משימה חשובה פחות. חשוב יותר להעביר פלוגות מג"ב לירושלים, מאשר לשמור על רכוש של החקלאים.

"כשכבר תופסים מישהו, מערכת הענישה קלה מאוד ולא מרתיעה. הפתרון לדעתי צריך להיות מערכתי, ולצד ההרתעה לכלול גם חינוך ומקורות פרנסה והכנסה לתושבי הכפרים הבדואים.

"התחושה של החקלאים היא שהם נשארו חשופים בשטח, ומאחר שהם התייאשו מהגשת תלונות על פשיעה חקלאית, המשטרה מדווחת שיש ירידה בפשיעה בשנה האחרונה".

במועצות האזוריות, בתנועה הקיבוצית, בהתאחדות חקלאי ישראל ובשדולה החקלאית בכנסת, העלו את נושא הטרור החקלאי לסדר היום ודרשו ממשרדי הממשלה לתת מענה לחקלאים.

"הטרור החקלאי מבטא עליית מדרגה לעומת הפשיעה החקלאית", מציין ח"כ איתן ברושי (גבת), יו"ר השדולה החקלאית בכנסת. "לטרור יש מטרה של השגת מטרות פוליטיות־חברתיות תוך כדי יצירת תחושת אִיום אצל האזרחים.

"הטרור החקלאי שחווים חקלאים רבים בישראל מבטא מהלך מאורגן, ומטרתו היא שבסופו של דבר יעזבו החקלאים את אדמותיהם. הכוונה היא לרפות את ידם של החקלאים המחזיקים בקרקע ולפגוע בכלכלה הישראלית כולה ובמקורות המזון שלה.

"זו פגיעה בריבונותה של המדינה, לא פחות. אני מוביל קו שאומר שעל הממשלה להתייחס לטרור החקלאי כאל טרור לאומי, כיוון שהוא פוגע ביעדים הלאומיים של מדינת ישראל, בהבטחת הקיום שלה, ומטרתו היא לנשל אותנו מאדמותינו".

מה עשית בעניין הזה?

"אני מבקר בהרבה מאוד משקים - בקיבוצים ובמושבים - שסבלו מנחת זרועו של הטרור החקלאי. לדוגמה, לפני מספר שבועות התרחש אירוע של טרור חקלאי בלול תרנגולות בבית לחם הגלילית שבעמק יזרעאל. הגעתי לשם.

"דרכי הפעולה שאני נוקט הן מגוונות. ראשית, העלאת הנושא במדיות התקשורתיות השונות, כך שכל בית בישראל יכיר את הנושא. קשה לעיתים להעביר לשרים, לחברי כנסת ולאזרחים מהשורה את המשמעות של חקלאי המגיע לשדה או למשק שלו ורואה שהמקום נשדד או נשרף. זה ממש שבר.

"ברמה הממשלתית אני פועל מול משרדי הממשלה העיקריים: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים ומשרד החקלאות. אני מקדם מהלכים הנוגעים לנושאי הביטוח והפיצוי לחקלאים, להגברת הביטחון והאכיפה ולמיצוי הענישה.

"ההתמודדות מול משרדי הממשלה היא בהרבה מקרים קשה ולא הוגנת מצידם, בעיקר בכל הנוגע לפיצוי בגין הנזקים. לדוגמה, זה זמן רב שאנו נאבקים להעביר תקציבים ממשרד האוצר לקרן לנזקי טבע, שאמורה לפצות את החקלאים על הנזקים השונים.

"לקופת המדינה זהו כסף קטן, אבל לחקלאים המשמעות היא חבל הצלה, מה גם שעבור המדינה מדובר בחיזוק הריבונות על אדמותינו. ברמה הפרלמנטרית ערכנו מספר דיונים חשובים במליאת הכנסת ובוועדות הפנים והכלכלה.

"לדעתי, אחת הבעיות היא שאין גורם אחד שמרכז את כל הפעילות בנושא. שרי הממשלה לא מצליחים לעבוד יחדיו ולתת מענה ראוי לנושא, ולכן הנושא רחוק מפתרון ומהסדרה".

ח"כ ברושי מוסיף כי נציגי החקלאים בכל זאת נחלו כמה הצלחות. "הצלחנו להדק את שיתוף הפעולה מול משמר הגבול. כמו כן, בימים אלו יוצא קול קורא של משרד החקלאות ושל הקרן לנזקי טבע, והוא נועד לאפשר לחקלאים להצטרף לביטוח שיכסה נזקים עתידיים.

"נוסף על כך, משרד המשפטים נענה לקריאתי למנות עורכי דין מטעם הפרקליטות במחוז צפון ובמחוז דרום, והם מתמקדים בטיפול בתיקי עבריינות חקלאית".

התחושה של החקלאים היא שהם לבד בסיפור הזה.

"אני רואה בהמשך הטיפול בטרור החקלאי את אחת המשימות החשובות שקיבלתי עליי כחבר כנסת. למדינת ישראל אין פריבילגיה שהחקלאים יעזבו את האדמות. אין מדינה בלי אדמה, ואין אדמה שלא שומרים עליה. אמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותי למען חיזוק החקלאות והבטחת עתידם של החקלאים".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "עד כה הקצה משרד החקלאות 16 מיליון שקלים לפיצוי החקלאים במסגרת שלוש פוליסות חדשות: גניבת צאן; גניבת עדרי בקר; שריפת יבול בבתי אריזה. משרד החקלאות ממשיך לפעול כדי להעמיד לרשות החקלאים כלים להתמודדות עם הפשיעה החקלאית.

"בתוך כך פנה שר החקלאות כבר מספר פעמים אל משרד האוצר במטרה לסייע לחקלאים גם בנזקי השריפות בזדון, כאשר לטובת העניין הוכנה תוכנית, שאושרה על ידי המפקח על הביטוח, אך משרד האוצר טרם אישר אותה".

מדוברות משרד האוצר נמסר כי אין הם מעוניינים להגיב בנושא הדרישה לאכוף על חברות הביטוח לבטח את הכלים החקלאיים או לפצות את החקלאים מכספי המדינה.