בנייה בקיבוץ. הבעיה היא של 60-40 קיבוצים באזורי הביקוש | צילום ארכיון: דוד (דדה) עינב

לפני כשלושה חודשים הוחלט במועצת מקרקעי ישראל על הסדר ביניים לשלוש שנים, המאפשר קבלת היתרי בנייה לחברי קיבוצים מתחדשים שבהם הוחלט עקרונית על שיוך דירות אך ההליך לא הושלם. בתנועה הקיבוצית הציגו את המהלך כהישג, ומזכ"ל התנועה ניר מאיר הציע לנצל את פסק הזמן הזה לבניית אלפי יחידות דיור בקיבוצים.


לא כולם מיהרו להצטרף לחגיגה. אל מול עמדת התנועה מוצגת במספר קיבוצים באזורי הביקוש עמדה הפוכה, שלפיה החתימה על חוזה הבנייה מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתקופת הסדר הביניים עלולה לסכן ולסבך את החברים החדשים כאשר יושלם הליך השיוך הקנייני. דברים ברוח זו פורסמו לאחרונה בשני ניירות עמדה של ועד הפעולה הציבורי להסרת חסם היתרי הבנייה למגורים בקיבוצים.
הוועד התארגן לאחרונה ביוזמת כמה בני קיבוץ וחברים חדשים מקיבוץ נחשולים, והצטרפו אליו בני קיבוץ מהחותרים, מגבעת חיים איחוד ומעין החורש, וגם הורים ובעלי תפקידים בקיבוצים. אחד החברים הפעילים בוועד הציבורי הוא איל גורן (61) מנחשולים, שהיה במשך שבע שנים מנהל הקהילה של עין החורש וכיום עובד בגד"ש בקיבוצו. "הצטרפתי לוועד כי הנושא בוער בעצמותיי, אף על פי שאני והבנים שלי חברי קיבוץ ותיקים ומסודרים מבחינת השיוך", הוא אומר.


מה הבעיה עם הסדר הביניים?
"הבעיה היא שזה לא הסדר ביניים אלא הסדר סופי. זה אומר שהקיבוץ שחותם על זה מתחייב לעשות שיוך קנייני, ובעצם רמ"י מתנה את היתר הבנייה בהחלטה על שיוך קנייני, כשלדעתנו אין קשר בין הדברים. קיבוץ נחשולים קיבל בשנת 2000 החלטה על שיוך לפי החלטה 751, ואם כיום, לאחר שהמצב הכלכלי והחברתי השתפר, אנחנו רוצים לבנות בלי לשייך, לא מרשים לנו ומכריחים אותנו להחליט על שיוך קנייני. מכריחים את הקיבוץ לשנות את אורחות החיים שלו כדי לקבל היתרי בנייה, כשכבר יש לנו תב"ע למגורים שרמ"י חתומים עליה ואישרו אותה. לא מדובר על שינוי ייעוד לקרקע חקלאית, אלא על בנייה בשטח המיועד למגורי החברים בקיבוץ. יתרה מזאת, הקיבוצים משלמים כבר שנים דמי חכירה, ולא צריך לקשור את זה להיתרי הבנייה".


מה ההשלכות המעשיות של החתימה על הקיבוצים ועל החברים החדשים?
"בצד המעשי, בקיבוצים שנמצאים מבחינת רמ"י באזורי הביקוש, מדובר על תשלום של עשרות מיליוני שקלים מכל קיבוץ, שיהיה מעין הסדר הקיבוצים מספר שלוש. יכול להיות שקיבוץ יחליט שהוא לא הולך על שיוך קנייני רק מהסיבה הזאת, אבל אז הוא לא יקבל היתרי בנייה".


גורן מציין שכשהחברים החדשים בקיבוצים המתחדשים מבקשים היתר בנייה, הם נדרשים לשלם לרמ"י סכום התחלתי של 200 אלף שקלים, והקיבוץ חותם על שורה של תנאים ובהם הסדרת שימושים חורגים והשלמת תהליך שיוך קנייני. הטענה של הוועד הציבורי היא שהחברים החדשים אינם יודעים במועד החתימה מה יהיה סכום התשלום הסופי לרמ"י, ושסכום זה עלול לגדול מ־33 אחוזים משווי המגרש ל־91 אחוזים משוויו אם הקיבוץ לא יעמוד בתנאים שהתחייב עליהם בעת החתימה על הסדר הביניים מול רמ"י.


"בגבעת חיים איחוד רמ"י נתנו שמאות בסדר גודל של 1.8 מיליון שקלים למגרש", אומר גורן, "והחברים החדשים נדרשים לשלם 33 אחוזים משווי המגרש, שעם המע"מ מגיע ל־38 אחוזים, וזאת נוסף על מיסוי שעדיין לא ידוע עד הסוף. בקיבוצים אחרים תיקבע השמאות רק בעוד שלוש שנים, והחברים שחתמו על החוזים נדרשים לשלם אותה בתוך 90 יום, כשהם לא יודעים כמה ישלמו ואם הקיבוץ עמד בכל התנאים".


התנועה הקיבוצית לא יודעת את הדברים האלה?
"התנועה הקיבוצית יודעת בדיוק את הדברים האלה, אבל כנראה שלרוב הקיבוצים הסדר הביניים מתאים, והבעיה היא של 60-40 קיבוצים באזורי הביקוש מתוך 280 קיבוצי התנועה. לצערי, התנועה הקיבוצית הרימה ידיים במאבק הזה, שהולך לחסל את הקיבוצים באזורי הביקוש. ניר מאיר אמר לנו שהוא תומך במאבק שלנו, אבל התנועה לא הלכה למאבק הזה".


הפתרון שמציע גורן הוא לא לחתום על הסדרי ביניים בחצי השנה הקרובה, בתקווה שאחרי הבחירות יחול שינוי במדיניות רמ"י או שהתנאים יובהרו יותר ויקלו על מקבלי ההחלטות בהקשר של שיוך ובנייה.

ניר מאיר. לנצל את חלון ההזדמנויות | צילום: דנה בר־און

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, דוחה את הטענה שלפיה התנועה הקיבוצית ויתרה על המאבק בנושאים הקשורים להסדר הביניים, המקשים על אפשרויות הבנייה של צעירי הקיבוצים באזורי הביקוש. "מבחינתי, סוגיית הבנייה בקיבוצי המרכז אינה סוגיה תיאורטית בלבד", הוא אומר. "יש לי ארבעה ילדים בקבוצת שילר, שהוא קיבוץ במרכז הארץ, וחשוב לי מאוד שהם יבנו את ביתם בקיבוץ שלהם. בהסדר הביניים הקודם אמרתי להם שלא ייכנסו לזה בתנאים שהיו בו. בהסדר הנוכחי עודדתי אותם לבנות, כי הם יצטרכו לשלם 33 אחוזים משווי המגרש, כפי שמקובל בשיוך הקנייני. הקנסות שמופיעים בהסדר הביניים הנוכחי, מופעלים רק במקרה שאנשי רמ"י ישתכנעו שהקיבוץ מרמה אותם ולא מתכוון לשייך אחרי שהוא הכריז על זה. בעניין הזה אמרתי לעדיאל שמרון שהוא יכול לסמוך על זה שחברי הקיבוץ הוותיקים לא יסכימו שרק בתי הצעירים ישויכו, וידאגו שהתהליך יכלול את כולם. בזכות זה אישרה מועצת מקרקעי ישראל את הסדר הביניים בגרסה הנוכחית".


מאיר מביא לראיה את דברי שמרון שהושמעו בכנס הנהגות הקיבוצים: "הארכת תוקפו של הסדר הביניים האמור, הסדר העומד בניגוד למדיניות הנהוגה ברשות, היא פרי יוזמתו של רמ"י, אשר נועדה לוודא כי אין אף חבר קיבוץ המעוניין לבנות את ביתו ואינו יכול לעשות כך באופן מיידי ובתנאים סבירים, וזאת ללא קשר להליכי השיוך השונים, המתנהלים על ידי הקיבוץ מול רמ"י, ואורכים זמן לאור מורכבותם והיקפם".
מאיר מוסיף כי הסדר הביניים החדש מייצר ארבעה מסלולים לקבלת היתרי בנייה: ראשון, קיבוץ שיתופי יכול לבנות באופן חופשי. שני, קיבוץ מתחדש שאינו מתכוון לשייך דירות יכול לבנות באופן חופשי אם יצהיר כי הבנייה מתבצעת על חשבונו. שלישי, קיבוץ מתחדש שכבר החליט לשייך דירות לחברים, חבריו החדשים יוכלו להתחיל לבנות בלי לקחת סיכון מחושב. רביעי, קיבוצים מתלבטים שלהם תינתן ארכה של שלוש שנים לנהל את דיוניהם.

"בנוגע לחששות שהעלו אנשי הוועד הציבורי באשר למחיר הסופי של השיוך", מציין מאיר, "אמרתי להם בפגישה איתם שבכל מקרה יהיה שווי הבית והמגרש שישויכו להם גבוה יותר מדמי השיוך, ושבמקרה הגרוע הם יוכלו למכור את הבית בשווי של 91 אחוזים מערך המגרש ולבנות אחר במקומו. בחלק מהקיבוצים שמהם באים חברי הוועד, יש בעיות פנימיות בנושא השיוך שהתנועה לא יכולה לעזור להם. בחלק מהם קיימת תנופת בנייה. אני קורא לכולם לנצל את חלון ההזדמנויות ולבנות גם באזורי הביקוש".


מאיר מציין כי עד היום סיימו מול רמ"י את הליכי השיוך הקנייני שלושה קיבוצים בלבד - דברת, להבות חביבה וחנתון - ואת חלופת האגודה רק שני קיבוצים: רעים ומעלה גלבוע. 150 קיבוצים עדיין מחכים להשלמת השיוך. "אין פה שאלה של העדפת התנועה את קיבוצי הפריפריה ולא המרכז", הוא אומר. "קצב העבודה של רמ"י הוא איטי להחריד, אבל הסדר הביניים החדש מאפשר לבנות ולא מעניש את הקיבוצים על מחדלי רמ"י".